שאלת סקר קצרה

[ליהיS]

אצלנו זה הפוך-הוא ידע לפניי../images/Emo3.gif

נכנסתי לניתוח ציסטה פשוט-כך חשבו..ניתוח של 40 דקות-כך אמרו. יצאתי אחרי 8 שעות בערך-אחרי שלו כבר הסבירו במה מדובר ובמה זה כרוך. ידענו שיש איזה בעיה גם קודם אבל ברור שלא היה מושג במה מדובר(נתקלנו באיזה רופא אידיוט שאמר ש"אולי יש לך סרטן"). לפני החתונה הצעתי לו לסגת מהרעיון, של החתונה-אבל הוא סרב.

 

[דניאל@זר]

התשובות שלי

לא ממש בישרתי את זה לבעלי, הוא חיכה מחוץ לחדר הניתוח במשך כמה שעות טובות והרופא שיצא סיפר לו ולאמא שלי במה מדובר עוד לפני שאני ידעתי מזה בכלל. יותר נכון - לא ממש אמרו לו שיש לי אנדו אלא שכל רופא שיצא מחדר הניתוח שאל אותו "יש לכם ילדים ??"... ההתמודדות היתה משותפת לכל אורך הדרך. לא נראה לי שזה משהו שהייתי מספרת בפגישה הראשונה, אבל בהחלט הייתי מספרת בשלב שברור שזה מתחיל להיות רציני.

 

[ליהיS]

אוי..זה בדיוק מה ששאלו אותנו

"אם יש לכם ילדים?"

 

[ha1231]

גילה לפני החתונה כשהכיר אותי

יש לי צלקת מאוד יפה, כשבעלי הכיר אותי הייתי בסך הכל חודש אחרי הניתוח שלי, הצלקת הייתה מאוד יפה אדומה ובולטת עברתי ניתוח של חתך מהטבור עד לסוף הבטןכך שלא היה מצב שהוא לא יראה את הצלקת. הסברתי לו בכלליות מה עברתי ולא ידעתי בוודאות איך זה ישפיע בעתיד, אמרתי שיש סיכוי שיהיו בעיות להיכנס להריון באופן טבעי. הוא קיבלת את זה בלי בעיה בכלל, כי אצלו במשפחה אחותו עברה במשך שנים טיפולים, במשך 11 שנים והיום ברוך השם יש לה 2 בנות לאחר שתי הפריות הצליחו. וגם לגיסתו היתה בעיה כך שניכנסי למשפחה טובה, כמו שאומרים הכל נשאר במשפחה.

 

[שמחה על התמיכה]

כיוון שאצלי זה אחרי.. ואני בטוחה

שאם הייתי יודעת לפני, הייתי מספרת לבעלי עוד לפני שיהיה בעלי... כשהודיע לי הרופא על החשד לאנדומאוטרוזיס, הייתי לבדי בחדר עם הרופא וקיבלתי הפנייה לעבור לפרוסקופיה, התקשרתי לבעלי וניסיתי להסביר שישנה איזו בעיה, שאולי בגללה אני לא מצליחה להכנס להריון (שגם אני, עדיין לא ידעתי מה ולמה ובכלל, איך אומרים את המילה הזאת). לאחר הניתוח (הבעל היה איתי) שאלתי את הרופא, אם אכן החשד לאנדו הוא אנדו, הוא ענה "יש לך אנדומאוטרוזיס מכל הלב...". אז זהו, ביחד אנחנו מתמודדים עם הטיפולים עצמם. ומבחינתו, עם הידיעה שישנה בעיה ל"חוסר הריון טבעי". אך, בעלי לא מתמודד עם המילה

ולא עם המחלה, כי למזלי, הסימפטומים אצלי יחסית קלים, כשישנם הכאבים העזים יותר (כן, זה קורה לעיתים..) הוא מבין ומנסה לעזור, כשאני צועקת בשירותים (בעיקר בזמן מתן שתן) הוא שואל ומבין שכואב..

 

[טל249]

אנחנו עברנו את כל השלבים ביחד

שמענו בפעם הראשונה על "חשד לאנדו'" אחרי שכבר היינו חברים יותר משנה, וכמה חודשים אחרי שעברנו לגור ביחד, כשהגעתי עם "כאבי מחזור שלא עוברים" למיון בתה"ש. אח"כ בקופת חולים, אצל פרופ' דיקר הוסבר לנו עניין הפריון, ואף בחצי חיוך הוצע לנו (ע"י דיקר המדהים) להזדרז עם עניין ההריון. (כשיצאנו ממנו אמרתי לבעלול שלי המדהים שבטח הוא לא חשב שגניקולוג יציע לנו נישואים..

) בדרך עברנו הפסקה וגם טיפול זוגי, והאנדו' מציקה ברקע - לא מעט. ואז בדיוק שנה אחרי החתונה נכנסנו ללפרוסקופיה וקיבלנו "ציון" 4. היום אנחנו ביחד כבר 6 שנים, עוברים ביחד את הכל, וכולי תודה על שזכיתי בבן זוג כזה מדהים ותומך..