יכולה להיות הסיבה. אבל נשארתי עם איך אפשר לחשב שטח מעוגל במדיוק בלי פאי, שהרי את פאי אנחנו גם לא יודעים. וכשנדרשים לחשב שטח עיגול אומרים לנו להשתמש בפאי
לפי מה שהבנתי פאי אין סופי בגלל השיטה העשרונית לא?
תגיד, איך כמתמטיקאים לא מפריע לכם להתשמש במספר שאתם לא יודעים את "כולו"? זה לא נשאר כמו איזה קוץ מרגיז?
פאי, מהיותו טרנסצנדנטי, אין שום חוקיות מחזורית או אחרת המתארת את רצף הספרות בייצוג העשרוני שלו. תיאורטית, אפשר לחשב את הספרות שלו בכל דיוק שנרצה אבל לעולם לא את כולם.
היקף המעגל הוא 2πr. אפשר לכתוב הרבה נוסחאות שקולות, אבל אין נוסחה פשוטה מזו.
אין שום בעיה עם הייצוג של פאי, הוא מספר אי-רציונלי וזו עובדה ולא בעיה, ומכיוון שידועות מליוני ספרות של הייצוג העשרוני שלו ניתן להשתמש בו בכל רמת דיוק רצויה.