"מת ברובו" - מקס גלדסטון.
הנ"ל הוא עוד ספר שניסיתי לקרוא, אבל אחרי כמעט 200 עמ' התייאשתי. אם תנסו לבקש ממני לתאר לכם את הספר, אני אתקשה מאוד בזה כי...אני בעצמי לא הבנתי. בכנות הייתה לי הרגשה שכל העולם שגלדסטון בנה היה מורכב מדי בשבילי מכדי להבין אותו, ואולי בגלל זה הוא לא הצליח לגרום לי לדבוק בו.
הייתה לי הרגשה שהבנייה של העולם בספר הייתה סלט שלם בשבילי. הבנתי שמדובר בספר פנטסיה כבר מהתקציר, מהקריאה עצמה לא הבנתי איזה פנטסיה בדיוק. היו מעורבבים שם יותר מדי תת-ז'אנרים של פנטסיה שפשוט העמיסו עלי וגרמו לי די לאבד את הדרך בספר, אז...פרשתי.
