בעקבות ההדחה של סימון דוויק

פּלפּל

New member
בעקבות ההדחה של סימון דוויק

בכתבה נטען ש"שהושמעו נגדו טענות כי הוא מקיים קשר הדוק עם זמרים ואמרגנים מזרחיים, ומדווח להם כמה פעמים הושמעו שיריהם, היכן ומתי". דוויק הוא מהעורכים הטובים יותר של רשת גימל ואם הוא עבר על איזה חוק אתי או נוהל הוא צריך לתת את הדין. אבל מבלי להתייחס לפרטי המקרה הספציפי, עולות מהכתבה מספר שאלות: האם לא טבעי הוא שעורך מוסיקלי יקיים קשר הדוק עם זמרים ואמרגנים? זה הרי תפקיד האמרגן, לדאוג שהסינגלים שהוא מפיץ יגיעו לכל העורכים. והעורכים מצידם, לא מרימים לפעמים טלפון לאומן ואומרים, "שמע, זה אחלה חומר, נשדר אותו מחר בתכנית הבוקר"? למה למנוע מבעלי התפקידים לקיים קשר מקצועי, לגיטימי, שבסך הכל תורם לכל הצדדים. בנוסף, האם מספר הפעמים שהושמע שיר מסויים והתכניות בהן הוא הושמע הוא סוד כזה גדול? יש חברות המתמחות בהפקת דוחות על מידע משודר (יפעת) וגם מערכת זיהוי היצירות של אקו"ם יודעת בדיוק מתי שודר כל שיר, באתר אקו"ם יכול כל אמן לקבל את רשימת ההשמעות של היצירות שלו וממילא בסופו של דבר הוא גם מקבל את הדו"ח עם הצ'ק, גם רשימת הפלייליסט היא לא סוד. לא בגימל ולא בגלגל"ץ. אז מה הסוד הגדול?
 
לדעתי האישית,

מכיוון ובמילא האמרגנים יכולים להשיג את המידע בנוגע להשמעות שירים והצלחותם בעצם קיום המצעדים וקיום רשימות השירים של אקו"ם ושל יפעת, אין זה לדעתי אתי שעורכים מוזיקליים יהיו בקשר צמוד מדי עם אמרגנים. קשר זה בוודאי מועיל כשמדובר במפיקי תוכניות, שבוודאי צריכים את האמרגנים והיחצ"נים באופן קבוע (בכדי לארח אמנים או לקיים ראיונות איתם, בהתאם לאופי התוכניות השונות). אבל קשר זה לוקה בחסר כשמדובר בעורכים מוזיקליים, שבמילא מקבלים את כל הסינגלים והדיסקים מהיחצ"ן או מחברת התקליטים, בין אם העורך בקשר איתם ובין אם לאו. ככה, העורכים המוזיקליים ינגנו שיר רק אם הם חושבים שהוא טוב, ולא כי הם קיבלו שיחת טלפון הדוחקת בם לנגן אותו. ואז יהיה צדק אמיתי בעולם עריכת המוזיקה. בשאיפה.
 
צריך להבחין בין סוגי הקשרים

להיות בקשר עם האומנים והנציגים שלהם ולהתעדכן ולשמוע מה קורה איתם זה לגיטימי. למסור נתוני ההאזנה זה לא בסדר כי הוא חורג מתפקידו, אבל אז זה לא הייתי מעיף מישהו משידור לכל היותר מעיר לו ומבקש ממנו לחדול מזה ולהשאיר את אספקת הנתונים למי שזה תפקידו. מה שאני לא כל כך מחבב זה קבלת סינגלים וצ'ופרים שונים מהיחצנים והאומנים. נכון שזו תופעה שמקובלת כבר אצל כולם אבל זה עדין לא הופך אותה לכשירה. העורך יכול להתעדכן באלף ואחת דרכים הוא לא צריך בשביל זה את האומנים. יש חנויות תקליטים. יש אינטרנט. ויש עוד כל מיני פורומים שאפשר לקבל בהם אינפורמציה מבלי לקבל תוך כדי כך כל מיני "צ'ופרים" שיכולים, לכאורה, להשפיע על מה נכנס לשידור ומה לא. סוג כזה של קשר (וזה לא מסתכם בסינגלים אגב אלא גם בכל מיני צ'ופרים אחרים) הוא מאד מאד מסריח ועדיף לא להקפיד על כך עם העורכים כדי למנוע פתחון פה.
 
למעלה