לא סוף, אבל גם לא התחלה חדשה

[nir_jo]

לא סוף, אבל גם לא התחלה חדשה

לכל יפי הנפש שמדברים על הגרושים כהתחלה חדשה, להזכירכם: כשלתם!!!! שאלות רבות בודאי נשארו פתוחות (למה? כמה? מי? כיצד? וכו`) החשוב ביותר הוא: יש דרכים רבות להמשיך את החיים ולכפר על חטאי העבר, והחשוב מכולם הוא: צאו רבות מהבית, בקרו חברים (גם משותפים) ואל תתפתו לרוץ מיד לקשר נוסף אלא לאחר בירור פנימי מעמיק עם עצמכם מה יהיה לכם/ן הטוב ביותר בהמשך דרככם תוך פשרות מועטות לגבי השותפים לחיים. לזכור שהפשרנות לעיתים מביאה לתסכול ובסופו של דבר לניתוק. מאחד שעבר זאת לפני 6 שנים והיום שלם מאוד עם עצמו. לתגובות: [email protected]

 

[שבור]

תתבגר

 

[חוזליטה היפה]

שוב ההתעסקות הזו בכשלנו ...

שוב, מה זה משנה איך קוראים לזה, כל אחד/אחת ממשיך את חייו כפי שהוא מוצא לנכון, לא כל אחד מרגיש צורך להתעכב לשאול לנסות להבין, זה ממילא פועל יוצא ותמיד יישאר באקו, ופשרות לפעמים הן סימן לבגרות והבנה שלא מקבלים בדיוק את הרשימה המדוייקת של ``אני רוצה את הגבר שלי כך וכך...ולא פחות מכך`` כן צריך לסדר סדרי עדיפויות על מה אני ``מדלגת`` ועל מה לא. מאחת שעברה את זה לפני 4 שנים ושלמה עם עצמה מבלי להעביר עצמי תהליכים ארוכים ומיוסרים.

 

[argos]

כשלון ?

אני זוכר שכשאני התגרשתי ראיתי בזה כשאלון אישי. אכלתי את עצמי מרוב תסכול. אבל ככל שהפכתי והפכתי הבנתי שהכשלון היה שלי ושל גרושתי : לשנינו יש יד בדבר. האחריות ``להצליח`` היתה שווה. אבל דבר אחד בטוח : זו בהחלט התחלה חדשה. בסופו של דבר הייתי זקוק לגירושים האלו כדי שיבוא השינוי המיוחל בחיים שלי. ואני מבטיח לך : לא הייתי יכול לעשות את זה כשהייתי נשוי. הדבר היחיד שמתסכל אותי היום, תשעה חודשים מאז תום נישואי הוא שאני לא הורה. שאין לי ילד/ים.

 

[חוזליטה היפה]

יהיו לך ילדים אני משוכנעת.

אינטואיציה. לא איום, הבטחה. מי שרוצה ילדים כתוצאה ממערכת יחסים טובה, שלא היתה לך, אין סיבה בעולם שעם התוצאה הזו והלקחים שהפקת, לא תוכל לבנות לך מסגרת עם אישה ששניכם תיקחו אחריות להצלחתה= ובאופן טבעי, תביאו ילד/ים לעולם.

 

[יפעת*]

אם יש משהו שאני מאוד שמחה עליו

זה שיצאתי מהנישואים האלה בלי ילדים. זה לא שאני לא רוצה ילדים, אני מאוד רוצה, אבל אני מעדיפה שהם יוולדו לתוך משפחה יציבה.למרות שכבת להורים גרושים אני יודעת שזה לא כל כך נורא, ואולי יש בזה אפילו יתרונות מסויימים, (בטח טוב יותר מלחיות בבית שהוא שדה קרב).

 

[chirab]

לחיות בגהינום

זה מזכיר לי סיפור על מישהי שאמרה לבת שלה- ``איך את לא מעריכה את מה שעשיתי בשבילכם? בגללכם הילדים חייתי 30 שנה בגהינום`` אז הבת שאלה אותה ``תגידי אמא, ואת חושבת שגהינום זה מקום טוב לגידול ילדים?`` עד כאן הסיפור, ואני כשלעצמי, לפעמים אני מהרהרת בכך שאולי היה טוב לו היו לי ילדים כי אולי הייתי מרגישה שאני כבר את שלי עשיתי ואין לי לחץ משום מקום, אבל מצד שני (והוא הצד הדומיננטי במקרה הזה) חזרתי לרווקותי וחרותי, לא פגעתי באף אחד, ואני מקווה לגדל את ילדי שיבואו בגן עדן אמן!!!

 

[אילה.]

בית המשפט!

ניר, כישלון הוא בעיני המתבונן... להגדיר סיום של מערכת יחסים ככשילון, זו עמדה שיפוטית ושופטנית ואם זה מה שיוצא ממך, אתה בטוח שאתה של מאוד עם עצמך? אני גרושה בערך 5 שנים, עשיתי מאז תהליך של גדילה וצמיחה שלא הייתי יכולה לעשות בשום אופן בתוך המסגרת - וכך גם בעלי לשעבר, שהוא חלק מחיי היום, וחלק הרבה יותר בריא... מבחינתי, הגירושים שלי הם לא כישלון. הם פשוט צעד בדרך, חוויה שחוויתי והתאספה לה לתוך סל החוויות של חיי, חוויה שהיום אני יודעת שלא הייתי מי שאני בלעדיה. ואני דווקא אוהבת את מי שאני היום... שלך, אילה

 

[חוזליטה היפה]

פסק דין!!!

איילה אני קוראת את שאת כותבת, ואני פוסקת שכל מילה שלך בסלע. כך צריך לראות את החיים, שלעיתים מזמנים הפתעות כאלו ואחרות, והן כולן נאספות בסל החוויות. והלאה...למקום טוב יותר.

 

[יויו.]

מרגיש שנכשלת?

האשמה עצמית זה נחמד. תנסה לשאול את עצמך לאן אני רוצה להגיע? בהצלחה בדרך יויו

 

[ענבר בן 31]

כל סיום הוא התחלה חדשה

תחשוב על ניר, משפט אחד שאומר הכל. שלך, ענבר