SlamminDino
New member
איינג´לס are world champs!! ../images/Emo47.gif
איזו שמחה היום באנהיים. ובכלל, כל אוקטובר הייתה חגיגה אחת גדולה. כל הפלייאוף הגיע לנקודת שיא-- משחק שביעי בסדרת גמר פשוט מצויינת בין שתיי קבוצות שכל כך רוצות לעשות את זה. המשחק השביעי יצא כמשחק עם הכי פחות ראנס והמשחק הכי טוב לפיצ´רים בסדרה כולה. ג´ון לאקי, אלמוני בתחילת העונה went the distance עם חמישה אינינגס טובים מאוד. הוא הביא ראן אחד באינינג השני אבל זה כל מה שהשיגו עליו. ליבאן הרננדז הסתבך באינינג השלישי והדאבל המצויין של גארט אנדרסון לפינה של השדה הימני הכניסה את כולם הביתה. הבסיסים היו מלאים וכבר 4-1 לאיינג´לס. הפיצ´ינג המצויין שמר על התוצאה כמו שהיא. ברנדון דונלי נכנס לעשה את עבודתו-- 2 אינינגס בהם לא נתן ראנס. ההזדמנות של SF הייתה באינינג השישי שם הם שמו 2 על הבסיסים עם 2 אאוט ושניהם ב Scoring Position. דונלי יצא מזה. בצד השני נכנס קירק ריטר הפותח של סן פרנסיסקו במשחק הרביעי ועשה עבודה טובה. מהלך טוב מאוד של ג´ף קנט בהגנה מנע עוד ראן לאנהיים באינינג השישי. פרנסיסקו רודריגז נכנס. זה כבר הסיפור. איזה דומיננטיות. אין הרבה פיצ´רים שכל כך דומיננטיים עם ההגשות שלהם. החובטים מנסים לנחש מה בא אליהם ואני מדבר על ה top of the order של סן פרנסיסקו. ריץ´ אוריליה וג´ף קנט פשוט נראו לא טוב מול רודריגז. ה WALK לבונדס היה קרוב מאוד גם כן. בונדס לקח אותו ובניטו כמובן הצליח רק to strike out שוב. הדברים שלו כל כך טובים. שילוב של פאסטבול מהיר מאוד עם תנועה וסליידר קטלני עושים אותו מטרה קשה מאוד לעמוד מולה. רק בן 20 והוא נכנס למצבים כאלה שבקלות דברים יכולים להכנס לראש ולהפריע. טים וורל נכנס והשיג את האאוטס, אולי נסיון להביא השראה לסן פרנסיסקו שבדרך כלל וורל נכנס שהמשחק של סן פרנסיסקו או שיש להם הזדמנות לנצח. טרוי פרסיבל נכנס למשחק עכשיו באינינג התשיעי וכבר מביא HIT. הוא משיג את האאוט הראשון ואז דיוויד בל משיג עוד WALK בשביל לשים שתיים על הבסיסים במצב שכל אחד שעולה לחבוט מייצג את הראן המשווה!! זה אומר שהום ראן במצב כזה עושה שיוויון. סינג´יו האאוטפילדר היפני נכנס. והוא מנופנף על ידיי פרסיבל בסטרייקאאוט. קני לופטון עולה ועל הפיץ´ הראשון חובט את הכדור חבטה יפה אבל אולי עם זה היה מישהו גדול יותר זה היה יוצא. לופטון מצליח רק להעיף את הכדור רחוק אבל לא מספיק. דארין ארסטאד הסנטר פילדר כבר נמצא מתחת לכדור והחגיגה יכולה להתחיל!! כמה רגשות נשפכים במצבים האלה.. אצל המנצחים ואצל המפסידים. תראו את הבן של דאסטי בייקר-- כמה כואב לו. כמה הוא רצה שהקבוצה של אבא והחברים תנצח. מה שיפה בילדים הוא שאצלהם הם מגלים הרבה דברים ולא מחזיקים בפנים. ההרגשה הכללית בסן פרנסיסקו היא של פספוס ענק. זה היה שלהם כמעט-- רק כמעט. המשחק השישי היה המשחק שהם עשו בו את כל הדברים בשביל לנצח ולקחת את האליפות. פיצ´ר פותח שממשיך עד האינינג השביעי ועד אז מחלק רק 2 HITS . רודריגז וטים וורל מוכנים לפעולה. רוב נן רק מחכה להזדמנות. הוא קיבל את ההזדמנות אך לא ל SAVE אלא רק לעצור את האיינג´לס שלא יובילו ביותר. מילת המפתח של הסדרה היא אמונה ויכולת לתפקד במצביי לחץ. יש פעמים שפשוט רואים AT BAT ויודעים שהוא מכריע. אתמול, התור של סקוט ספיזיו לחבוט היה אחד מהם. עם אאוט אחד ושניי אנשים על הבסיסים במצב של 5-0 לסן פרנסיסקו היה חייב לקרות משהו שם. רק להמשיך את האינינג, לקדם את הרצים ולהמשיך את הלחץ. ה 3-2 שלקח ספיזיו מרודריגז הלך ליציע וסימן את ההתחלה של הקאמבק של המשחק והסדרה כולה. אך שוב, נוכל לחשוב שבגלל מה שקרה במשחק השישי סן פרנסיסקו לא תחזור לעצמה. הם באו לשחק כמו כל משחק. אין זמן לחשוב עכשיו מה היה אתמול שעדיין יש היום. עכשיו, הם יכולים לחשוב על כל מה שהם רוצים. לא במשחק השביעי!! לשתיי הקבוצות היה סיכוי טוב לנצח את המשחק והביתיות של אנהיים כל כך משפיעה במצבים כאלה. אתמול הדחיפה האדירה שקיבלו מהקהל מימשה את הקאמבק המצויין הזה. ה אם וי פי הוא טרוי גלאוס. האם וי פי הרשמי הוא טרוי גלאוס. מישהו היה צריך לקבל. אבל האמת היא שבכלל בבייסבול קשה לחלק תאריי אם וי פי כי בלי החברים אתה אף פעם לא יכול. תראו את בונדס שללא ספק הוא השחקן הכי טוב בליגה ופשוט בהפרש ניכר בכל הנוגע למה שהוע עושה כשהוא עולה לחבוט. מה שהוא עושה לפיצ´רים, מה שהוא עושה לאנשים שצופים שיודעים מה יכול לקרות כל פעם שהוא רק בא לשמה עם המחבט. הקבוצה צריכה לעזור לו על ידיי עלייה על הבסיסים לפניי התור שלו ולהמשיך את האינינג אחריי שהוא מקבל את ה WALK שלו כמו שהרבה פעמים הוא יקבל. גם המשחק הזה כמו כל הסדרה, לא נגמר עד שהוא נגמר. יש משחקים שכשרואים 3 ראנס הבדל כבר אומרים שזה הרבה. לא בסדרה הזאת!! בסן פרנסיסקו ממש כל אחד מסוגל להעיף את הכדור מחוץ למגרש. בטח שאוריליה, קנט , בונדס, סנטיאגו, סאנדרס וסנו. זה כבר יותר מחצי מהליין- אופ. ועכשיו שנגמר הסדרה ויש אלופה חדשה-- אנו עוצרים לרגע מהריצה המטרופת הזאת ושואלים את עצמנו.. Now what do we do? זוכרים מפורסט גאמפ? לפחות יש אן בי איי עכשיו שמתחיל שיהיה לנו למה להסתכל ולצפות במקום להסתכל פה על החדשות כל הזמן. אני וכולנו אני בטוח רוצים להודות לשתיי הקבוצות על סדרה מצויינת שהפכה לנו את היום כי היינו בלילה ערים. מסתבר שיש קבוצות עם מסורת וקבוצות עם מסורת שמתחילה עכשיו. זה לא פועל עם מכבי חיפה... עם אנהיים זה כן.
איזו שמחה היום באנהיים. ובכלל, כל אוקטובר הייתה חגיגה אחת גדולה. כל הפלייאוף הגיע לנקודת שיא-- משחק שביעי בסדרת גמר פשוט מצויינת בין שתיי קבוצות שכל כך רוצות לעשות את זה. המשחק השביעי יצא כמשחק עם הכי פחות ראנס והמשחק הכי טוב לפיצ´רים בסדרה כולה. ג´ון לאקי, אלמוני בתחילת העונה went the distance עם חמישה אינינגס טובים מאוד. הוא הביא ראן אחד באינינג השני אבל זה כל מה שהשיגו עליו. ליבאן הרננדז הסתבך באינינג השלישי והדאבל המצויין של גארט אנדרסון לפינה של השדה הימני הכניסה את כולם הביתה. הבסיסים היו מלאים וכבר 4-1 לאיינג´לס. הפיצ´ינג המצויין שמר על התוצאה כמו שהיא. ברנדון דונלי נכנס לעשה את עבודתו-- 2 אינינגס בהם לא נתן ראנס. ההזדמנות של SF הייתה באינינג השישי שם הם שמו 2 על הבסיסים עם 2 אאוט ושניהם ב Scoring Position. דונלי יצא מזה. בצד השני נכנס קירק ריטר הפותח של סן פרנסיסקו במשחק הרביעי ועשה עבודה טובה. מהלך טוב מאוד של ג´ף קנט בהגנה מנע עוד ראן לאנהיים באינינג השישי. פרנסיסקו רודריגז נכנס. זה כבר הסיפור. איזה דומיננטיות. אין הרבה פיצ´רים שכל כך דומיננטיים עם ההגשות שלהם. החובטים מנסים לנחש מה בא אליהם ואני מדבר על ה top of the order של סן פרנסיסקו. ריץ´ אוריליה וג´ף קנט פשוט נראו לא טוב מול רודריגז. ה WALK לבונדס היה קרוב מאוד גם כן. בונדס לקח אותו ובניטו כמובן הצליח רק to strike out שוב. הדברים שלו כל כך טובים. שילוב של פאסטבול מהיר מאוד עם תנועה וסליידר קטלני עושים אותו מטרה קשה מאוד לעמוד מולה. רק בן 20 והוא נכנס למצבים כאלה שבקלות דברים יכולים להכנס לראש ולהפריע. טים וורל נכנס והשיג את האאוטס, אולי נסיון להביא השראה לסן פרנסיסקו שבדרך כלל וורל נכנס שהמשחק של סן פרנסיסקו או שיש להם הזדמנות לנצח. טרוי פרסיבל נכנס למשחק עכשיו באינינג התשיעי וכבר מביא HIT. הוא משיג את האאוט הראשון ואז דיוויד בל משיג עוד WALK בשביל לשים שתיים על הבסיסים במצב שכל אחד שעולה לחבוט מייצג את הראן המשווה!! זה אומר שהום ראן במצב כזה עושה שיוויון. סינג´יו האאוטפילדר היפני נכנס. והוא מנופנף על ידיי פרסיבל בסטרייקאאוט. קני לופטון עולה ועל הפיץ´ הראשון חובט את הכדור חבטה יפה אבל אולי עם זה היה מישהו גדול יותר זה היה יוצא. לופטון מצליח רק להעיף את הכדור רחוק אבל לא מספיק. דארין ארסטאד הסנטר פילדר כבר נמצא מתחת לכדור והחגיגה יכולה להתחיל!! כמה רגשות נשפכים במצבים האלה.. אצל המנצחים ואצל המפסידים. תראו את הבן של דאסטי בייקר-- כמה כואב לו. כמה הוא רצה שהקבוצה של אבא והחברים תנצח. מה שיפה בילדים הוא שאצלהם הם מגלים הרבה דברים ולא מחזיקים בפנים. ההרגשה הכללית בסן פרנסיסקו היא של פספוס ענק. זה היה שלהם כמעט-- רק כמעט. המשחק השישי היה המשחק שהם עשו בו את כל הדברים בשביל לנצח ולקחת את האליפות. פיצ´ר פותח שממשיך עד האינינג השביעי ועד אז מחלק רק 2 HITS . רודריגז וטים וורל מוכנים לפעולה. רוב נן רק מחכה להזדמנות. הוא קיבל את ההזדמנות אך לא ל SAVE אלא רק לעצור את האיינג´לס שלא יובילו ביותר. מילת המפתח של הסדרה היא אמונה ויכולת לתפקד במצביי לחץ. יש פעמים שפשוט רואים AT BAT ויודעים שהוא מכריע. אתמול, התור של סקוט ספיזיו לחבוט היה אחד מהם. עם אאוט אחד ושניי אנשים על הבסיסים במצב של 5-0 לסן פרנסיסקו היה חייב לקרות משהו שם. רק להמשיך את האינינג, לקדם את הרצים ולהמשיך את הלחץ. ה 3-2 שלקח ספיזיו מרודריגז הלך ליציע וסימן את ההתחלה של הקאמבק של המשחק והסדרה כולה. אך שוב, נוכל לחשוב שבגלל מה שקרה במשחק השישי סן פרנסיסקו לא תחזור לעצמה. הם באו לשחק כמו כל משחק. אין זמן לחשוב עכשיו מה היה אתמול שעדיין יש היום. עכשיו, הם יכולים לחשוב על כל מה שהם רוצים. לא במשחק השביעי!! לשתיי הקבוצות היה סיכוי טוב לנצח את המשחק והביתיות של אנהיים כל כך משפיעה במצבים כאלה. אתמול הדחיפה האדירה שקיבלו מהקהל מימשה את הקאמבק המצויין הזה. ה אם וי פי הוא טרוי גלאוס. האם וי פי הרשמי הוא טרוי גלאוס. מישהו היה צריך לקבל. אבל האמת היא שבכלל בבייסבול קשה לחלק תאריי אם וי פי כי בלי החברים אתה אף פעם לא יכול. תראו את בונדס שללא ספק הוא השחקן הכי טוב בליגה ופשוט בהפרש ניכר בכל הנוגע למה שהוע עושה כשהוא עולה לחבוט. מה שהוא עושה לפיצ´רים, מה שהוא עושה לאנשים שצופים שיודעים מה יכול לקרות כל פעם שהוא רק בא לשמה עם המחבט. הקבוצה צריכה לעזור לו על ידיי עלייה על הבסיסים לפניי התור שלו ולהמשיך את האינינג אחריי שהוא מקבל את ה WALK שלו כמו שהרבה פעמים הוא יקבל. גם המשחק הזה כמו כל הסדרה, לא נגמר עד שהוא נגמר. יש משחקים שכשרואים 3 ראנס הבדל כבר אומרים שזה הרבה. לא בסדרה הזאת!! בסן פרנסיסקו ממש כל אחד מסוגל להעיף את הכדור מחוץ למגרש. בטח שאוריליה, קנט , בונדס, סנטיאגו, סאנדרס וסנו. זה כבר יותר מחצי מהליין- אופ. ועכשיו שנגמר הסדרה ויש אלופה חדשה-- אנו עוצרים לרגע מהריצה המטרופת הזאת ושואלים את עצמנו.. Now what do we do? זוכרים מפורסט גאמפ? לפחות יש אן בי איי עכשיו שמתחיל שיהיה לנו למה להסתכל ולצפות במקום להסתכל פה על החדשות כל הזמן. אני וכולנו אני בטוח רוצים להודות לשתיי הקבוצות על סדרה מצויינת שהפכה לנו את היום כי היינו בלילה ערים. מסתבר שיש קבוצות עם מסורת וקבוצות עם מסורת שמתחילה עכשיו. זה לא פועל עם מכבי חיפה... עם אנהיים זה כן.