חיים

חיים

מה ואיך... ומאיפה להתחיל על לספר את הסיפור שלי בתור בת תערובת... טוב אני בת כמעט 19 מחיפה אבא שלי מוסלמי ממשפחה של פליטים שגרים כרגע בנצרת שהכפר שלהם נחרב ובמוי עליו כרגע מגדל העמק, אמא שלי נולדה בארץ ממוצא רומני שהוריה ואחיה נצולי שואה... אמא שלי תלאביבית שגדלה בקיבוץ בנגב. אני למדתי בבי"ס ערבי וקיבלתי פטור מהצבא לאחר בקשות רבות... עשיתי שנת שרות בתנועת נוער ערבית יהודית בשם רעות סדאקה שבה אני חברה כבר 5 שנים. אין לי הרבה מה לספר חוץ מזה שאני מגדירה את עצמי בתור חצי חצי אבל יותר ערביה בגלל שבכל 19 שנותי כמעט ולא הייתה שום אפליה מהמגזר הערבי לעומת אפליות וגזענות רבה מהמגזר היהיודי, המגזר היהודי בחיים לא יקבל אותי כפי שאני לעומת המגזר הערבי. יש לי שאלה איך הפורם הזה נפתח ומאיפה הרעיון הגיע? האם גם את בת תערובת או שאת בתוח נשואי תערובת?
 

~Gal~

New member
אז ככה...

אני עדיין לא נשואה אבל יש לי חבר אוסטרי כבר שנה וחצי קשר מאד רציני עם כוונות מאד רציניות לעתיד משותף. לא מצאתי בשום מקום באינטרנט פורום או אתר או צ´אט ישראלי שבו אוכל להשתתף ולדבר על הנושא, להתייעץ, להכיר עוד זוגות כאלה. ולכן החלטתי לפתוח כאן ב
את הפורום הזה, כיוון שגם יצא לי להתקל במהלך "שיטוטיי" כאן באנשים נוספים שדיברו על הנושא. אני מאד מבינה על מה את מדברת - יש לנו מדינה מאד בעייתית מהבחינה הזאת. ובין היתר, מה שיוצר את הקושי במיוחד במקרה של זוגיות בין יהודים לערבים, זה המצב הבטחוני שלנו. איך באמת את מתמודדת עם המצב הנוכחי?
 
החיים יפים..

קצת קשה לי לבחור את המילים כאן, פשוט מפני שנדיר לפגוש בנים לנישואי תערובת בארצנו. אני מקווה שתסלחי לי על הנוסח החוקרני של השאלות (ברור שאת לא חייבת לענות..), אבל הנושא הזה ממש מרתק אותי ואני מוכרח לפחות לשאול: - איך ההורים שלך הכירו זה את זה (כלומר מה הפגיש ביניהם)? איך הגיבו שתי המשפחות על הנישואים? - באיזו דרך אפשר בכלל להשיא יהודיה לערבי או להיפך? (אני מניח שהרבנות לא בדיוק שמחה לעשות דבר כזה..). האם מישהו מהצדדים המיר את דתו? - איזו שפה מדוברת יותר בבית שלכם? עברית או ערבית? אני מניח שבביה"ס השיעורים התנהלו כמעט אך ורק בערבית, ובכל זאת העברית שלך לא היתה מביישת אותי.. - מה בקשר לחינוך ולערכי דת? חגים? מישהו מההורים שלך ניסה להטמיע בך משהו מהדברים האלה? - כשאת אומרת שאנשים במגזר היהודי לא מקבלים אותך כפי שאת, למה בדיוק את מתכוונת? הרי לא כתוב לך על המצח "אני חצי-חצי".. וככל שהדבר היה ידוע לי עד עכשיו, גם המגזר הערבי מתייחס לבנותיו די בקנאות..
 
אופסי..

אחרי שקראתי את כל ההודעות שלך, הבנתי שעל חלק מהשאלות כבר ענית בעצם... אני קצת לא מסכים עם הקביעה שלך שבמושג "זוג מעורב" מסתתר ניחוח גזעני. הגזענות נעוצה בעיקר ביחסה של החברה לזוג כזה (וברור שלדעתי היחס צריך להיות זהה ליחס שמקבל כל זוג אוהבים אחר). בסופו של דבר כולנו בני אדם, וכל אחד חייב לקבל את החופש לאהוב ולחיות עם מי שבא לו!!
 

~Gal~

New member
עופר

שלום לך רציתי לציין שמצד אחד אני דוקא יכולה להבין את התחושה, שבעצם ההגדרה של זוג כ"זוג מעורב" יש ניחוח לא סימפטי. ברור שהייתי מעדיפה שכל הזוגות יוגדרו פשוט כזוגות אוהבים. המציאות קצת שונה כפי שציינת - החברה ומוסדות המדינה הם אלה שיוצרים את ההגדרות ולא הזוגות עצמם. והלוואי ובאמת לא היה צורך בפורום הזה, פשוט כי היחס לכל זוג אוהבים היה זהה - אם זה מצד המדינה, החברה או המשפחה.
 
אני עונה עכשיו

מצטערת שלא עניתי לך.. פשוט הייתי קצת עסוקה ועייפה.. עכשיו יש לי קצת זמן.. טוב ככה ההורים שלי הכירו במפלגה הקומוניסטית אשר יודעה היום יותר בתור חד"ש... שניהם חברים של מפלגה זו. ההורים של אבא שלי קצת היה להם קשה בהתחלה סבא שלי אבא של אמא שלי נפטר לפני שהכירו וסבתא שלי גם הייתה קומונסטית והיא אהבה את אבא שלה כאילו היה בנה כך בגלל שהם היו מאותו רקע היה יותר קל למרות שסבתא שלי אשכנזיה ניצולת שואה. כמו שכבר אמרתי ההורים שלי לא מאמינים באלוהים ולא רצו לשנות את דתם כי דת אצלהם זה דבר שולי... אז הם התחתנו בקפריסין בנשואים אזרחיים. בבית מדברים גם וגם... אמא שלי לא מדברת ערבית אבל מבינה ובגלל שאנחנו מדברים איתה עברית אז יש לנו עברית די טובה וערבית גם נורא טובה ההחלטנ שנלמד בבי"ס הייתה של ההורים שלי בגלל שערבים הם מיעוט במדינה לספוג תרבות יהודית יותר קל ורצו שגם נדע על התרבות הערבית. וגם כי יהיה לנו יותר קל ולפי דעתי זה נכון בגלל כשאני מדברת עם אנשים אני לא מתביישת במה שאני ובגלל שלא התגייסתי אז תמיד שאלת הצבא עולה אז אני אומרת אני חצי חצי וישר שומעת דברי נאצה וצל ערבים לא ממש איכפת להם מה אני. מקוה שזה ענה לך על הרוב.. אם יש לך עוד שאלות אני מוכנה חענות...
 

~Gal~

New member
קודם כל

זה באמת מאד חשוב שמבחינה אידיאולוגית להורים שלך יש את אותו רקע. כנ"ל לגבי היחס לדת - אחרת קשר כזה בלתי-אפשרי כמעט. מה שהיה חשוב לי לציין זה את עניין ההתפשרות - כל הכבוד על שילוב שתי התרבויות, גם אם זה קשה (במיוחד כאן בישראל), זה מעורר בי תחושת הערכה רבה. כואב לי מאד לשמוע על היחס שאת מקבלת מהצד היהודי. עם זאת, יש לי שאלה: מה היו השיקולים שלך בעד ונגד ההתגייסות לצבא, ולמה החלטת בסוף שלא להתגייס? האם זה נבע בעיקר בגלל הגזענות שחווית? או שהיו עוד שיקולים?
 
צבא...

לאהתגייסתי בגלל שקשה במצב הזה לחצות את עצמי אני אגיש כבוגדת במשפחתי ובחבריי... אני לא יכולה להיות עם מדים ולהסתכל לחבריי ומשפחתי בעינים אם המצב היה שונה והערבים שלטו כאן ועדיין היה מצב מלחמה גם לא הייתי מתגייסת. וגם כי אני אל מאמינה בצבא וחושבת שהוא פושע מלחמה, ופשעים רבים הוא עושה... מתעלל להנאתו..
 

~Gal~

New member
את קיבלת צו-גיוס?

ואם כן ויצא לך להתמודד עם צה"ל - מה היו התגובות שם?
 
כן

כי אני רשומה יהודיה בת"ז. אז הלכתי לצו ראשון עשיתי בדיקות אמרתי שם נחרצות שאני לא רוצה להתגייס אמרו שין לי הרבה מה לעשות אני חייבת לעבור את הבדיקות וכשקיבלתי תאריך גיוס התקשרתי אליהם ואמרתי להם שאבא שלי ערבי ויש לי הזכות לפי דעתי לא ללכת לצבא אז רצו הוכחה לזה שאבא שלי באמת ערבי אז שלחתי פקס עם ת.ז שלו ואמרתי שאני לא רוצה להתגייס זימנו אותי לפגישה שאלו אותי שאלות מפגרות ואחרי חודש קיבלתי פטור שבו כתוב סעיף חוק... אל תשאלי אותי אין לי שמץ מה זה אומר העיקר שיש לי פטור.
 
למעלה