יוצאים מעבדות לחירות...
החג הזה הוא שמחה ענקית מהולה בבאסה.. אחרי עבודה מאוד מתישה של שבועיים , כל יום 14 שעות עבודה במתנ"ס, ועוד כ4 שעות עבודה בדירה, 4 שעות שינה ושעתיים של מקלחת, אוכל, וחיי חברה, (בסיפוק ענק, ובהמון המון אהבה, כן? אני לא עושה שנת שירות סתם!) יצאנו לרגילה!! של שבועיים, כ-ל החג! וזה נפתח בברית ליצורון הקטן שנולד לפני שבוע, שהוא בן דוד שבעצם יותר אחיין בשבילי.. שמחה ענקית..
כל המשפחה בהתרגשות.. חיילצ'וק לא יוצא, לא סופ"שים, לא פסח א', לא פסח ב', הוא סוגר את חייו בערך.. (לצערי, בצדק, פושטק קטן
) הדבר היחיד שמחזיק אותנו.. זה א'- טלפונים מרובים, ואוהבים יותר,כי שנינו עסוקים מאוד,אז בכמה דקות שיחה, אנחנו אוהבים יותר, חמים יותר, קרובים יותר, מתגעגעים יותר.. וגם כי החפש"ש מתקרב בצעדי ענק!!ולי יש עוד זמן עד הצבא.. מזל שיש מלא מסיבות, הפלגות (עובדת על רשיון סקיפרית), חברים, וטיול אוהלים...
בפנאן!