ראשית משתמע מדבריך שישראל איננה מדינה דמוקרטית מיום הקמתה. האמנם?הדאגה לחרדים בחוק אינה תואמת לחוקי מדינה דמוקרטית.
אם יש חוק אסור שתהיה בו התניה מגזרית.
שנית אין שום בעיה עם התניה מגזרית בחוק רלוונטי. למעשה בדיוק ההיפך הוא הנכון. כל עוד הדבר נעשה בחקיקה מסודרת (קרי לפרוטוקול לפחות, זה רצון הציבור שמיוצג על-ידי נבחריו וכו'), אין עם זה שום בעיה חקיקתית/משפטית מיוחדת. הבעיה בכל הסיפור הזה היא בדיוק זו, שבמשך עשרות שנים ההתניה לא התקיימה בחקיקה מסודרת וזה מה שהותקף בבג"צ (בשנות ה90') והתחיל את כל הסאגה שהיא מנת חלקנו בשלושת העשורים האחרונים.
גם צו הביניים שהוצא השבוע ע"י ביהמ"ש, נוגע בדיוק להיבט הזה. היעדר חקיקה מסודרת ו/או החלטת ממשלה מסודרת וכתוצאה מכך, צו ביניים.
המשל לא דומה לנמשל. אפליה שלילית בחקיקה מהווה או עשויה להוות עריצות הרוב. בדיוק בשביל זה המציאו את בית המשפט הגבוה לצדק, שיימנע זאת. כאן מדובר כביכול בהטבה למגזר מסוים. גם אם ניתן לטעון שבעקיפין ההטבה הזאת פוגעת אולי, בדוחק, באחרים, זה עדיין לא דומה לאיסור שחל על מגזר כזה או אחר כפי שנתת בדוגמתך.למה הדבר דומה אם בצרפת היו מחוק חוק שקובע שצוענים
לא יוכלו לרכוש בתים בפאריס.
הסיפא שלך צריכה להימצא בחוקה כדי שזה יהיה רלוונטי. כלל לא בטוח שזה המצב. כך למשל במדינות רבות באירופה יתכנו איסורים שונים על מי שאינו אזרח. זה יכול לחול על אנשים שמתגוררים במדינה עשרות שנים והפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהחברה. עדיין זה ייחשב כנראה לגיטימי (לגאלי ליתר דיוק), על אף שיש בזה אפליה מובהקת (טול למשל אדם כזה שמסיבה כלשהי לא יכול בכלל לרכוש אזרחות).כמובן שיעטפו את זה בסיבות
ותירוצים. אבל זה אסור כי יש שם חוקה וכל האזרחים יכולים
לנהוג כמו אחרים.