אחרי דיון ראשון בבית הדין הרבני
אחרי דיון ראשון בבית הדין הרבני
כמי שיעצו והנחונו טרם הדיון -רציתי לשתף אתכם במה שעברתי...(שלשום) ובכן, עמדנו בפני שני רבנים צעירים ונעימי סבר- בעלי נשאל לעילת רצונו בגירושין וכפי שצפיתי הוא ענה בתום לב "..אנחנו לא מסתדרים...יש בינינו חילוקי דעות שונים...הרבנים "קפצו" ואמרו לכולנו יש ..מה למשל? "היא רוצה להחזיר את הגולן ואתה לא?...כשבעלי לא הוסיף הרבה מעבר לכך הם ניסו "לעזור" לו ואמרו תגיד מה הבעיה, היא אישה לא טובה?! - תשובתו היתה אף יותר מפתיעה "לא הייתי מגדיר זאת כך".. וכשפנו אליי טענתי "שעומד לפניהם מקרה שיכול לא להכנס לסטטיסטיקת ההמונים " וטענתי לשלום בית...וכו´... בעלי טען שאני רוצה להאריך את הזמן ושכבר הצהרתי בפניו שאיני רוצה לחיות עמו- אני חלקתי על דבריו ואמרתי שאם התבטאתי כך בעבר היה זה בימים של כעס -כי אני פגועה מכל המצב... שורה תחתונה - הם סיכמו את הדברים (בפניי) בכך שהם לא יקדמו את בעלי בנושא כי אין לו עילה ראויה - ומאידך, וזה היה די מפתיע שאלוני ומה איתך? תחשבי גם על עצמך הוא מאוד עקשן ולא מעוניין בשלום בית.. אתם הרבה זמן חיים בנפרד- מה מביא אותך לחשוב שיחזור בו? למרות שהם צודקים המשכתי בקו שלי ואמרתי "אם כל בעל שיחליט בוקר אחד שלא מתאים לו להיות נשוי יקבל את ברכתכם - לאן נגיע ? הם מיד נדרכו ואמרו חלילה.. לכן אנחנו לא מקבלים את תביעתו.... והעניין מעתה בידיכם שלום בית או הסכם. כך שכולכם ציירתם את התסריט במדוייק ואפילו גישתה המפוכחת של עוד דיין הובעה ע"י הרבנים הבאמת נחמדים.. אחרי כל דבריי הארוכים שאלה קצרה: האם נוזמן לדיון נוסף? או היוזמה לכך בידינו? תודה.
אחרי דיון ראשון בבית הדין הרבני
כמי שיעצו והנחונו טרם הדיון -רציתי לשתף אתכם במה שעברתי...(שלשום) ובכן, עמדנו בפני שני רבנים צעירים ונעימי סבר- בעלי נשאל לעילת רצונו בגירושין וכפי שצפיתי הוא ענה בתום לב "..אנחנו לא מסתדרים...יש בינינו חילוקי דעות שונים...הרבנים "קפצו" ואמרו לכולנו יש ..מה למשל? "היא רוצה להחזיר את הגולן ואתה לא?...כשבעלי לא הוסיף הרבה מעבר לכך הם ניסו "לעזור" לו ואמרו תגיד מה הבעיה, היא אישה לא טובה?! - תשובתו היתה אף יותר מפתיעה "לא הייתי מגדיר זאת כך".. וכשפנו אליי טענתי "שעומד לפניהם מקרה שיכול לא להכנס לסטטיסטיקת ההמונים " וטענתי לשלום בית...וכו´... בעלי טען שאני רוצה להאריך את הזמן ושכבר הצהרתי בפניו שאיני רוצה לחיות עמו- אני חלקתי על דבריו ואמרתי שאם התבטאתי כך בעבר היה זה בימים של כעס -כי אני פגועה מכל המצב... שורה תחתונה - הם סיכמו את הדברים (בפניי) בכך שהם לא יקדמו את בעלי בנושא כי אין לו עילה ראויה - ומאידך, וזה היה די מפתיע שאלוני ומה איתך? תחשבי גם על עצמך הוא מאוד עקשן ולא מעוניין בשלום בית.. אתם הרבה זמן חיים בנפרד- מה מביא אותך לחשוב שיחזור בו? למרות שהם צודקים המשכתי בקו שלי ואמרתי "אם כל בעל שיחליט בוקר אחד שלא מתאים לו להיות נשוי יקבל את ברכתכם - לאן נגיע ? הם מיד נדרכו ואמרו חלילה.. לכן אנחנו לא מקבלים את תביעתו.... והעניין מעתה בידיכם שלום בית או הסכם. כך שכולכם ציירתם את התסריט במדוייק ואפילו גישתה המפוכחת של עוד דיין הובעה ע"י הרבנים הבאמת נחמדים.. אחרי כל דבריי הארוכים שאלה קצרה: האם נוזמן לדיון נוסף? או היוזמה לכך בידינו? תודה.