(יונית....)
New member
לרואה בכוכבים בהקדם בבקשה!!
שלום, שמי יונית, נעים מאוד. ואם עוד מישהו נכנס להודעתי אז שלום גם לו או לה. רואה בכוכבים, לפני שאכתוב את חלומי הייתי רוצה במקביל לכל קטע לכתוב את הפרוש שלי לחלום, משום מה אני מרגישה שאני מנתחת אותו נכון.אז בשלב מסוים תתעלם מניתוח החלום ותגיב את דעתך, אבל ככה סתם התחשק לי שתראה איך אני מנתחת את החלום לפי מה שנראה לי מתוך חיי שלי. וזהו חלומי: 2 נחשים האחד שחור והשני לבן, עמדו בפתח דלת בתינו המפואר (בחלום חחה) מביטים בי כאילו מתחננים להכנס. הפרוש שלי לקטע הזה: הילדים שלי אולי זקוקים לי ואני לא ממש רואה זאת, או שעוד פרוש לקטע הזה, יש לי הזדמנויות בחיים אך אני חוששת לנצל אותם, אני פוחדת לגעת כדי לא להפגע, והנה הנחשים רק מביטים בי לא פוגעים אבל אני חוששת לגעת וסוגרת את הדלת, כלומר סוגרת בפני את הדרך בחיים. בבית היו באותו הזמן שני ילדי הקטנים, התעלמתי מהנחשים וניסיתי לתפקד כרגיל, אבל הם הילדים הרגישו שאני לחוצה ושאלו מה קרה. עניתי שהכל בסדר, רק שיש שני נחשים בפתח הדלת ואני מאוד מפחדת ולא יודעת מה לעשות. הפרוש שלי לקטע הזה: כרגיל, יש קשיים בחיים, ואני מנסה להסתיר אותם מילדי אבל הם רואים הכל, רואים הכל בזכוכית מגדלת. הקטנצי`ק שלי ישר התנדב למשיבה והציע שהוא יצא ויהרוג את הנחשים, כמובן שסרבי כי חששתי. והוא ענה לי שאם כך, אני בבעיה, ושאני אמשיך לפחד, ועזב את החדר. הפרוש שלי: אכן בני הקטן נרתם לכל משימה או מזימה העיקר שזה קשור לכך שאמא תחייך, שאמא תצחק. ככה חולפת שעה והלב שלי כבר כמעט מחסיר יותר מפעימה. ואז נקישות בדלת, מגיעים אורחים, והפלא ופלא הם לא מתרגשים, ומתעלמים מהנחשים שבכניסה. הפרוש שלי: האורחים אשר מתעלמים מהנחשים שעומדים בפתח ביתי, בעצם מתעלמים ממני, התעלמו מהסבל שעברתי בחיי כאשה מוכה, והנה גם עכשיו נוח להם לבוא לאכול, לשתות, אבל מדלגים על השאלה מה שלומך. (ביתי מלא באורחים שנהנים לבוא אלי אבל נוח להם להתעלם מכאבי). ביקשתי מהם שיעזרו לי להרוג את הנחשים אבל הם כאילו לא הבינו מה אני רוצה מהם. הפרוש שלי: כרגיל ממשיכים להתעלם מהאור האדום שאני משדרת להם, מצוקה. הרמתי ידיים, עד כאן אמרתי לעצמי וירדתי מהעניין של הנחשים ואירחתי את האורחים. הפרוש שלי: כרגיל, מפנימה שומרת בבטן וממשיכה הלאה. אוכל, שתיה ומה לא, לאחר מכן צחוקים מוסיקה ובידור. הפירוש שלי: אני אשה מכניסת אורחים ומארחת נפלאה גם כשקשה לי ממשיכה לארח ומעמידה פנים. בסיום הערב כולם הלכו הביתה והשאירו את חותמם בכך שהבית נשאר הפוך ומבולגן. הפרוש שלי: ככה זה מבלגנים והולכים, אבל למרות הכל, זה מין מסר כזה, שעלי להסתדר לבד, ולא לסמוך על אף אחד, הנה ראי, הם באים והולכים לא עוזרים לך, כלומר תתחילי להחזיק עצמך בידיים ולא לסמוך על עזרתם של אחרים. כשהאורחים הלכו, הילדים ביקשו לישון יחד איתי כי פחדו מהנחשים, כמובן שהסכמתי וכך ישנו כולנו יחד בחדרי עד אור הבוקר. הפרוש שלי: תמיד נהיה ביחד. בבוקר יום חדש, הלכנו לכיוון דלת היציאה לבדוק את ענין הנחשים ואין כלום. הפרוש שלי: החיים ממשיכים, חלום או מציאות טוב או רע. זהו חלומי ופרושו מקוה שלא כתבתי שטויות. אשמח לקבל תגובתך על כך. תודה יוניתושששששש
שלום, שמי יונית, נעים מאוד. ואם עוד מישהו נכנס להודעתי אז שלום גם לו או לה. רואה בכוכבים, לפני שאכתוב את חלומי הייתי רוצה במקביל לכל קטע לכתוב את הפרוש שלי לחלום, משום מה אני מרגישה שאני מנתחת אותו נכון.אז בשלב מסוים תתעלם מניתוח החלום ותגיב את דעתך, אבל ככה סתם התחשק לי שתראה איך אני מנתחת את החלום לפי מה שנראה לי מתוך חיי שלי. וזהו חלומי: 2 נחשים האחד שחור והשני לבן, עמדו בפתח דלת בתינו המפואר (בחלום חחה) מביטים בי כאילו מתחננים להכנס. הפרוש שלי לקטע הזה: הילדים שלי אולי זקוקים לי ואני לא ממש רואה זאת, או שעוד פרוש לקטע הזה, יש לי הזדמנויות בחיים אך אני חוששת לנצל אותם, אני פוחדת לגעת כדי לא להפגע, והנה הנחשים רק מביטים בי לא פוגעים אבל אני חוששת לגעת וסוגרת את הדלת, כלומר סוגרת בפני את הדרך בחיים. בבית היו באותו הזמן שני ילדי הקטנים, התעלמתי מהנחשים וניסיתי לתפקד כרגיל, אבל הם הילדים הרגישו שאני לחוצה ושאלו מה קרה. עניתי שהכל בסדר, רק שיש שני נחשים בפתח הדלת ואני מאוד מפחדת ולא יודעת מה לעשות. הפרוש שלי לקטע הזה: כרגיל, יש קשיים בחיים, ואני מנסה להסתיר אותם מילדי אבל הם רואים הכל, רואים הכל בזכוכית מגדלת. הקטנצי`ק שלי ישר התנדב למשיבה והציע שהוא יצא ויהרוג את הנחשים, כמובן שסרבי כי חששתי. והוא ענה לי שאם כך, אני בבעיה, ושאני אמשיך לפחד, ועזב את החדר. הפרוש שלי: אכן בני הקטן נרתם לכל משימה או מזימה העיקר שזה קשור לכך שאמא תחייך, שאמא תצחק. ככה חולפת שעה והלב שלי כבר כמעט מחסיר יותר מפעימה. ואז נקישות בדלת, מגיעים אורחים, והפלא ופלא הם לא מתרגשים, ומתעלמים מהנחשים שבכניסה. הפרוש שלי: האורחים אשר מתעלמים מהנחשים שעומדים בפתח ביתי, בעצם מתעלמים ממני, התעלמו מהסבל שעברתי בחיי כאשה מוכה, והנה גם עכשיו נוח להם לבוא לאכול, לשתות, אבל מדלגים על השאלה מה שלומך. (ביתי מלא באורחים שנהנים לבוא אלי אבל נוח להם להתעלם מכאבי). ביקשתי מהם שיעזרו לי להרוג את הנחשים אבל הם כאילו לא הבינו מה אני רוצה מהם. הפרוש שלי: כרגיל ממשיכים להתעלם מהאור האדום שאני משדרת להם, מצוקה. הרמתי ידיים, עד כאן אמרתי לעצמי וירדתי מהעניין של הנחשים ואירחתי את האורחים. הפרוש שלי: כרגיל, מפנימה שומרת בבטן וממשיכה הלאה. אוכל, שתיה ומה לא, לאחר מכן צחוקים מוסיקה ובידור. הפירוש שלי: אני אשה מכניסת אורחים ומארחת נפלאה גם כשקשה לי ממשיכה לארח ומעמידה פנים. בסיום הערב כולם הלכו הביתה והשאירו את חותמם בכך שהבית נשאר הפוך ומבולגן. הפרוש שלי: ככה זה מבלגנים והולכים, אבל למרות הכל, זה מין מסר כזה, שעלי להסתדר לבד, ולא לסמוך על אף אחד, הנה ראי, הם באים והולכים לא עוזרים לך, כלומר תתחילי להחזיק עצמך בידיים ולא לסמוך על עזרתם של אחרים. כשהאורחים הלכו, הילדים ביקשו לישון יחד איתי כי פחדו מהנחשים, כמובן שהסכמתי וכך ישנו כולנו יחד בחדרי עד אור הבוקר. הפרוש שלי: תמיד נהיה ביחד. בבוקר יום חדש, הלכנו לכיוון דלת היציאה לבדוק את ענין הנחשים ואין כלום. הפרוש שלי: החיים ממשיכים, חלום או מציאות טוב או רע. זהו חלומי ופרושו מקוה שלא כתבתי שטויות. אשמח לקבל תגובתך על כך. תודה יוניתושששששש