די כבר נמאס

די כבר נמאס

חלומות רחוקים,מתגשמים שלא רוצים,ואולי הרצון הוא לסבול. בכי פנימי,בחוץ הכול צוחק מחיך,וזו עוד דמות שלי ,דמות של כאב. מה רע,מה חסר. חלומות נדומים ,קברתי אותם באפר,בחרתי לא נכון והכול עבר. ברקע שיר בספרדת ,את המילים אני לא מבינה,אבל העצוב שם בקול,אני מזהה כמו אח . הבחירה שלי היית בעצב,עכשו מוצפת חרטה,זה חלק מהבחירה. חלק מהחיים, לא שלי!לא יותר
 
למעלה