סיפור עוקץ בקניית רכב משומש. כדאי לקרוא
סיפור מעדות אישית.
הסיפור הבא יכול להוות תמרור אזהרה לכל מי שיקנה רכב משומש והוא סופר לי ע"י חבר טוב.
לפני כמה שנים ביקשה ממני חמותי לסייע בידה לחפש רכב משומש מסוג מיצובישי לנסר. דגם רכב זה היה מאוד מבוקש בתקופה ההיא וקשה היה למצוא רכב אשר יענה על דרישות של ק"מ נמוך, מצב טוב ומחיר סביר. לאחר חקירה מעמיקה של שוק המכוניות, מצאתי מודעה בעיתון סוף השבוע. (אתרי האינטרנט לא היו פופולריים כל כך אז). המודעה סיפרה על רכב מיצובישי במצב טוב, יד ראשונה ובמחיר מחירון. (אדגיש שרכב זה נימכר באותה תקופה מעל המחירון). התקשרתי לבעל הרכב שגר בחולון וקבענו להיפגש למחרת באזור מגוריו. בבוקר השכם אספתי את חמי וחמותי ברכבי ונסענו למרכז. לפי הכתובת שנתן לי בעל הרכב, הגענו לבנין דירות וראינו מייד את הרכב. הרכב בצבע כסוף בוהק עשה רושם ראשוני טוב, אבל כמובן התכוונו לבדוק אותו לפני הרכישה.
צלצלתי לבעל הרכב והוא ירד אלינו. הוא הציג עצמו בשם יוסי ואמר שהוא האח של בעל הרכב(חיים) אשר עוסק בסחר רהיטים ולא יכול להתפנות ולכן נתן לו ייפוי כח לבצע את המכירה. (בשלב זה היתה צריכה להידלק נורה אדומה מספר 1
. לעולם- בצע את העיסקה מול הבעלים). בכל זאת נכנסנו לרכב יחד עם יוסי ועשינו סיבוב. עשה רושם כללי טוב והחלטנו בשלב זה לבדוק אותו במוסך. יוסי המליץ על מוסך מסויים לא רחוק מביתו ואמר שיוכל לזרז את התהליך כי הוא מכיר את בעל המוסך. (נורה מספר 2
לא נידלקה- לעולם קח את הרכב למוסך שאתה מכיר ובוודאי לא למוסך שהמוכר ממליץ בפניך). הגענו למוסך ואכן התקבלנו מייד. להפתעתנו הציג בעל המוסך בפנינו מסמך שהרכב כבר נבדק לפני מספר ימים ויוכל להראות לנו את הממצאים בעבור חצי ממחיר בדיקה. הסכמנו, ועיינו בדוח הבדיקה. הדוח הזכיר כמה פרטים קטנים על נזילות וזה הכל. כלומר- רכב מומלץ לרכישה. כששאלנו את יוסי מדוע לא סיפר שכבר מישהו בדק את הרכב, אמר שלא ידוע לו וכנראה חיים- בעל הרכב עשה זאת בעצמו ולא יידע אותו. (נורה מספר 3
- לא נדלקה- תרוץ נוח מידי).
בשלב הבא חש יוסי באי הנוחות שלנו ומיהר להוריד את מחיר הרכב ב 2000 ש"ח כדי לסגור את העיסקה במהירות. קיבלנו את ההצעה ברצון אבל התעקשנו לבדוק במשרד הרישוי אם אין עיקולים וכד'. (בכל זאת היה לנו ניסיון כלשהו..). ואכן נסענו למשרד הרישוי בחולון ויוסי ניגש מייד לפקידה והגיש לה את הרישיונות. לפי תוצאות הבדיקה לדבריה ,הרכב אינו משועבד ,הוא חופשי להעברת בעלות וללא בעיות. באותה הזדמנות צילמתי את תעודת הזהות של בעל הרכב ואת רשיון הרכב.
כאן בעצם התגבשה העיסקה לכדי מימוש. אמרנו ליוסי שאנו מעוניינים ברכב ושאנו ניגשים לבנק להכין עבורו צ'ק בנקאי. יוסי אמר שהתהליך אורך זמן, ושאין לו חשבון בנק והוא מעדיף את הכסף במזומן. בתמורה הוריד עוד 3000 ש"ח כדי שנסכים להצעתו. (נורה מספר 4 לא נידלקה- המחיר ירד מהר מידי- יחסית לרכב תקין ומבוקש). אני עוד היססתי אך חמי ראה רק את הסכום הסופי שהלך וירד והסכים. בשלב זה השארנו את יוסי עם הרכב ונסענו לבנק לארגן את הכסף- 47,000 ש"ח במקום 53,000. (להזכירכם- רכב דומה נימכר בכ 56,000 ש"ח בשוק).
לאחר כשעה חזרנו ליוסי עם הכסף. הוא הוציא טופס העברת בעלות חתום כביכול ע"י בעל הרכב ונתן לנו אותו. (נורה מספר 5
- העברה עושים בבנק באותה תקופה- או בדואר היום). העברנו לידיו את הכסף וחמותי נכנסה לרכב יחד עם חמי ואני אחריהם- חזרה לבאר שבע. וכאן בעצם מתחיל הסיפור המעניין והאמיתי.
באותו ערב הגעתי הביתה מאוחר עייף אחרי יום מתיש בחולון. שוחחתי בטלפון עם חמותי כדי לוודא שהם הגיעו בשלום עם הרכב שזה עתה קנתה והכל בסדר. השעה היתה כבר 10 בערב ונכנסתי להתקלח. בעודי מתקלח וחושב על מה שהיה היום, הרגשתי לפתע בום!! אם על ראשו של ניוטון נפל תפוח וכך גילה את כח הכבידה, חשתי שעל ראשי נפל כדור ברזל!!. המחשבה שהבזיקה במוחי היתה: לעזאזל, לא בדקנו פעם אחת את רשיונות הרכב!!! מול תעודת הזהות של המוכר איך זה ייתכן??!!. היות וצילמתי את שני המסמכים, יצאתי מהמקלחת רטוב כמעט לגמריי, חיוור כסיד(אשתי אמרה לי לאחר מכן), ושלפתי את המסמכים מכיס מכנסי. ואכן השערתי התאמתה!! שם המוכר- חיים לא היה כשם הרשום על גבי רשיון הרכב. השם ברשיון היה אבנר כץ מכוכב יאיר. צלצלתי מיד ל 144 ובררתי את מספרו. למזלי כוכב יאיר היה ישוב קטן והיה רק אבנר כץ אחד. צילצלתי אליו. עונה לי קול גבר ואני אומר: "שלום, שמי יהודה(שם בדוי) ורכשתי היום רכב מיצובישי לנסר בחולון שמספרו הוא כלהלן. בתחילה היסס אבנר בתשובתו אך לחצתי עליו שכנראה מדובר במקרה פלילי וכדאי שיאמר לי את האמת בענין אחרת המטרה תהיה מעורבת. אבנר נפתח וסיפר שאכן הרכב היה שלו . לפני כשנה עשה תאונה קשה והרכב הוגדר Toal Lose. חברת הביטוח מכרה אותו בגרושים לסוחר מכוניות וזה כנראה הרכיב רכב קומבינה שמורכב מ 2 גרוטאות כדי למכור אותו בשוק. מיותר לספר לכם מה הרגשתי באותו רגע. הייתי בשוק!! הבנתי שנעקצנו ע"י נוכלים. הסקתי שגם הפקידה ממשרד הרישוי וגם בעל המוסך מעורבים בתרמית. כעסתי מאוד על עצמי איך לא נדלקו לי נורות האזהרה במשך כל היום!! ומה גם- שנסעתי על תקן יועץ לחמי וחמותי האהובים ויוצא בסוף ,שעזרתי להם להיעקץ: גם לקבל רכב מסוכן לנסיעה חסר ערך וגם להפסיד את סכום כסף בלתי מבוטל.
הייתי במצב נפשי קשה. סרבתי להירגע למרות הנסיונות של אשתי. אבל היה צריך להתאושש ולראות איך יוצאים מזה. ישבתי עם אישתי בפינת האוכל וניסיתי להכניס משהו לאכול עם הקפה. השעה היתה כבר 23:45. לפתע היא הציעה: "דבר עם אלעד גביש(שם בדוי) החבר שלנו שמשרת ביחידה המיוחדת של משטרת ישראל למלחמה בפשעים חמורים ותתייעץ איתו. קבלתי את עצתה וצלצלתי אליו. לאחר התנצלות על השעה המאוחרת ושמיעת סיפורי , אלעד חשב לרגע ואמר : "צלצל למוכר ואמור לו את שמי ושאם הוא לא מחזיר לך למחרת את הכסף אתה מגיע אליו איתי- חשוב שתאמר לו את שמי ותפקידי . ותשמע מה הוא אומר. אם הוא עבריין סידרתי , השם שלי אמור לצלצל לו מוכר. צלצלתי ליוסי מוכר הרכב. וכך אמרתי לו: " יוסי, אתה סידרת אותי. מכרת לי גרוטאה ויותר מכך - רכב מסוכן לנסיעה. אני מציע לך להקשיב למה שאני אומר: אני מגיע מחר בבוקר אליך לבטל את העיסקה , להחזיר לך את הרכב ולקבל את כספי בחזרה. במידה ולא תגיע לפגישה, אני מכיר אישית את אלעד גביש ממשטרת ישראל , אני מודיע לו על הענין והוא כבר ימצא אותך. "
תשובתו של יוסי היתה קצרה ומהירה: "תגיע מחר ותקבל את כספך בחזרה". קבענו להיפגש במקום מרכזי -ליד בנק הפועלים ברחוב סוקולוב בחולון. היה לי לילה לבן. כמעט ולא עצמתי עין. בבוקר למחרת ביקשתי מחברי הטוב איציק להתלוות אלי ונסענו לבית חמותי. כמובן שלא סיפרתי לה דבר מהענין כדי לא להדאיגה. היה לי סיפור כיסוי עבורה. "אנחנו לוקחים את הרכב שקנית אתמול לבדיקה נוספת המחוייבת על פי הוראות משרד הרישוי". היא בלעה את הסיפור ונתנה לי את מפתחות הרכב.
יצאנו לדרך, חברי איציק ואנוכי ב 2 מכוניות. הגענו ב11:45 לחניון הצמוד לבנק הפועלים בחולון. בחניון חנה רכב ספארי שחור ובתוכו הנהג. הרגשתי שאני נמצא בסרט פעולה. יצאנו מהרכבים וניגשנו אליו. נכנסנו לספארי ומיד הבחנתי שאינני מכיר את הנהג. הוא אמר שיוסי שלח אותו כדי להחזיר לי את הכסף ולקבל את מפתחות הרכב. שאל היכן הרכב והצבעתי עליו . הוא אפילו לא יצא לבדוק. הוא פתח תיק והחל לספור כסף מזומן לידי. לאחר שסיים, הוציא נייר וביקש שאחתום שהעיסקה גמורה וביקש לנסוע מהמקום. לפתע- משום מקום נדלקה לי נורה. "אתה יודע מה?", אמרתי, " בוא ניכנס לסניף הבנק ותפקיד לי את הכסף לחשבוני." הוא ניסה להתחמק, ואמר שחבל על הזמן, אבל התעקשתי שבלי זה אין עיסקת החזרה ושוב הזכרתי את המשטרה. הוא התרצה, ואני עם הכסף ביד ניגש לפקידה ומוסר לה את הבוכטה. הפקידה ספרה פעמיים ואמרה : "יש כאן רק 37,000 ש"ח ולא 47,000 כמו שציינתם. " מיד הוציא נהג הספארי עוד 10,000 מהתיק , אמר סליחה ומסר לה. הבטתי בו בתמיהה והייתי מרוצה מעצמי על המהלך שייזמתי להפקיד את הכסף בבנק שבלעדיו הייתי מפסיד סכום גדול.
לאחר ההפקדה ניכנסנו איציק ואני לרכב השני ונסענו הביתה. מיותר לציין את התמיהה של חמותי כשחזרנו בלי הרכב וכששמעה את הסיפור.
זה הסיפור. כמובן שיכולנו לבדוק יותר לעומק את הענין בחברת הביטוח, ומדוע אין הליך יבטיח מכירת רכב מקומבן לקונים תמימים. אבל הסתפקנו בכך שקיבלנו את כספינו בחזרה. העברנו את פרטי המוסך ותאור הפקידה ממשרד הרישוי למשטרה(לא יודע איך זה נגמר) אז, הלקח כאן הוא לא להתעלם מנורות אזהרה ולפעול על פי כל אמצעי הזהירות המקובלים בעיסקאות כאלו. אנחנו יצאנו במקרה בשלום מעיסקה זו ולמדנו את ליקחנו והבאתי כאן את הסיפור כדי ש
סיפור מעדות אישית.
הסיפור הבא יכול להוות תמרור אזהרה לכל מי שיקנה רכב משומש והוא סופר לי ע"י חבר טוב.
לפני כמה שנים ביקשה ממני חמותי לסייע בידה לחפש רכב משומש מסוג מיצובישי לנסר. דגם רכב זה היה מאוד מבוקש בתקופה ההיא וקשה היה למצוא רכב אשר יענה על דרישות של ק"מ נמוך, מצב טוב ומחיר סביר. לאחר חקירה מעמיקה של שוק המכוניות, מצאתי מודעה בעיתון סוף השבוע. (אתרי האינטרנט לא היו פופולריים כל כך אז). המודעה סיפרה על רכב מיצובישי במצב טוב, יד ראשונה ובמחיר מחירון. (אדגיש שרכב זה נימכר באותה תקופה מעל המחירון). התקשרתי לבעל הרכב שגר בחולון וקבענו להיפגש למחרת באזור מגוריו. בבוקר השכם אספתי את חמי וחמותי ברכבי ונסענו למרכז. לפי הכתובת שנתן לי בעל הרכב, הגענו לבנין דירות וראינו מייד את הרכב. הרכב בצבע כסוף בוהק עשה רושם ראשוני טוב, אבל כמובן התכוונו לבדוק אותו לפני הרכישה.
צלצלתי לבעל הרכב והוא ירד אלינו. הוא הציג עצמו בשם יוסי ואמר שהוא האח של בעל הרכב(חיים) אשר עוסק בסחר רהיטים ולא יכול להתפנות ולכן נתן לו ייפוי כח לבצע את המכירה. (בשלב זה היתה צריכה להידלק נורה אדומה מספר 1
בשלב הבא חש יוסי באי הנוחות שלנו ומיהר להוריד את מחיר הרכב ב 2000 ש"ח כדי לסגור את העיסקה במהירות. קיבלנו את ההצעה ברצון אבל התעקשנו לבדוק במשרד הרישוי אם אין עיקולים וכד'. (בכל זאת היה לנו ניסיון כלשהו..). ואכן נסענו למשרד הרישוי בחולון ויוסי ניגש מייד לפקידה והגיש לה את הרישיונות. לפי תוצאות הבדיקה לדבריה ,הרכב אינו משועבד ,הוא חופשי להעברת בעלות וללא בעיות. באותה הזדמנות צילמתי את תעודת הזהות של בעל הרכב ואת רשיון הרכב.
כאן בעצם התגבשה העיסקה לכדי מימוש. אמרנו ליוסי שאנו מעוניינים ברכב ושאנו ניגשים לבנק להכין עבורו צ'ק בנקאי. יוסי אמר שהתהליך אורך זמן, ושאין לו חשבון בנק והוא מעדיף את הכסף במזומן. בתמורה הוריד עוד 3000 ש"ח כדי שנסכים להצעתו. (נורה מספר 4 לא נידלקה- המחיר ירד מהר מידי- יחסית לרכב תקין ומבוקש). אני עוד היססתי אך חמי ראה רק את הסכום הסופי שהלך וירד והסכים. בשלב זה השארנו את יוסי עם הרכב ונסענו לבנק לארגן את הכסף- 47,000 ש"ח במקום 53,000. (להזכירכם- רכב דומה נימכר בכ 56,000 ש"ח בשוק).
לאחר כשעה חזרנו ליוסי עם הכסף. הוא הוציא טופס העברת בעלות חתום כביכול ע"י בעל הרכב ונתן לנו אותו. (נורה מספר 5
באותו ערב הגעתי הביתה מאוחר עייף אחרי יום מתיש בחולון. שוחחתי בטלפון עם חמותי כדי לוודא שהם הגיעו בשלום עם הרכב שזה עתה קנתה והכל בסדר. השעה היתה כבר 10 בערב ונכנסתי להתקלח. בעודי מתקלח וחושב על מה שהיה היום, הרגשתי לפתע בום!! אם על ראשו של ניוטון נפל תפוח וכך גילה את כח הכבידה, חשתי שעל ראשי נפל כדור ברזל!!. המחשבה שהבזיקה במוחי היתה: לעזאזל, לא בדקנו פעם אחת את רשיונות הרכב!!! מול תעודת הזהות של המוכר איך זה ייתכן??!!. היות וצילמתי את שני המסמכים, יצאתי מהמקלחת רטוב כמעט לגמריי, חיוור כסיד(אשתי אמרה לי לאחר מכן), ושלפתי את המסמכים מכיס מכנסי. ואכן השערתי התאמתה!! שם המוכר- חיים לא היה כשם הרשום על גבי רשיון הרכב. השם ברשיון היה אבנר כץ מכוכב יאיר. צלצלתי מיד ל 144 ובררתי את מספרו. למזלי כוכב יאיר היה ישוב קטן והיה רק אבנר כץ אחד. צילצלתי אליו. עונה לי קול גבר ואני אומר: "שלום, שמי יהודה(שם בדוי) ורכשתי היום רכב מיצובישי לנסר בחולון שמספרו הוא כלהלן. בתחילה היסס אבנר בתשובתו אך לחצתי עליו שכנראה מדובר במקרה פלילי וכדאי שיאמר לי את האמת בענין אחרת המטרה תהיה מעורבת. אבנר נפתח וסיפר שאכן הרכב היה שלו . לפני כשנה עשה תאונה קשה והרכב הוגדר Toal Lose. חברת הביטוח מכרה אותו בגרושים לסוחר מכוניות וזה כנראה הרכיב רכב קומבינה שמורכב מ 2 גרוטאות כדי למכור אותו בשוק. מיותר לספר לכם מה הרגשתי באותו רגע. הייתי בשוק!! הבנתי שנעקצנו ע"י נוכלים. הסקתי שגם הפקידה ממשרד הרישוי וגם בעל המוסך מעורבים בתרמית. כעסתי מאוד על עצמי איך לא נדלקו לי נורות האזהרה במשך כל היום!! ומה גם- שנסעתי על תקן יועץ לחמי וחמותי האהובים ויוצא בסוף ,שעזרתי להם להיעקץ: גם לקבל רכב מסוכן לנסיעה חסר ערך וגם להפסיד את סכום כסף בלתי מבוטל.
הייתי במצב נפשי קשה. סרבתי להירגע למרות הנסיונות של אשתי. אבל היה צריך להתאושש ולראות איך יוצאים מזה. ישבתי עם אישתי בפינת האוכל וניסיתי להכניס משהו לאכול עם הקפה. השעה היתה כבר 23:45. לפתע היא הציעה: "דבר עם אלעד גביש(שם בדוי) החבר שלנו שמשרת ביחידה המיוחדת של משטרת ישראל למלחמה בפשעים חמורים ותתייעץ איתו. קבלתי את עצתה וצלצלתי אליו. לאחר התנצלות על השעה המאוחרת ושמיעת סיפורי , אלעד חשב לרגע ואמר : "צלצל למוכר ואמור לו את שמי ושאם הוא לא מחזיר לך למחרת את הכסף אתה מגיע אליו איתי- חשוב שתאמר לו את שמי ותפקידי . ותשמע מה הוא אומר. אם הוא עבריין סידרתי , השם שלי אמור לצלצל לו מוכר. צלצלתי ליוסי מוכר הרכב. וכך אמרתי לו: " יוסי, אתה סידרת אותי. מכרת לי גרוטאה ויותר מכך - רכב מסוכן לנסיעה. אני מציע לך להקשיב למה שאני אומר: אני מגיע מחר בבוקר אליך לבטל את העיסקה , להחזיר לך את הרכב ולקבל את כספי בחזרה. במידה ולא תגיע לפגישה, אני מכיר אישית את אלעד גביש ממשטרת ישראל , אני מודיע לו על הענין והוא כבר ימצא אותך. "
תשובתו של יוסי היתה קצרה ומהירה: "תגיע מחר ותקבל את כספך בחזרה". קבענו להיפגש במקום מרכזי -ליד בנק הפועלים ברחוב סוקולוב בחולון. היה לי לילה לבן. כמעט ולא עצמתי עין. בבוקר למחרת ביקשתי מחברי הטוב איציק להתלוות אלי ונסענו לבית חמותי. כמובן שלא סיפרתי לה דבר מהענין כדי לא להדאיגה. היה לי סיפור כיסוי עבורה. "אנחנו לוקחים את הרכב שקנית אתמול לבדיקה נוספת המחוייבת על פי הוראות משרד הרישוי". היא בלעה את הסיפור ונתנה לי את מפתחות הרכב.
יצאנו לדרך, חברי איציק ואנוכי ב 2 מכוניות. הגענו ב11:45 לחניון הצמוד לבנק הפועלים בחולון. בחניון חנה רכב ספארי שחור ובתוכו הנהג. הרגשתי שאני נמצא בסרט פעולה. יצאנו מהרכבים וניגשנו אליו. נכנסנו לספארי ומיד הבחנתי שאינני מכיר את הנהג. הוא אמר שיוסי שלח אותו כדי להחזיר לי את הכסף ולקבל את מפתחות הרכב. שאל היכן הרכב והצבעתי עליו . הוא אפילו לא יצא לבדוק. הוא פתח תיק והחל לספור כסף מזומן לידי. לאחר שסיים, הוציא נייר וביקש שאחתום שהעיסקה גמורה וביקש לנסוע מהמקום. לפתע- משום מקום נדלקה לי נורה. "אתה יודע מה?", אמרתי, " בוא ניכנס לסניף הבנק ותפקיד לי את הכסף לחשבוני." הוא ניסה להתחמק, ואמר שחבל על הזמן, אבל התעקשתי שבלי זה אין עיסקת החזרה ושוב הזכרתי את המשטרה. הוא התרצה, ואני עם הכסף ביד ניגש לפקידה ומוסר לה את הבוכטה. הפקידה ספרה פעמיים ואמרה : "יש כאן רק 37,000 ש"ח ולא 47,000 כמו שציינתם. " מיד הוציא נהג הספארי עוד 10,000 מהתיק , אמר סליחה ומסר לה. הבטתי בו בתמיהה והייתי מרוצה מעצמי על המהלך שייזמתי להפקיד את הכסף בבנק שבלעדיו הייתי מפסיד סכום גדול.
לאחר ההפקדה ניכנסנו איציק ואני לרכב השני ונסענו הביתה. מיותר לציין את התמיהה של חמותי כשחזרנו בלי הרכב וכששמעה את הסיפור.
זה הסיפור. כמובן שיכולנו לבדוק יותר לעומק את הענין בחברת הביטוח, ומדוע אין הליך יבטיח מכירת רכב מקומבן לקונים תמימים. אבל הסתפקנו בכך שקיבלנו את כספינו בחזרה. העברנו את פרטי המוסך ותאור הפקידה ממשרד הרישוי למשטרה(לא יודע איך זה נגמר) אז, הלקח כאן הוא לא להתעלם מנורות אזהרה ולפעול על פי כל אמצעי הזהירות המקובלים בעיסקאות כאלו. אנחנו יצאנו במקרה בשלום מעיסקה זו ולמדנו את ליקחנו והבאתי כאן את הסיפור כדי ש