פעם שניה בחיי

פעם שניה בחיי

טיילתי איתו כהרגלי בשעות שאחרי החצות, פתעום שמענו את קולה הוא היה כל כך עצוב זקוק לעיצה עזרה וחום. אמרתי לה בואי, ליטפתי קלות את שערה והיא הלכה אחרינו ללא מילה נספת, צעדיה קצת מהססים, מבטה מושפל. עלינו לדירתי, אמרתי לה, תראי את באמת יפה אבל מזמן לא טיפלו בך, בואי איתי למקלחת. היא הלכה אחרי שוב מהוססת מעט אך ללא התנגדות ממשית הרגשתי שהיא פדוע בפנים. רחצתי אותה טיפלתי בה, הברשתי את שערה. אמרתי ``אתן לך יומיים ואחרי זה את הולכת``. היא הסתכלה אלי, מבטה אמר תודה. הכנתי אוכל והשכבתיה לישון. כן רק יומיים היו לה להיות איתי ניסיתי לתת לה את כל האהבה שיכלתי לעודד אותה לחזק את בטחונה העצמי. היום בבוקר אמרתי לה הגיע זמן ללכת. היא לא ממש הבינה אך הלכה אחרי . הגענו לשערי המוסד הנורא הזה, מסרתי אותה. וחשבתי ``כן הוא זה שאיתי ממש לא יודע מה רב מזלו `` לא ננתי לה שם, כדי לא להקשר אליה יותר מדי. אך אבקש ממכם אם יום אחד תפגשו גורה חמודה ברחוב, קחו אותה הביתה, תנו לה לפחות כמה שעות של תקווה. ואולי אתם תשאירו אותה אחרי זה. מי יודע סגול
 
למעלה