"היבשת בחרדה": כך הפכו מעוזי חמאס באירופה לסכנה קיומית.
הפגנות פרו-פלסטיניות שוטפות את ערי אירופה, לצד עלייה של מאות אחוזים באירועים האנטישמיים.
ואף שהמפגינים הם צעירים וסטודנטים, ולרוב לא מוסלמים כלל – מי שעומדות מאחורי ההפגנות האלה הן חמאס ואיראן.
אבל גם כשהאיסלאם הקיצוני פועל במסווה – ביבשת כבר מבינים: מה שקרה בישראל ב-7 באוקטובר עלול לקרות גם שם
משטרת המטרופוליטן בלונדון עסוקה במיוחד בחצי השנה האחרונה, אבל היא לא היחידה.
גם משטרת ברלין עובדת שעות נוספות, וכך גם כוחות משטרה וביטחון גדולים במדינות אחרות באירופה.
עם תום ימי החסד הבודדים שהיו לישראל בעולם בכלל וביבשת אירופה בפרט לאחר הטבח ב-7 באוקטובר,
כבר התרגלנו לראות כדבר שבשגרה את הפגנות הענק הפרו-פלסטיניות השוטפות ערים רבות.
בריטניה, גרמניה, טורקיה, צרפת, שוודיה, בלגיה ואחרות התגלו כמעוז פלסטיני של ממש.
הפגנות נגד המדיניות של ישראל ובתמיכה בפלסטינים בהחלט אינן דבר חדש באירופה, אולם מאז 7 באוקטובר חלה עלייה גדולה בהיקפן ובתכיפותן.
אם בעבר היה הדבר רחוק מלהפוך לאירוע חדשותי, ובעיני רבים אולי היה מדובר באירועים יחסית שוליים, הרי שכעת הפכו ההפגנות נגד ישראל לשגרה של ממש.
הפגנות שמתרחשות על בסיס כמעט שבועי, שאותן פוקדים עשרות אלפים ואף מאות אלפים – הפכו למחזה מוכר ברבות מהערים הגדולות באירופה. ו
באותה שעה, בניגוד כמעט מוחלט, בקרב רבים אחרים ביבשת מתחדדת הבהלה בעקבות הטבח, וההבנה כי גם מדינות אירופה שינו את פניהן.
לצד העובדה הזאת, ההפגנות הן גם כר פורה להסלמה ולהקצנה איסלאמיסטיות ביבשת.
מאז תחילת המלחמה מדגישות רבות מהערכות המודיעין באירופה ובארה"ב כי חלה עלייה של ממש בהתרעות על פעולות טרור.
לצד החשש מניסיונות חקיינות של מחבלי חמאס ביבשת אירופה, גם ההפגנות משמשות בסיס להקצנה של גורמים שונים.
גם לסביבה האנטי-ישראלית והאנטי-ממסדית בהפגנות תפקיד מרכזי בעידוד אלימות וטרור.
הפגנות פרו-פלסטיניות שוטפות את ערי אירופה, לצד עלייה של מאות אחוזים באירועים האנטישמיים.
ואף שהמפגינים הם צעירים וסטודנטים, ולרוב לא מוסלמים כלל – מי שעומדות מאחורי ההפגנות האלה הן חמאס ואיראן.
אבל גם כשהאיסלאם הקיצוני פועל במסווה – ביבשת כבר מבינים: מה שקרה בישראל ב-7 באוקטובר עלול לקרות גם שם
משטרת המטרופוליטן בלונדון עסוקה במיוחד בחצי השנה האחרונה, אבל היא לא היחידה.
גם משטרת ברלין עובדת שעות נוספות, וכך גם כוחות משטרה וביטחון גדולים במדינות אחרות באירופה.
עם תום ימי החסד הבודדים שהיו לישראל בעולם בכלל וביבשת אירופה בפרט לאחר הטבח ב-7 באוקטובר,
כבר התרגלנו לראות כדבר שבשגרה את הפגנות הענק הפרו-פלסטיניות השוטפות ערים רבות.
בריטניה, גרמניה, טורקיה, צרפת, שוודיה, בלגיה ואחרות התגלו כמעוז פלסטיני של ממש.
הפגנות נגד המדיניות של ישראל ובתמיכה בפלסטינים בהחלט אינן דבר חדש באירופה, אולם מאז 7 באוקטובר חלה עלייה גדולה בהיקפן ובתכיפותן.
אם בעבר היה הדבר רחוק מלהפוך לאירוע חדשותי, ובעיני רבים אולי היה מדובר באירועים יחסית שוליים, הרי שכעת הפכו ההפגנות נגד ישראל לשגרה של ממש.
הפגנות שמתרחשות על בסיס כמעט שבועי, שאותן פוקדים עשרות אלפים ואף מאות אלפים – הפכו למחזה מוכר ברבות מהערים הגדולות באירופה. ו
באותה שעה, בניגוד כמעט מוחלט, בקרב רבים אחרים ביבשת מתחדדת הבהלה בעקבות הטבח, וההבנה כי גם מדינות אירופה שינו את פניהן.
לצד העובדה הזאת, ההפגנות הן גם כר פורה להסלמה ולהקצנה איסלאמיסטיות ביבשת.
מאז תחילת המלחמה מדגישות רבות מהערכות המודיעין באירופה ובארה"ב כי חלה עלייה של ממש בהתרעות על פעולות טרור.
לצד החשש מניסיונות חקיינות של מחבלי חמאס ביבשת אירופה, גם ההפגנות משמשות בסיס להקצנה של גורמים שונים.
גם לסביבה האנטי-ישראלית והאנטי-ממסדית בהפגנות תפקיד מרכזי בעידוד אלימות וטרור.