לעצלנים...
הרבה פעמים עולה השאלה - מה יותר טוב, אוניברסיטה או מכללה? ברשומה הקודמת סקרתי את הפרמטרים הרלוונטים לצורך קבלת ההחלטות והפעם אני מתכוון להתמקד בדבר אחד יחיד ומיוחד, יש שיקראו לו השורה התחתונה, והוא העדפות של שוק העבודה. שוק העבודה רוצה בוגרי אונ` גדולות, מעדיף בוגרי אונ` ומתגמל בוגרי אונ` - מדוע? והאם זה אומר שבוגר מכללה לא יכול להצליח? לפני שנתחיל חשוב לציין שהדיון כאן מתייחס לבוגרים חסרי ניסיון או בעלי ניסיון מועט שכישוריהם עדיין לא מוכחים ועדיין לא עמדו במבחן המציאות. הסיפור שלנו מתחיל עוד לפני שבחרנו את מוסד הלימודים, כאשר סיימנו את הצבא ורק חשבנו אל איפה ללמוד. כל שנה מתחילים ללמוד יותר מ-100,000 סטודנטים וכמות דומה מסיימת ללמוד. אז איך אנחנו בוחרים איפה ללמוד? לכל אחד יש את העדפות שלו אבל הכלל אומר שבגדול כל הסטודנטים מעוניינים ללמוד במקום הכי טוב שיסכים לקבל אותם. אז כולם עושים פסיכומטרי, משלימים בגרויות ומגיעים למוסד הכי יוקרתי שהסכים לקבל אותם. ומי שלא התקבל לאן שהוא רצה עושה מקצה שיפורים - פסיכומטרי שני ושלישי, תיקון בגרויות וכדומה. למה אני מספר לכם את כל זה? כי התוצאה של כל הסיפור הזה היא שמי שרוצה ויכול מגיע ללמוד במקום הכי יוקרתי אליו הוא יכול להתקבל. בגלל התחרות הזו על מקומות לימוד בוגרי האונ` הגדולות מקבלים את הסטודנטים המוכשרים והשאפתנים ביותר. בגדול, גם במכללות ניתן למצוא את אותם האנשים אבל תהיה להם בעיה. כלומר, גאון שלמד במכללה X יצטרך להסביר בראיון עבודה מדוע הוא לא הלך לאונ` שנמצאת כמה קילומטרים ליד. ואותו אדם שמציג את עצמו כמוכשר לא פחות מבוגר אונ` יצטרך להסביר ולשכנע מדוע לא הלך לאונ` רגילה אם הוא כזה מוכשיר. שאלה מהסוג הזה היא לא שאלה קלה ודרושה חשיבה יצירתית בשביל לצאת ממנה טוב, כי כמעט רוב התשובות נשמעות כתירוצים ובשורה התחתונה יציירו את האדם כלא שאפתן או חסר יכולת התמודדות עם קשיים - שתי תכונות רלוונטיות מאוד לשוק העבודה. אגב, יש פה גם את סיפור הביצה והתרנגולת - אנשים מוכשרים ושאפתנים לא ירשה לעצמם להכנס למקום שאינו אונ` גדולה על מנת שלא יטילו ספק בכישוריהם. התופעה הכללית של שליחת סימנים למעסיקים מתוארת כחלק מתורת המשחקים בשם Signaling. אחרי כל התיאוריה הארוכה והמייגעת הזו אני חייב לציין שזה לא אומר שמי שלא סיים בירושלים או בת"א לא יקבל עבודה - ממש לא כך. אבל זה אומר שכן את המשרות הטובות ביותר יקבלו בוגרי האונ` ואת המשרות הבינוניות והפחות מבוקשות יקבלו כל השאר. אני יודע שהדברים הם קצת קשים ויש הרבה שלא יסכימו עם הגישה אבל לצערי אלו הם החיים. במקומות עבודה מובחרים כמו מקינזי, שלדור, תפן, P&G, מסלולי עתודה למינהם ובאופן כללי כל המשרות השוות לרוב למעסיק יש העדפה לבוגרי אונ` גדולות. ואיך לא? הרי אותו המעסיק עומד מול הר של קורות חיים, הוא מעוניין בכ"א האיכותי ביותר שיש ולכן הוא ממיין ע"פ הקריטריון היחידי שיכול לומר לו משהו - השכלה, ניסיון צבאי, ציונים בתואר ומראה כללי של קורות החיים. קיימים מעסיקים רבים שעוד בשלב החיפושים מציבים כתנאי סף אוניברסיטה חובה. כאשר המדובר הוא באנשים בעלי וותק וניסיון ההבדלים בין אונ` ומכללה הופכים להיות זניחים ולא משמעותיים. אבל, צריך לזכור שבשביל להיות בעל ניסיון בתחום צריך להתחיל מאיפושהו. ושוב, כאשר אותו המנהל מחפש בחור חסר ניסיון בשביל לתת לו הזדמנות אז הוא הולך על מנגנון ההשכלה... וחוזר חלילה. אז בשורה התחתונה - כן שוק העבודה נותן יתרון לבוגרי אוניברסיטאות. היתרון מתבטא בעיקר בהזדמנויות טובות יותר מאלו של כל השאר. אבל אל תטעו כאשר מגיעים לראיון העבודה הכל פתוח בין אם אותו אדם הוא בוגר הרווארד או מכללת אחווה. כמובן שללימודים לרוב יש משקל בקביעת השכר בחוזה העבודה. שוהם
) המחיר זול יותר, ואוניברסיטאות נחשבות יותר (או כך אומרים) והרי בטח יהיה קל יותר למצוא עבודה אבל מצד שני ולמרות שמכללות יקרות יותר, בשנים האחרונות לא מעט מהן גנבו כמה מהמרצים היותר טובים מהאוניברסיטאות וחלק מהמכללות ברמה גבוה יותר מאוניברסיטאות מסויימות במקצועות מסויימים, גם הדרישות נמוכות יותר ככה שיותר קל להתקבל לתואר והרי לאוניברסיטה צריך הון התחלתי רק כדי להתחיל לשפר בגרויות ופסיכומטרי.... ואולי בכלל כדאי ללכת ללימודי תעודה???? מה דעתכם? למה כדאי ללכת למוסד אחד או אחר? מה היתרונות של האחד כלפי האחר? והשאלה החשובה מכולן - האם זה באמת משנה?