לא כל כך חדש

drns691

New member
לא כל כך חדש

שלום לכולם מידי פעם אני נכנס לפורום וקורא את מה שאתם כותבים, מביט מהצד, ויוצא החוצה. אני לא כל כך חדש ב"עסק" אבל מופתע כל פעם מחדש מהעובדה שבמצבים מסויימים לא ממש למדתי איך להתמודד. יותר מזה - חשבתי שאוכל לבנות לעצמי "ספר חוקים" שיעזור לי אבל בספר לפעמים חסרות סיטואציות.... זה כבר הרבה זמן שלא הייתה לי זוגיות. אני אומר שטוב לי לבד, שזה סבבה ואני מודה - יש לזה גם יתרונות. ואז פתאום קורה משהו, פוגשים משהו, ככה בלי להתכוון, והוא מחזר, אומר דברים שכייף לשמוע, ופתאום מגלים כמה זה היה חסר... אני רוצה מישהו קרוב, חבר, חיבור, שגם בשקט יהיה נעים, שלא יהיה רעש שם למעלה כי גם ככה רועש כמו כולנו יש לי את השריטות שלי אבל הכל במסגרת ה"נורמלי" אני לא בליין מטורף אבל כן חוטא ביציאות מידי פעם ונהנה לראות אנשים ולשמוע את המוסיקה דופקת באוזניים. אני איש של מילים אבל גם של שתיקות ומאמין שבמפגש בין שני נשאים צריך להיות הרבה יותר מעבר לעובדה שלשנינו יש את אותה המחלה. נראה לי שזהו לבנתיים שבוע מצויין! ד.
 
וואו..!! לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב..

תיארת בדיוק את איך שזה מרגיש (לי לפחות.!) כי גם אני מרגיש שבנתיים "טוב" לי לבד,אבל פתאום צץ מישהו משום מקום ומבלי שתכננת או רצית מציפה אותך תחושה של געגוע לחום ולקירבה.. כשמדובר באדם "בריא" מיד כשאני רואה שהעניין מתחיל "להתבשל" מידי אני מיד קוטע את הסיפור,לפני שעוד יתחיל..לא נותן שום סיכוי למשהו.! משתדל שלא להכנס "לסרט" עוד פעם,שאולי בסופו אני עוד עלול להפגע.. (וכן,אני יודע שהבעיה היא בי,ושכנראה עוד לא מצאתי את הפאקינג גבר הנכון) באשר לזוגיות עם נשא,עדיין לא חוויתי,אבל תמיד תהיתי אם אכן העובדה שיש לנו את אותה המחלה, תהווה תמיד את הבסיס לקשר שלנו...?? אם כן,זה בכלל לא מתאים לי.. כי אני לא "חי" את המחלה שלי..ממש לא.! מבחינתי הנשאות שלי,היא רק עוד סעיף ב"רזומה" שלי,לא יותר..!! אני גר ב.. לא משנה,אני בן 31,יש לי שיער שחור,ו.. אה כן,ויש לי איידס..!! בדיוק ככה אני משתדל להחשיב את עניין המחלה שלי..וזו לא התכחשות זו דרך מבחינתי להמשיך לשרוד.. אבל בנתיים אני "נהנה" מאהבות רגעיות כאלו שבאות והולכות.. האמת,שאני שמח שגרמת לי להתעמת עם עצמי שוב בנושא הזה של זוגיות לא שזה ישנה משהו..אבל זה עושה משהו ,בעיקר לגלות שיש עוד נשאים שמרגישים כמוך.. מקווה שתמצא אהבה גדולה..!!
 

wonderer20

New member
לא יודעת איך הייתי מגיבה........

אני מבינה את הסוגיה מצד אחר שלא מזמן דברו עליה אבל לא היו לי כוחות להגיב (סורי לכולם על זה). אולי אני מה"נאורות" אבל לא נראה לי שזה צריך להווה בעיה לספר למישהו שאתה חיובי, זה עוד סוג של "סינון". אולי לא ניסחתי טוב, אבל רצון לקשר ורצון לאהבה טמונה בכל אחד. נושא החיוביות לא משנה בנאדם ממקורו, לא משנה את האופי של הבנאדם או שום דבר אחר. אם הבנזוג הפוטנציאל לא מסוגל להתמודד עם זה (לרוב זה בגלל סטיגמה ואז חשוב מאוד איך מספרים) אולי הוא לא בנוי לקשר ארוך, רציני ותומך. צריכים לקחת את כל הבנאדם עם הכל, ולאהוב, ולא רק חלקים מובחרים..... כשנודע לי על בנזוגי, כבר אהבתי אותו מאוד, ואולי בגלל זה זה היה יותר קל לקבל. אבל נראה לי שאפילו אם הייתי יודעת קודם ל"אהבה", הייתי שוקלת את זה אם באמת אהבתי את הבנאדם כבנאדם ולא כרשימת תכונות טובות ורעות. זה ברור שלספר זה דבר מפחיד ופותח כל אחד לפגיעה אבל גם בפעם הראשונה שאומרים "אני אוהב" זה גם מפחיד. הסיכונים בכל התחלה הם מפחידים לא רק לחיוביים. אני מחזיקה אצבעות לכל אחד ואחד מכם למצוא אהבת אמת, ולא לפחד. ואל תשכחו, לא רק ההתחלה מסובכת, גם האמצע........
חיבוק גדול לכולם, וחיים מאושרים ללא ויתורים! מגיע לכם! ג'ודי נב תודה יריבוני על ההמחמאות של שרשור קודם, אוהבת!
 
למעלה