👑🎩🧢👒🎓⛑️🪖 שרשור אוף 🪖⛑️🎓👒🧢🎩👑

[dilia snake]

הייתם בסדר הפסח? איך היה לכם?

אנחנו עשינו רק הארבעה + שני הכלבים , ניסיתי ללמד את הגורה לשיר מה נשתנה ולא הצליח.

בכול מקרה, לפני שעשינו "לחיים" הקראנו את השמות של החטופים, ואחרי זה ארוחת ערב חגיגית עם פאי שוקולד לא כשר לפסח שהכנתי.

היה בסדר, לא אוהבת את פסח וזה שהכל היה בפיג'מה היה בונוס.

 

[Lhuna3]

מחקתי - שרשור לא במקום.

 

[didalf]

ליפ היה צוחק עליו מבחוץ! אבל מת מקנאה בו מבפנים! מה זה הגוף הזה?!

השלמתי את הדוב באמת ממש משהו כמו בשבוע האחרון. רציתי ממש לראות אותו הרבה זמן, אבל לא יודעת כל פעם התחלתי ולא הייתי במוד של זה, אז באמת יצא לי להשלים רק עכשיו את שתי העונות (אני חושבת לראות את זה עוד מלפני שהעונה השניה יצאה). זאת סדרה טובה מאוד, וג'רמי כמובן משחק בה מעולה, אבל את זה שהוא שחקן טוב ידענו כבר משיימלס.

סתם כי זאת נשמעה סדרה שתאהבתי + ליפ אז נראה לי שמאד מתאים לך לצפות בה.
*ממה ששמעתי, אני לא מצליחה את עצמי להביא את עצמי לצפות בה היא נשמעת לי מעיקה.

אני באמת משתדלת לשמוע כל שיר שמישהו שם פה, ובמיוחד כשאת שמה שירים של טיילור, הבעיה שאני באמת לא כזאת מעריצה שלה ואם התגובה שאני שומעת לא ממש טובה, אז אני מעדיפה לא לכתוב כלום, אבל אם אני אוהבת אני כמובן אכתוב .

חמודה

נגיד זה אני עדיין זוכרת שהכרתי בזכותך ואני ממש אוהבת-

יאיי
דווקא אם אהבת את זה יש מצב שתאהבי שירים מהאלבום החדש אבל לא בכוח.

אבל אני חושבת שכשאת שמה שירים של הארי שאני לא מכירה אני בד"כ מתחברת ממש, אז את לא יכולה לכעוס עלי יותר מדי

(אוקי עכשיו נזכרתי לבדוק אם בשיר כתוב taylor version - ולא מצאתי את השיר הזה שזה כתוב עליו. יש שירים שהם לא כאלה? אני לא רוצה לעצבן סוויפטית עם טעות כזאת כמו לא לשים את הגירסה של טיילור )

חחחחחחחחח יאא חמודה
זה בסדר זה מאלבום שכבר היא הקליטה בחוזה חדש שבו המאסטרים שלה מראש ולכן לא צריך טיילור ורז'ן. זה רק לששת האלבומים הראשונים.
(וכאילו לי זה כ"כ ברור בדיוק מה שייך למה אבל אני מבינה שלא לכולם חח. זה בסדר אם היה טיילור ורזן הייתי מתקנת אתכם לא בכעס כי באמת מי שלא סוויפטי לא בהכרח יודע מה שייך לאיזה אלבום ולמה כבר יש רירקורד).

הייתם בסדר הפסח? איך היה לכם?

כן היה כיף כרגיל למרות שטיפה עצוב מהרגיל בכל זאת.
חיפפנו את ההגדה יותר מכרגיל כי חלק מההילולים המוגזמים לאל הרגישו מוגזמים בשנה כזאת אולסו הילדים (והמבוגרים) קצת חסרי סבלנות.

ניסיתי ללמד את הגורה לשיר מה נשתנה ולא הצליח.

ואחרי זה ארוחת ערב חגיגית עם פאי שוקולד לא כשר לפסח שהכנתי.

יאמי.
אמא שלי ניסתה עוגה חדשה והכל התפקשש לה עם השכבה של הקרם וכל נסיון לתקן את זה היה יותר גרוע
בסוף שמנו בכוסות (עדיין נראה רע) ואמרנו להם ניסינו ויצא בלגן תתמודדו
(מזל שיש לנו משפחה חמודה ולא שיפוטית כולם זרמו עם זה)

 

[dilia snake]

יאמי.
אמא שלי ניסתה עוגה חדשה והכל התפקשש לה עם השכבה של הקרם וכל נסיון לתקן את זה היה יותר גרוע
בסוף שמנו בכוסות (עדיין נראה רע) ואמרנו להם ניסינו ויצא בלגן תתמודדו
(מזל שיש לנו משפחה חמודה ולא שיפוטית כולם זרמו עם זה)

אם הטעם יצא בסדר, לא נורא אם מכוער. העוגות שלי תמיד יוצאות מכוערות כי אין לי כישרון בקטע הזה שבשלב הזה אני כבר לא מנסה.

 

[טוני החתול]

הייתם בסדר הפסח? איך היה לכם?

היה בסדר כזה.
התחלנו ב18:30
היינו 14, כולל אורח מגרמניה. שזה בסדר, רק חבל שיצא שדווקא אני ישבתי לצידו.
(לפחות מהצד השני שלו ישב אחיין שלי שבערך באותו גיל כמוהו והוא דיבר בעיקר איתו)
זה היה סדר ראשון עם אחיינית לי הקטנה שכמעט בת 4. היא זכרה מעולה את "מה נשתנה". אוקי רק את הבית הראשון, אבל אנחנו השלמנו את השאר.
התחלנו עם מה נשתנה ואז קפצנו לעוד כמה שירים וגימיקים כמו עבדים היינו, דיינו, עשר מכות והיא שעמדה. משום מה נתנו לי להחליט למה קופצים כל פעם ואז נאמר לי שהיא ועמדה זה בכלל לפני דיינו ואמרתי שאם עד כה יצא הכל לפי הסדר זה היה מקרי.
הנכדן שלי, בן שנתיים, גם היה וצהל בשירים. אבל אחיינית שלי ובעלה החליטו שהוא עייף מאוד מוקדם והרדימו אותו באיזה חדר.
בעשר מכות אחותי החליטה שנעבור אחד אחד ונספר איזה מכה מודרנית יותר יש לנו להוסיף. היה כטבמים, פילוג בעם, אפילו קורונה, אבל בעיקר פוליטיקאים מהממשלה הנוכחית. עשינו סיבוב שני ובתור בדיחה המכה השניה שציינתי הייתה גויים. אני מניח שהגרמני שישב לידי הבין שאני צוחק (גיס שלי שהוא גם לא יהודי בטוח הבין).
ואז היה מרק שלא עניין אותי ודיברתי עם ידידה בטלפון.
ואז היו מנות טובות יותר כמו רגל של טלה שאכלתי עם אורז תוך כדי שאחיינית שלי יושבת לי על הברך ומידי פעם מסכימה לאכול גם והרבה מאוד יורדת, מסתובבת וחוזרת.
לקינוח הייתה עוגת גבינה שלא עניינה אותי וגלידת שוקולד מעולה.
וזהו. הרבה כאוס. יותר מהרגיל שלנו אפילו. ואפילו לא שרנו את אחד מי יודע בסוף (ניסינו לפני האוכל, אבל הגענו ללוחות הברית ואז הרעבים החליטו שאוכלים קודם).
בסוף יצא שלא עשיתי שום דבר מהסידור של אחרי כי שמו אותי על משמרת של להקריא לאחיינית שלי ספרים לפני השינה.

בכול מקרה, לפני שעשינו "לחיים" הקראנו את השמות של החטופים,

וואי זה יפה באמת.

היה בסדר, לא אוהבת את פסח וזה שהכל היה בפיג'מה היה בונוס.

זה מאוד נחמד.
(אני לבשתי סתם בגדי יום יום כולל טי שירט שחורה ואחיינית שלי סירבה בהתחלה לחבק אותי כי לא לבשתי לבן)

כן היה כיף כרגיל למרות שטיפה עצוב מהרגיל בכל זאת.
חיפפנו את ההגדה יותר מכרגיל כי חלק מההילולים המוגזמים לאל הרגישו מוגזמים בשנה כזאת אולסו הילדים (והמבוגרים) קצת חסרי סבלנות.

וואי, אני מרגיש רע פתאום שלא היינו עצובים יותר.


@Lhuna3 זה שאת זאת ששאלת לא אומר שאת לא צריכה לענות.

 

[didalf]

היה בסדר כזה.
התחלנו ב18:30
היינו 14, כולל אורח מגרמניה. שזה בסדר, רק חבל שיצא שדווקא אני ישבתי לצידו.
(לפחות מהצד השני שלו ישב אחיין שלי שבערך באותו גיל כמוהו והוא דיבר בעיקר איתו)
זה היה סדר ראשון עם אחיינית לי הקטנה שכמעט בת 4. היא זכרה מעולה את "מה נשתנה". אוקי רק את הבית הראשון, אבל אנחנו השלמנו את השאר.
התחלנו עם מה נשתנה ואז קפצנו לעוד כמה שירים וגימיקים כמו עבדים היינו, דיינו, עשר מכות והיא שעמדה. משום מה נתנו לי להחליט למה קופצים כל פעם ואז נאמר לי שהיא ועמדה זה בכלל לפני דיינו ואמרתי שאם עד כה יצא הכל לפי הסדר זה היה מקרי.
הנכדן שלי, בן שנתיים, גם היה וצהל בשירים. אבל אחיינית שלי ובעלה החליטו שהוא עייף מאוד מוקדם והרדימו אותו באיזה חדר.
בעשר מכות אחותי החליטה שנעבור אחד אחד ונספר איזה מכה מודרנית יותר יש לנו להוסיף. היה כטבמים, פילוג בעם, אפילו קורונה, אבל בעיקר פוליטיקאים מהממשלה הנוכחית. עשינו סיבוב שני ובתור בדיחה המכה השניה שציינתי הייתה גויים. אני מניח שהגרמני שישב לידי הבין שאני צוחק (גיס שלי שהוא גם לא יהודי בטוח הבין).
ואז היה מרק שלא עניין אותי ודיברתי עם ידידה בטלפון.
ואז היו מנות טובות יותר כמו רגל של טלה שאכלתי עם אורז תוך כדי שאחיינית שלי יושבת לי על הברך ומידי פעם מסכימה לאכול גם והרבה מאוד יורדת, מסתובבת וחוזרת.
לקינוח הייתה עוגת גבינה שלא עניינה אותי וגלידת שוקולד מעולה.
וזהו. הרבה כאוס. יותר מהרגיל שלנו אפילו. ואפילו לא שרנו את אחד מי יודע בסוף (ניסינו לפני האוכל, אבל הגענו ללוחות הברית ואז הרעבים החליטו שאוכלים קודם).
בסוף יצא שלא עשיתי שום דבר מהסידור של אחרי כי שמו אותי על משמרת של להקריא לאחיינית שלי ספרים לפני השינה.

איזה פירוט
*מרק ועוגת גבינה זה מעניין ואתה לא.
**אחד מי יודע זה אחרי האוכל בכל מקרה.

(אני לבשתי סתם בגדי יום יום כולל טי שירט שחורה ואחיינית שלי סירבה בהתחלה לחבק אותי כי לא לבשתי לבן)

אני ואחותי גם סירבנו לחוק ללבוש לבן (לא כזה עקרוני התחשק לנו משהו אחר ולא היה לנו לבן יפה).
וגם חלק מהאורחים. קיצר זה לא קריטי אצלנו.

וואי, אני מרגיש רע פתאום שלא היינו עצובים יותר.

חחח זה בסדר זה לא שהיינו עצובים מאד, עדיין רוב הזמן היה כיף וכאוטי. חוצמזה שזה גם היה סדר ראשון בלי סבתא אז זה עצב פרטי שלנו.

 

[Lhuna3]

אנחנו עשינו רק הארבעה + שני הכלבים , ניסיתי ללמד את הגורה לשיר מה נשתנה ולא הצליח.

טוב היא עוד קטנה. לשנה הבאה היא כבר תלמד!

בכול מקרה, לפני שעשינו "לחיים" הקראנו את השמות של החטופים,

יפה

ואחרי זה ארוחת ערב חגיגית עם פאי שוקולד לא כשר לפסח שהכנתי.

יאמי!

היה בסדר, לא אוהבת את פסח וזה שהכל היה בפיג'מה היה בונוס.

אני בעד שזה יהיה הקוד לבוש. (בתנאי שלכולם באמת יש פיג'מה ושאף אחד לא יבוא בתחתונים או משהו )

 

[Lhuna3]

אז אנחנו היינו כרגיל בשנים האחרונות סדר מצומצם מאוד של 5 אנשים.
אבל זה היה נוח ונחמד ולא מלחיץ ככה. רוב האוכל היה קנוי כי אמא שלי כבר לא זוכרת איך מבשלים. אני ואבא והבת דודה שלי הכנו רק קצת תוספות/סלטים. (הבת דודה אמנם כן יודעת לבשל אבל היא מפונה בבית הארחה בלי מטבח נורמלי וגם לא התחשק לה מאוד). אבל האמת שהאוכל היה סבבה יחסית לקנוי, וכולנו כרגיל יצאנו מפוצצים ובלי מקום לקינוח. מה גם שהבת דודה הביאה שוקולדים מפונפנים שכולנו לא התאפקנו וטעמנו עוד לפני הארוחה. אז הגלידה והעוגה (הקנויה) נשארו לנו להיום. אני חושבת שהיקום לא רוצה שאני אצליח לרדת במשקל.
ובכל מקרה לא הרגיש לי נכון ממש "לחגוג", אפילו להגיד "חג שמח" לא מרגיש לי לעניין השנה (אבל אם מישהו מאחל לי אז אני כמובן אומרת בחזרה).

 

[Lhuna3]

*ממה ששמעתי, אני לא מצליחה את עצמי להביא את עצמי לצפות בה היא נשמעת לי מעיקה.

[הדוב] אני באמת מצאתי אותה מעיקה.

כן היה כיף כרגיל למרות שטיפה עצוב מהרגיל בכל זאת.
חיפפנו את ההגדה יותר מכרגיל כי חלק מההילולים המוגזמים לאל הרגישו מוגזמים בשנה כזאת אולסו הילדים (והמבוגרים) קצת חסרי סבלנות.

כמה אנשים הייתם?

אמא שלי ניסתה עוגה חדשה והכל התפקשש לה עם השכבה של הקרם וכל נסיון לתקן את זה היה יותר גרוע
בסוף שמנו בכוסות (עדיין נראה רע) ואמרנו להם ניסינו ויצא בלגן תתמודדו
(מזל שיש לנו משפחה חמודה ולא שיפוטית כולם זרמו עם זה)

ממש לא היה אכפת לי איך העוגה נראיית, אמרת "קרם" אז זה כבר נשמע לי טעים.

 

[Lhuna3]

התחלנו ב18:30
היינו 14, כולל אורח מגרמניה. שזה בסדר, רק חבל שיצא שדווקא אני ישבתי לצידו.
(לפחות מהצד השני שלו ישב אחיין שלי שבערך באותו גיל כמוהו והוא דיבר בעיקר איתו)

רגע אבל הייתם צריכים כל הזמן לדבר באנגלית בשביל שהוא יבין?

זה היה סדר ראשון עם אחיינית לי הקטנה שכמעט בת 4. היא זכרה מעולה את "מה נשתנה". אוקי רק את הבית הראשון, אבל אנחנו השלמנו את השאר.

זה בטח היה נורא חמוד.

התחלנו עם מה נשתנה ואז קפצנו לעוד כמה שירים וגימיקים כמו עבדים היינו, דיינו, עשר מכות והיא שעמדה. משום מה נתנו לי להחליט למה קופצים כל פעם ואז נאמר לי שהיא ועמדה זה בכלל לפני דיינו ואמרתי שאם עד כה יצא הכל לפי הסדר זה היה מקרי.

חחחחחחחח

בעשר מכות אחותי החליטה שנעבור אחד אחד ונספר איזה מכה מודרנית יותר יש לנו להוסיף.

רעיון יפה.

היה כטבמים, פילוג בעם, אפילו קורונה, אבל בעיקר פוליטיקאים מהממשלה הנוכחית. עשינו סיבוב שני ובתור בדיחה המכה השניה שציינתי הייתה גויים. אני מניח שהגרמני שישב לידי הבין שאני צוחק (גיס שלי שהוא גם לא יהודי בטוח הבין).

ואז היה מרק שלא עניין אותי ודיברתי עם ידידה בטלפון.
ואז היו מנות טובות יותר כמו רגל של טלה שאכלתי עם אורז תוך כדי שאחיינית שלי יושבת לי על הברך ומידי פעם מסכימה לאכול גם והרבה מאוד יורדת, מסתובבת וחוזרת.
לקינוח הייתה עוגת גבינה שלא עניינה אותי וגלידת שוקולד מעולה.
וזהו. הרבה כאוס. יותר מהרגיל שלנו אפילו. ואפילו לא שרנו את אחד מי יודע בסוף (ניסינו לפני האוכל, אבל הגענו ללוחות הברית ואז הרעבים החליטו שאוכלים קודם).
בסוף יצא שלא עשיתי שום דבר מהסידור של אחרי כי שמו אותי על משמרת של להקריא לאחיינית שלי ספרים לפני השינה.

נשמע ערב מאוד נחמד, אני קצת מקנאת בך שיש משפחה גדולה (אני יודעת שיש גם משפחות הרבה יותר גדולות, אבל יחסית אלינו זה נחשב גדולה) ושיש כזה "כאוס" משפחתי שנשמע מקסים.
מצד שני אני זוכרת שכשהייתי צעירה יותר ועוד היו לנו יותר קרובים ואורחים, אז האירוע רק הלחיץ אותי נורא וכל היום שלפני רק רציתי כבר שזה יהיה מאחורי וחשבתי על זה בתור "סיוט". אז אני יודעת שכאינרוורטית בעצם המצב הנוכחי שלנו לגמרי קל לי ונעים לי יותר.
אז אולי יותר נכון להגיד שאני מקנאה במי שיש לו גם משפחה גדולה וגם מבנה אישיות שמאפשר לו להינות מאירועים כאלה.

(אני לבשתי סתם בגדי יום יום כולל טי שירט שחורה ואחיינית שלי סירבה בהתחלה לחבק אותי כי לא לבשתי לבן)

אני לא ידעתי שיש חוק שצריך לבן. חשבתי שכל בגד "חגיגי" הולך, שזה אומר פשוט יותר יפה מבגדי היום-יום. אבל אצלנו זה כבר גם לגמרי יומיומי.

וואי, אני מרגיש רע פתאום שלא היינו עצובים יותר.

אתה באמת לא צריך להרגיש רע על זה.
במיוחד לאור זאת שיש אצלכם ילדים ממש קטנים, שעדיף לתת להם להינות כל עוד הם לא מבינים מה קורה בעולם.
(אבל גם במשפחות שאין ילדים קטנים אני חושבת שזה בסדר שמי שרוצה ויכול לחגוג לא ימנע מעצמו ומשפחתו.)

 

[It's Always Sunny]

הייתם בסדר הפסח? איך היה לכם?

כן, היה בסדר גמור.
איך היה לך?

 

[didalf]

[הדוב] אני באמת מצאתי אותה מעיקה.

זהו מרגיש ככה.
אז אני שמחה שאחרים מגלים את ליפ, אני כבר ידעתי איזה שחקן הוא

כמה אנשים הייתם?

20 (מתוכם 4 ילדים קטנים).
[יכלנו להיות 24 אבל בנדוד שלי החצוף טס לחו"ל עם המשפחה של אשתו (לדעתי הוא התבאס יותר מאיתנו)]

ממש לא היה אכפת לי איך העוגה נראיית, אמרת "קרם" אז זה כבר נשמע לי טעים.

זה באמת יצא טעים בסוף.

אז אולי יותר נכון להגיד שאני מקנאה במי שיש לו גם משפחה גדולה וגם מבנה אישיות שמאפשר לו להינות מאירועים כאלה.

אין לי משפחה גדולה אבל יחסית לסדר של 5 נראה לי שהסדר שלנו נחשב גדול. בכל מקרה זה רק בני דודים שלי שהם חמודים אז גם עם האישיות שלי אני נהנית.
זה נראה לי יותר תלוי במשפחה מאשר באישיות.

אני לא ידעתי שיש חוק שצריך לבן. חשבתי שכל בגד "חגיגי" הולך, שזה אומר פשוט יותר יפה מבגדי היום-יום. אבל אצלנו זה כבר גם לגמרי יומיומי.

לאדעת תמיד בכל התמונות שאנשים מעלים לפייסבוק כולם לבושים לבן, בכל הפרסומות, בכל החנויות הובלטו בגדים לבנים וכו'.

אתה באמת לא צריך להרגיש רע על זה.
במיוחד לאור זאת שיש אצלכם ילדים ממש קטנים, שעדיף לתת להם להינות כל עוד הם לא מבינים מה קורה בעולם.
(אבל גם במשפחות שאין ילדים קטנים אני חושבת שזה בסדר שמי שרוצה ויכול לחגוג לא ימנע מעצמו ומשפחתו.)

 

[Lhuna3]

כן, היה בסדר גמור.
איך היה לך?

חביב סה"כ, כתבתי קצת למעלה

20 (מתוכם 4 ילדים קטנים).

בשבילי זה נשמע המון

אין לי משפחה גדולה אבל יחסית לסדר של 5 נראה לי שהסדר שלנו נחשב גדול. בכל מקרה זה רק בני דודים שלי שהם חמודים אז גם עם האישיות שלי אני נהנית.
זה נראה לי יותר תלוי במשפחה מאשר באישיות.

זה תלוי גם וגם לדעתי, כלומר לי קשה לדמיין את עצמי מדברת בלי להלחץ בחדר שיש בו 20 איש (או אפילו 10), לא משנה מי הם, הם יכולים להיות הכי חמודים וצ'יל ואהובים עלי אולי זה יותר מאינטרוורטיות גם עניין של פחד קהל מאוד משמעותי שיש לי (גם כשזה לא בסיטואציה שהיא "עמידה מול קהל".)
מה שכן אנחנו כבר יודעים שאתם משפחה של חמודים במיוחד אז זה כנראה נכון גם למשפחה המורחבת שלך

 

[didalf]

בשבילי זה נשמע המון

כשאני כותבת כמספר זה גם לי. אבל בפועל לא. לאדעת אולי כי זה אותם בני דודים שגדלתי איתם כל חיי פשוט לחלקם נוספו בני זוג וילדים.

זה תלוי גם וגם לדעתי, כלומר לי קשה לי לדמיין את עצמי מדברת בלי להלחץ בחדר שיש בו 20 איש (או אפילו 10), לא משנה מי הם

זה לא שאת צריכה לדבר עם כולם בו זמנית כן? כאילו את מדברת רק עם מי שלידך כזה.
וכאילו 5 מתוכם זה הורים+אני+אחים כן?

מה שכן אנחנו כבר יודעים שאתם משפחה של חמודים במיוחד אז זה כנראה נכון גם למשפחה המורחבת שלך

 

[טוני החתול]

איזה פירוט

כן, יצא נורא מפורט.
האמת שלאחרונה נורא בא לי להתחיל יומן כדי לכתוב דברים שקורים לי גם כדי לעבד את זה וגם כדי שאני אוכל לזכור בעתיד.
אז בנתיים הפורום משמש לי את זה.

*מרק ועוגת גבינה זה מעניין ואתה לא.

אני יותר מעניין ממרק ועוגת גבינה. ואני בטוח שקניבלים יסכימו.

**אחד מי יודע זה אחרי האוכל בכל מקרה.

נכון. אבל ניחשנו מראש שאחרי האוכל כבר לא יהיה לנו חשק וזה באמת היה המצב.
אגב, שכחנו מהאפיקומן אבל היום הסתבר לי שאבא שלי כן החביא 5 אפיקומנים אז היום אני ואחיין שלי עזרנו לאחיינית לחפש אותם. לדעתי מצאו רק 3, אז אני מקווה שאבא שלי יזכור להוציא את האחרים. שמעתי ממישהו (נראה לי חברה של אחיין שלי) שאתמול מצאו אפיקומן משנה שעברה.

אני ואחותי גם סירבנו לחוק ללבוש לבן (לא כזה עקרוני התחשק לנו משהו אחר ולא היה לנו לבן יפה).
וגם חלק מהאורחים. קיצר זה לא קריטי אצלנו.

אני לא ידעתי שיש חוק שצריך לבן. חשבתי שכל בגד "חגיגי" הולך, שזה אומר פשוט יותר יפה מבגדי היום-יום. אבל אצלנו זה כבר גם לגמרי יומיומי.

אה אני לא יודע אם חוק. אבל לרוב הרבה אנשים לובשים לבן. אחיינית שלי סתם התעקשה על זה כי היא בגיל כזה שהיא מתעקשת על דברים. היו עוד כמה שלא לבשו לבן.

חחח זה בסדר זה לא שהיינו עצובים מאד, עדיין רוב הזמן היה כיף וכאוטי. חוצמזה שזה גם היה סדר ראשון בלי סבתא אז זה עצב פרטי שלנו.

אוי, זה נשמע חבל באמת.
מעניין, אני לא זוכר אם הסדר הראשון בלי אמא שלי הרגיש מוזר.

אני בעד שזה יהיה הקוד לבוש. (בתנאי שלכולם באמת יש פיג'מה ושאף אחד לא יבוא בתחתונים או משהו )

מכנסי הפיג'מה שלי עם הרבה חורים לא צנועים. אבל זה מביא אותי לסיפור שאני אספר בהמשך.

אז אנחנו היינו כרגיל בשנים האחרונות סדר מצומצם מאוד של 5 אנשים.

זה נחמד ואינטימי. אני חושב שהכי מצומצם שהיה לנו היה לפני כמה שנים 7 אנשים.

אבל זה היה נוח ונחמד ולא מלחיץ ככה. רוב האוכל היה קנוי כי אמא שלי כבר לא זוכרת איך מבשלים. אני ואבא והבת דודה שלי הכנו רק קצת תוספות/סלטים. (הבת דודה אמנם כן יודעת לבשל אבל היא מפונה בבית הארחה בלי מטבח נורמלי וגם לא התחשק לה מאוד). אבל האמת שהאוכל היה סבבה יחסית לקנוי, וכולנו כרגיל יצאנו מפוצצים ובלי מקום לקינוח. מה גם שהבת דודה הביאה שוקולדים מפונפנים שכולנו לא התאפקנו וטעמנו עוד לפני הארוחה. אז הגלידה והעוגה (הקנויה) נשארו לנו להיום. אני חושבת שהיקום לא רוצה שאני אצליח לרדת במשקל.

יותר קינוחים זה יותר טוב. אנחנו לרוע המזל סיימנו אתמול את הגלידת שוקולד. אבל גיליתי היום שאצל אחותי יש מעדן הגולן.

ובכל מקרה לא הרגיש לי נכון ממש "לחגוג", אפילו להגיד "חג שמח" לא מרגיש לי לעניין השנה (אבל אם מישהו מאחל לי אז אני כמובן אומרת בחזרה).

אתה באמת לא צריך להרגיש רע על זה.
במיוחד לאור זאת שיש אצלכם ילדים ממש קטנים, שעדיף לתת להם להינות כל עוד הם לא מבינים מה קורה בעולם.
(אבל גם במשפחות שאין ילדים קטנים אני חושבת שזה בסדר שמי שרוצה ויכול לחגוג לא ימנע מעצמו ומשפחתו.)

האמת שזה בקושי עבר לי בראש של לא לחגוג בגלל החטופים.
באופן כללי אני מרגיש שבחודשיים האחרונים זה כאילו יש מגן מסביב למוח שלי שמרחיק מחשבות על זה. כאילו בחודשים הראשונים כל המצב ישב לי כל כך קשה שהייתי צריך בכוח לנסות לא לשקוע בזה, ועכשיו זה הצליח יותר מידי טוב.
כלומר מה זה יותר מידי טוב? זה לא שיש משהו שאני יכול לעשות ואני לא עושה את זה, אבל זה כאילו רחוק לי מידי מהתודעה.
אני באמת לא יודע אם זה עדיף ככה או שזה מוגזם?
נראה לי שאם היה לי אדם קרוב חטוף אז כן היה לי מפריע אם להרבה אנשים פשוט היו חיים לחלוטין בלי התייחסות לזה.

רגע אבל הייתם צריכים כל הזמן לדבר באנגלית בשביל שהוא יבין?

בעיקרון זה היה נחמד אם היינו מדברים אנגלית כל הזמן כדי שהוא יבין.
בפועל אנחנו לא. ויכלתי לומר שזה בגלל שאחיינית שלי עדיין לא יודעת אנגלית, אבל זה לא באמת בגלל זה. אנחנו פשוט שוכחים. זה קורה לעיתים קרובות שיש לנו אורחים מחו"ל ואנחנו משתדלים לדבר באנגלית כל הזמן ואנחנו פשוט שוכחים. מידי פעם מישהו מזכיר שצריך לחזור לאנגלית ואז אנחנו חוזרים לאנגלית ומסבירים על מה דיברנו, אבל אחרי כמה זמן שוכחים שוב.

נשמע ערב מאוד נחמד, אני קצת מקנאת בך שיש משפחה גדולה (אני יודעת שיש גם משפחות הרבה יותר גדולות, אבל יחסית אלינו זה נחשב גדולה) ושיש כזה "כאוס" משפחתי שנשמע מקסים.

כן. הרבה. אבל תלוי יחסית למה. לפעמים אני מסביר שיש לנו משפחה גדולה, אבל בשביל אשכנזים.

מצד שני אני זוכרת שכשהייתי צעירה יותר ועוד היו לנו יותר קרובים ואורחים, אז האירוע רק הלחיץ אותי נורא וכל היום שלפני רק רציתי כבר שזה יהיה מאחורי וחשבתי על זה בתור "סיוט". אז אני יודעת שכאינרוורטית בעצם המצב הנוכחי שלנו לגמרי קל לי ונעים לי יותר.
אז אולי יותר נכון להגיד שאני מקנאה במי שיש לו גם משפחה גדולה וגם מבנה אישיות שמאפשר לו להינות מאירועים כאלה.

כשאני הייתי ילד שנאתי את סדר פסח בדיוק בגלל זה. אז היינו הרבה פעמים בסדר אצל איזה דוד או דודה או שהיו מתאחרים אצלנו איזה דוד או דודה, עם בני דודים וכאלו וזה היה נוראי.
עכשיו מבחינתי זה סדר של המשפחה הגרעינית שלי. זה בעיקר אבא שלי, אחיות שלי ואחיינים שלי שנחשבים מבחינתי למשפחה גרעינית.
בפועל זה פשוט בגלל שזזנו דור. כלומר בשביל אחיינים שלי זה ארוחה עם דודים ובני דודים.
אבל לדעתי אחיינים שלי הרבה יותר קרובים אל הבני דודים שלהם (כלומר בצד של המשפחה שלי) ממה שאני הייתי עם בני דודים שלי. הם בטוח הרבה יותר קרובים אלי מאשר מה שאני הייתי עם מישהו מהדודים או הדודות שלי.
כלומר ההבדל האמיתי הוא שכשהייתי ילד אז ארוחת סדר כללה יותר מ50% אנשים שאני לא קרוב אליהם ולא מרגיש בנוח איתם. הפעם היחידים שהיו מתוך ה14 שאני לא קרוב אליהם זה האורח מחו"ל והבעל של אחיינית שלי שגם אחרי 3 שנות נישואים מרגיש לי מאוד חדש במשפחה.

20 (מתוכם 4 ילדים קטנים).
[יכלנו להיות 24 אבל בנדוד שלי החצוף טס לחו"ל עם המשפחה של אשתו (לדעתי הוא התבאס יותר מאיתנו)]

וואו, 20 נשמע לי המון.
אפילו שזה לא כל כך הרבה יותר מ14.
אבל אני לא חושב שהגענו ל20 משתתפים בסדר ב20 שנה האחרונות.

 

[טוני החתול]

מכנסי הפיג'מה שלי עם הרבה חורים לא צנועים. אבל זה מביא אותי לסיפור שאני אספר בהמשך.

שכחתי מזה.
אז לפני איזה שבועיים ביקשתי מאבא שלי שילמד אותי כיצד לתקן חורים בבגדים עם חוט ומחט. ככה תמיד הייתי או לוקח בגדים כאלו לתיקונים אצל תופרת בקניון או נותן לאבא שלי לעשות את זה. אבל משום מה לראשונה החלטתי שיהיה טוב שאני אדע לעשות את זה בעצמי. מה גם שזה לא נראה לי כל כך קשה.
אז למדתי ותיקנתי כבר כמה חולצות ככה. זה לא נראה מושלם, אבל אני משתפר ואני לא הולך לתחרויות.
אז כמו שאמרתי מכנסי הפיג'מה שלי מתפוררים לאט לאט בשנים האחרונות אז היום ישבתי בתוך כדי צפייה בתוכנית הטיולים החדשה של קונאן אובריין תיקנתי אותם.

*הסרטון הוא אילוסטרציה, לי זה לא יוצא כל כך יפה. זה גם לא ממש הטכניקה שאבא שלי לימד אותי. הוא הראה לי שתמיד באים מלמטה ויוצאים מלמעלה.

 

[didalf]

כן, יצא נורא מפורט.
האמת שלאחרונה נורא בא לי להתחיל יומן כדי לכתוב דברים שקורים לי גם כדי לעבד את זה וגם כדי שאני אוכל לזכור בעתיד.
אז בנתיים הפורום משמש לי את זה.

וואי הפורום הוא באמת יומן של החיים שלנו, בעיקר יומן צפיה אבל לא רק.
רק נורא קשה להתמצא
אבל נגיד יש פה סדרות מסויימות שיש עליהן כ"כ הרבה סיכומים ותובנות שצריך לשמור לארכיונים לדורות הבאים.
על באפי יש הרבה דברים ברשת, אבל על המאה למשל אין אף מקור בעברית כ"כ מפורט כמו הפורום הזה.
גם על שיימלס לדעתי.
יש מצב שגם על תוכנית הבוקר ועוד סדרות.

אני יותר מעניין ממרק ועוגת גבינה. ואני בטוח שקניבלים יסכימו.

קניבלים חסרי טעם.

אגב, שכחנו מהאפיקומן

באופן כללי אני מרגיש שבחודשיים האחרונים זה כאילו יש מגן מסביב למוח שלי שמרחיק מחשבות על זה. כאילו בחודשים הראשונים כל המצב ישב לי כל כך קשה שהייתי צריך בכוח לנסות לא לשקוע בזה, ועכשיו זה הצליח יותר מידי טוב.
כלומר מה זה יותר מידי טוב? זה לא שיש משהו שאני יכול לעשות ואני לא עושה את זה, אבל זה כאילו רחוק לי מידי מהתודעה.
אני באמת לא יודע אם זה עדיף ככה או שזה מוגזם?
נראה לי שאם היה לי אדם קרוב חטוף אז כן היה לי מפריע אם להרבה אנשים פשוט היו חיים לחלוטין בלי התייחסות לזה.

כן אני קצת מרגישה כמוך.

כן. הרבה. אבל תלוי יחסית למה. לפעמים אני מסביר שיש לנו משפחה גדולה, אבל בשביל אשכנזים.

כנל מסתבר

 

[Lhuna3]

שכחתי מזה.
אז לפני איזה שבועיים ביקשתי מאבא שלי שילמד אותי כיצד לתקן חורים בבגדים עם חוט ומחט. ככה תמיד הייתי או לוקח בגדים כאלו לתיקונים אצל תופרת בקניון או נותן לאבא שלי לעשות את זה. אבל משום מה לראשונה החלטתי שיהיה טוב שאני אדע לעשות את זה בעצמי. מה גם שזה לא נראה לי כל כך קשה.
אז למדתי ותיקנתי כבר כמה חולצות ככה. זה לא נראה מושלם, אבל אני משתפר ואני לא הולך לתחרויות.
אז כמו שאמרתי מכנסי הפיג'מה שלי מתפוררים לאט לאט בשנים האחרונות אז היום ישבתי בתוך כדי צפייה בתוכנית הטיולים החדשה של קונאן אובריין תיקנתי אותם.

*הסרטון הוא אילוסטרציה, לי זה לא יוצא כל כך יפה. זה גם לא ממש הטכניקה שאבא שלי לימד אותי. הוא הראה לי שתמיד באים מלמטה ויוצאים מלמעלה.

זה נחמד מאוד.
וגם יכול להיות מועיל מאוד באפוקליפסה.
כילדה גם למדתי לתקן כפתור עם חוט ומחט, והזכרת לי שבילדות אהבתי לרקום (היו ערכות מוכנות כאלו עם ציורים שרוקמים בצבע, מסתבר שזה עוד קיים).

 

[דיברגנט חדש]

האם השחקנית הראשית שמשחקת בסדרה בעקבות האוצר הדרומי היא ניירובי מבית הנייר?

 

[טוני החתול]

האם השחקנית הראשית שמשחקת בסדרה בעקבות האוצר הדרומי היא ניירובי מבית הנייר?

לא

Alba Flores | Actress, Writer, Music Department

Known for: Haus des Geldes, Vis a vis, Mein queeres Leben

www.imdb.com

זה נחמד מאוד.
וגם יכול להיות מועיל מאוד באפוקליפסה.

בהחלט טוב.
אבל הדבר שתמיד הכי מטריד אותי באפוקליפסה זה כיצד אני אשיג מים.
לא נראה לי שאני בנוי לבארות, אז אני אצטרך למצוא נחל לא מזוהם מידי.