הוא לא התקשר

[הדרומית]

הוא לא התקשר ../images/Emo7.gif

אני כבר במשך יומיים חולה, ואותו זה לא מעניין... הוא לא התקשר לשאול מה שלומי, אפילו כשאנחנו מדברים כל יום, ונמצאים 24 שעות על 7 ימים אחד בתחת של השנייה.... דווקא ביומיים האלה שהייתי חולה, והייתי צריכה אותו המון המון... הוא.. הוא לא היה שם

 

[lolita...]

תרגישי טוב בובה ../images/Emo24.gif

מי זה "הוא"? את מוזמנת לפרוק ....

 

[רעות המדליקה]

מתוקה שלייייייי ../images/Emo24.gif

תרגישי טוב יפיופהההה ואחרי שתחזרי לבית ספר תגידי לו את זה! תגידי לו עד כמה זה היה מגעיל מצידו שהוא לא בא ולא התקשר בזמן שלא היית בבית ספר והיית חולה. מקסימום תני לי את הטלפון שלו אני יראה לו מהזה!!!!!!

 

[Katy Cat]

../images/Emo24.gif תרגישי טוב...

אני בטוחה שהוא יתקשר..

 

[oh-da]

../images/Emo24.gifתרגישי מצויין../images/Emo70.gif

תתעודדי חמודה, אולי הוא עוד יתקשר...

 

[הדרומית]

הוא התקשרררררררר ../images/Emo9.gif

אלה, "הוא" זה ההוא שאני מאוהבת בו בטירוף, הידיד הכי טוב שלי

ועכשיו, חזרתי אחריי שצבעתי את השיער שלי (הא הא אני לא שטנית יותר, אני שחורה!!!), ופתאום טלפון.. לא האמנתי כשראיתי על הצג את המספר של הבית שלו... הוא: "שלום ליפה בנשים, שמעתי שהיפה בנשים חולה... האם זה נכון?!" אני: "הא רק עכשיו שמעת? אני חולה כבר יומיים.." הוא: "כן.. שמעתי רק היום, והייתי עסוק כל היום אז התקשרתי רק עכשיו.." אני: "האאאא.. מה המצב?" הוא: "בסדר, איך מרגישה?" אני: "חולה.. יו נאו.. צבעתי ת´שיער." הוא: "ואללה? אז עכשיו את יותר יפה מפעם?" אני: "היי היי, תמיד הייתי יפה.." (אחחח כמה שאני שחצנית) הוא: "נו אז מחר מגיעה לביצפר?" אני: "תלוי איך ארגיש בבוקר..." הוא: "אם לא תגיעי גם מחר אני אבוא לבקר אותך.." אני: "ואם אני אבוא. אז לא תבקר אותי?" (בשילוב טונים של כלב עזוב...) הוא: "אחחח כפרה, אני תמיד אבקר אותך..." ככה המשכנו לדבר

ואני המשכתי להסמיק.. אני חולהההההההההה עליו.!!!

 

[Katy Cat]

את רואה!

אמרתי לך שהוא יתקשר... נביאה אני, פשוט נביאה.

 

[הדרומית]

נביאה נביאה...

אוי הוא כזה קושקושון

את צריכה לראות איזה עיינים יש לו... כפרהההההההההההההההההההה עליו

 

[SoundsOfSilence]

אויי איזה חמודים ../images/Emo9.gif

ותרגישי טוב...

 

[הדרומית]

../images/Emo9.gif

רק חבל שאנחנו לא ממש ביחד. בהזדמנות אספר את כל הסיפור ביננו...

 

[h u R R i C a N e]

אני מחכה לסיפור שלכם.. ../images/Emo13.gif

 

[הדרומית]

או קיי ככה: (זהירות, ארוך!)

נתחיל מזה שקוראים לו אמיר, והוא לומד איתי כבר מכיתה ז´. תמיד היינו חברים של שלום שלום, אף פעם לא יותר מזה.. היתה לו חברה 9 חודשים- הם נפרדו, ומאז כל מה שהוא רוצה זה זיונים

טוב.. מקובל עליי.. פעם הוא היה ממש בעעעעעע, אבל מאז שהוא נהייה החבר של ההיא, היא שינתה אותו והוא ממש השתנה. זה התחיל בחופש שעבר, היה לי אז חבר אבל בואו לא נתייחס לעובדה הזאת. הלכתי לקנות צבע לשיער עם כמה חברות. פתאום פגשתי אותו עם כמה חברים שלו, ואמרנו להם שלום... משום מה הוא בא אליי וחיבק אותי חזק.. ושאל אותי אם אני מגיעה ליומהולדת של אחת מהשכבה שלנו, אז אמרתי לו שכנראה שכן. אבל קודם אני צובעת ת´שיער.. המשכנו לבית שלי, ישבנו במרפסת כל החברות שתיכננו לצבוע את השיער באותו היום (צביעת שיער זה עסק שהוא ערך קדוש עבור החבר´ה שלנו..), אירגנו הכל.. והתחלנו בצביעה, כל אחת לעצמה. פתאום אמיר והחבר´ה שלו הגיעו למרפסת של הבית שלי. אמיר פלט "היי" והתיישב ליידי. זה לא שהייתי דלוקה עליו, אף פעם לא נדלקתי עליו... רק אח"כ פיתחתי כלפיו רגשות. ושוב, היה לי חבר. אמיר ביקש שאני אצבע גם לו את השיער מהצבע שנותר. אז כשהורדתי את הצבע שלי התחלתי במלאכת הצביעה של השיער שלו. בין לבין התחלנו לצחוק על כל מיני קטעים מהשכבה (שתבינו, זאת הפעם הראשונה שאנחנו באמת מדברים... פעם היינו רק שלום שלום), והיה ממש כיף אותו ערב. ומאותו ערב של צביעת השיער הפכנו לידידים ממש טובים. פתאום התחלתי להסתובב עם החברים שלו, וכולם הפכו להיות חברים טובים שלי... הם ממש הפכו להיות החבר´ה שלי. אבל הגרעין שבעצם קישר אותי לכולם היה אמיר... ועם אמיר הקשר היה הכי הדוק. ידידים ממש ממש ממש טובים. עד שהוא סיפר לי שהוא נפגע מכמה חברים שלו, והיחידה שהוא יכול לסמוך עלייה זו אני. למרות שההיכרות העמוקה שלנו היא די קצרה.

עבר זמן, אני והחבר נפרדנו... ומשום מה כולם אמרו שבסוף ביני לבין אמיר יקרה משהו, אני תמיד הכחשתי, כי באמת חשבתי שאנחנו ידידים אפלטוניים בלבד. באותו יום שקרתה הפרידה מהחבר שלי, שהיתה נורא קשה עליי- כי אהבתי אותו מאוד, ישר הלכתי לאמיר... לא הראיתי לו שאני עצובה, רק צרחנו כמו שני משוגעים IM FREE

באותו יום יצאנו לפורום (מי שלא יודע מה זה שלא ישאל).. ונהנתי כמו שבחיים לא נהנתי. שבוע אחריי יצאתי שוב לפורום וגם אמיר בא איתי.. באותו הפורום התנשקנו בפעם הראשונה. מאז התנשקנו עוד כמה פעמים (לא קרה כלום מעבר לנשיקה- אהמ אהמ שירלי, אני מנצחת בהתערבות- בינתיים), והמשכתי להתכחש לתחושות שלי כלפיו. הוא מצידו אמר לי מלא פעמים שהוא אוהב אותי, ואפילו כתב לי מכתבון קטן שהוא מסביר שם שהוא מרגיש אליי משהו חזק אבל מבלבל.

לפניי שלושה שבועות בערך לא דיברנו כל היום, ומשהו היה חסר לי.. פשוט הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו שאם לא אעשה אותו אני אשתגע. הבנתי שאני מאוהבת בו

. מהרגע שהבנתי שאני מאוהבת בו, משהו השתנה בקשר שלנו... המשכנו להיות הידידים הכי טובים, ואני ניסיתי להיות החברה הטובה שמקשיבה, החברה הכי טובה שלו שמייעצת, החברה הכי טובה שלו ששמחה בשמחתו ועצובה בכאבו.. סבלתי המון, כי הרגשתי שמשהו בי השתנה, אני כבר לא מסתכלת עליו כהחבר הכי טוב שלי.. אלא כאל האהבה שלי. היה יום אחד שכמעט נהיינו חברים, אבל כמובן אני עם הטימטום שלי סירבתי כי פחדתי לעשות טעות.. יופי סתומה. עוד לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו, ועוד לא אמרתי מילה... וזה הפאק בקשר שלנו

 

[r o n i1]

אז ייאלה למה את מחכה.?

ואם מחר חס וחלילה יתהפך העולם ויתנגש בנו מטאור? רוצי אליו!

 

[h u R R i C a N e]

שימי לב שאת ענית לעצמך במה שכתבת

"עם הטימטום שלי סירבתי" "ועוד לא אמרתי מילה... וזה הפאק..." את עונה לעצמך.. אני לא אומר שתגידי לו שאת אוהבת אותו, אולי זה יכול להלחיץ אותו.. לדעתי תצאו ביחד..רק את והוא..ותזרמי משם הלאה.. לפי הסיפור זאת אהבה שלא מתממשת אז תממשי אותה..

נ.ב ותעדכני..