למי שלא בזוגיות ורוצה להיות שם, מה הסיבה לדעתכם

שאיפות לא מציאותיות

אני מאמין שכשמדובר בנשים סטרייטיות עם יצר מין נורמאלי, אם בכל זאת אין להן בן זוג, אז הן קורבן לפסילה סדרתית שהן עושות.
זאת לא בחירה של ממש, ויתכן שאישיות זה מן גורל, ובכל זאת מדובר בפסילה סדרתית הנסבה על שאיפות לא מציאותיות.
אפילו הדיבור על ה"אחד", מעיד על בררנות.
גברים לא מדברים על ה"אחת", אלא מכירים בכך שהם עצמם מסוגלים לאהוב כמעט כל אחת, מפני שבכל אחד ואחת יש משהו שאפשר לאהוב ולהתאהב בו.
אבל כנראה שאצל נשים זה לא כך...

בכל יום אני רואה נשים כעורות במיוחד שיש להן בן זוג ואף ילד.
לעצמי אני אומר- מי זה האידיוט חסר החוט שדרה שיוצא עם מכוערת כזאת, ואז לפתע אני רואה אותו... לא תמיד מכוער בעצמו, לעתים אף נחמד.
מה בדיוק יש בה שהוא יוצא איתה? לא ברור לי....
האם היא מודעת לכיעורה? לא ברור לי....
 
פסססס

אני שואל את עצמי איזה ערכים באמת יש לך, ואם את מוכנה לפרט אותם כדי לעורר את הרושם שלי ושל אחרים.
אבל נדמה לי שאת בחורה ללא אפשרויות של ממש, ושואפת יותר גבוה מכפי שאת יכולה להשיג.
בטוח שיש לך מחזרים פה ושם, אבל הם לא לרמה שלך ( כביכול ), ועבורך, הם "בלתי נראים". זה לא בערך, אלא בדיוק מה שהם.
&nbsp
כמו שאמרתי... שאיפות בלתי מציאותיות....
זה טראגי, זה לאו בר שינוי רצוני.
 
גם חוסר מזל יכול להיות סיבה עבור אנשים מסוימים

השאלה למה את כועסת על זה. כך זה מתפרש מהכתיבה בכל אופן
 

SupermanZW

Well-known member
את רוצה פרפרים ותחושה אינטואיטיבית ש"זה זה" אבל

אחרי שנפגעים הרבה אפשר לאבד את היכולת לחוש "פרפרים", לעיתים קורה שהאינטואיציה מתעה ולכן מוטב לשקול באמצעות השכל בלבד, האם זה אדם איתו תהיי מסוגלת לנהל מערכת יחסים ארוכת טווח וזה תלוי בסדרי העדיפויות שלך. פגישה או שתיים או שלוש לא מספיקות כדי להחליט האם תוכלו לנהל מערכת יחסים ארוכת טווח, הן מספיקות כדי לקבוע האם יש התעניינות הדדית והאם אתם יכולים ליהנות זה בחברת זו. לפני שגרים יחד לא יודעים אם מסוגלים לחיות באותו בית ולנהל מערכת יחסים מוצלחת וארוכת טווח. יש דברים שמגלים רק כאשר גרים יחד, הרגלים איתם מוכנים או לא מוכנים לחיות וכיו"ב. יש לזכור גם שכולם משתדלים ליצור את הרושם הכי טוב שאפשר בפגישות הראשונות אך התכונות שמנסים לעיתים להסתיר נחשפות באופן בלתי נמנע כשגרים יחד.

אם יש משיכה וסדרי עדיפויות מתאימים זה מספיק כדי לעבור שלב ולתכנן מעבר למגורים משותפים, רק אחרי שגרים יחד כמה חודשים יודעים אם יש סיכוי שתהיה זוגיות לטווח ארוך או לא.

אל תחכי לפרפרים, יכול להיות שנפגעת יותר מדי פעמים מכדי שתהיי מסוגלת לחוות פרפרים.

אל תחכי לתחושה אינטואיטיבית ש"זה זה", יכול להיות שהפחדים שלך ימנעו ממך להגיע למסקנה אינטואיטיבית כזו.

החליטי החלטה מושכלת בהתאם למה שאת יודעת על אדם אחרי מספר פגישות שמאפשר לך לדעת אם תהיי מסוגלת לחיות איתו, רק אם כן אז תמשיכי. אחרי חודש בקשר את צריכה לדעת אם יש סיכוי שתוכלי לחיות איתו או לא, אם אחרי חודש אין מסקנה זה כנראה לא. אם אחרי פגישה שנייה נותר עניין ואת מרגישה טעם של עוד (לא פרפרים! לא אינטואיציה! רצון להיפגש שוב ויותר מפעם נוספת) המשיכי, תני סיכוי, כי בלי סיכון אין סיכוי.

מה שכתבת לגבי "יותר טובה" ו"פחות טובה" לא רלוונטי, את המחליטה הבלעדית מי יהיה חלק מהחיים שלך ומי לא וכדי להשיג דבר מה, לא משנה מה, צריך לקחת סיכונים, אם מצליחים מה טוב ואם נכשלים מפיקים לקחים ומנסים שוב עד שמצליחים.

מחשבה יוצרת מציאות, מחשבתך ש"אין לך מזל" מונעת ממך לנסות כי את מניחה מראש שתיכשלי, לכן מחשבתך היא אמונה שמגשימה את עצמה כי לא לנסות משמעו להיכשל מראש. אם תחשבי ש"יש לך מזל" זה יגרום לך להמשיך לנסות עד שתצליחי ואז בהצלחה תראי "מזל" (למרות שזה לא יהיה מזל אלא תוצאה ישירה של מעשייך) וגם זו תהיה אמונה שמגשימה את עצמה. ה"מזל" (לא באמת, אלא תוצאה) יכול להגיע אחרי זמן קצר או ארוך אבל בכל מקרה, אין דבר העומד בפני הרצון, לכן אין באמת מזל.

קשה לרוב האנשים להודות בטעויותיהם ולעיתים אף אינם מודעים לטעויותיהם, במצבים אלה טוענים ש"אין להם מזל" ולעומת זאת לעיתים אנשים פועלים נכון ומשיגים בר שהם רוצים מבלי להיות מודעים לדבר הנכון שעשו ואז טוענים ש"יש להם מזל" בשני המקרים הם טועים. את הנסיבות אנו לא בוחרים אך את מעשינו כן וכשהמעשים תואמים את הנסיבות משיגים את ה"מזל", כשאין תאימות משיגים "חוסר מזל".
 
קשה לא פעם מקשה

על המצב אפילו יותר. חלילה אני לא ממעיטה מתחושתך, אני יודעת גם מניסיון אישי, שנים שחיפשתי. בגיל 25 שהתחתלתי לצאת לבליינדייטים הבנתי שזו הולכת להיות דרך בגיל 35, הייתי בדיוק במקום שאת מתארת, יאוש. אבל מה שעשה אצלי את השינוי בסופו של דבר זו הבנה שיש כנראה דרך. וכמו בכל דרך יכולות להיות בה תקופות שמרגישים שהדברים תקועים.
אני לא יודעת איך אצלך אבל אצלי שמשהו נתקע בדרך אני עוצרת ועושה חשיבה מחדש. לא מתעסקת בקושי, כמו שלקראת מבחן ההתעסקות במחשבה שהמבחן קשה רק מביאה אותי מראש עם כמה עשרות נקודות פחות. אלא התעסקות מה אפשר לעשות אחרת.

ממליצה לך לעצור רגע, לבדוק עם עצמך מה עשית עד היום, בדרך שהתנהלת/בדרך שמיקדת/בדרך שחשבת.
לשאול את עצמך האם יש דרך אחרת (תמיד יש רק שלפעמים צריך להיות יצירתיים כדי למצוא אותה).
להתכוונן מחדש. אולי לחפש אנשים שיכולים לתת לך את אותה תקווה, חברים/משפחה/אנשי מקצוע שיוכלו להקשיב ולבנות איתך דרך חדשה שתביא אותך לזוגיות משמעותית טובה.
מוזמנת לפנות אליי בפרטי בעניין
 
הגברת לא ביקשה ניתוח אישיות בבקשה תתמקד בשאלה שעלתה

השאלה פנתה לגברים ולנשים כאחד. ניתוח האחר/ת שאתה לא מכיר אינו ענייני בטח לא לאדם שאינו מוסמך לכך, תגובות כאלה גוררות אח"כ השמצות ופניות אליי בבקשת התערבות.
אם אתה לא בזוגיות ומעוניין בזוגיות מוזמן לכתוב מה הסיבות שאתה לא מצליח לדעתך. תודה
 

SupermanZW

Well-known member
חוסר מזל זה תמיד תירוץ, לא סיבה

משתמשים בתירוץ הזה כשלא יודעים מה הסיבה או כשלא רוצים להודות בסיבה. זה נכון לכל דבר, לא רק לזוגיות.
 
למי שלא בזוגיות ורוצה להיות שם, מה הסיבה לדעתכם

שאתם לא בזוגיות?

שימו לב השאלה מופנית למי שלא נמצא בזוגיות ורוצה
 
קיימות הרבה מאוד סיבות, למה בעצם

אין אחת שהיא הראשונה, אך כן יכולה לומר ממה שאני רואה מבין אלה שמגיעים אליי יש לא מעט סיבות, אולי לחלק תתחברו ואולי לא.
  • לפעמים זה הפחד - פחד להיפגע, פחד ממחוייבות, פחד לאבד שליטה, פחד לאבד חופש, פחד שלא יראו אותי ועוד אין סוף פחדים.
  • לפעמים מדובר בחוסר הבנה מה זה אומר זוגיות, איך היא מתחילה, מה מאפשר קשר בין שני אנשים.
  • לפעמים זו האחזות בפנטזיה, של מה אמור להיות לי, חלום ורוד שאין בו שום מקום לנקודות קטנטנות של אפור.
  • לפעמים זה חוסר יכולת להיות מחוברים למה שמרגישים, עיסוק בריצויי הסביבה.
  • לפעמים זה האחזות באזור הנוחות, "אם תכירו לי מישהו והוא יגיע אליי, ימצא חן בעניי ועוד אז אני אזיז את עצמי לדייט.
  • לפעמים זה חוסר אנרגיה, שמגיע מעייפות מהעולם הזה וחוסר אמונה שהפעם זה כן יצליח.
  • לפעמים זה בגלל שאנחנו מסתובבים עם רשימת מכולת אין סופית שבנויה בעיקר מדברים שאין לנו בחיים אבל היינו שמחים שיהיה בבן הזוג שלנו (למשל חוסר ביטחון אצלי אבל נמשכת/נמשך רק לאנשים עם ביטחון גבוה).
  • לפעמים זה סידרי עדיפויות. אני כרגע מנהלת מגיע כל יום בשעה 20 הביתה לפעמים ממשיכה להתחבר עם המחשב, למי יש כוחות לדייטים.
  • לפעמים זה אחיזה בקשר מהעבר, גם אם היה חד צדדי ואין אנו מצליחים להתנתק ולהמשיך הלאה באמת.
  • לפעמים זה חיפוש באותם מקומות שמראש אני יודעת שאין שם סיכוי שיהיו אנשים שאתחבר אליהם.
  • לפעמים זה חוסר גמישות, פתיחות לקבל את האחר, ששונה ממני.
זאת חלק מהרשימה שאני נתקלת בה במהלך הדרך.
באשר למזל....אני מאמינה שמזל משמעותו
להיות נוכחים בעוצמה (בהוויה שלנו לא רק פיסית) בזמן הנכון ובמקום הנכון. לא פעם אנחנו בזמן הנכון ובמקום הנכון אבל לא מצליחים להיות (נוכחים במלואנו).
 

SupermanZW

Well-known member
אלה לא סיבות אלא תפיסות שגויות

סיבה היא מניע/גורם, לא תפיסה או מחשבה.
&nbsp
כתבת את פרשנותך למכשולים שלהבנתך גורמים לאנשים לא לנסות להיכנס לזוגיות או לנסות להכיר, הסיבה העומדת מאחורי חוסר הצלחתם היא שאינם מנסים, לו למרות תפיסותיהם השגויות היו מנסים היו גם מתגברים ומוצאים.
 
אני מסכימה עם הדיוק בדבריך

אך לפעמים שכותבים את המושג תפיסה שגויה זה יוצר התנגדות. אבל הכוונה היתה בדיוק למה שכתבת. מודה לך על הדיוק
 
למעלה