אובדת מדי… פשוט הרמתי ידיים.

מרגישה כל-כך ברע,
מרגישה כל-כך מתוסכלת,
מרגישה לא רצוייה,
יותר ממרגישה עזובה,
אמורה להיות לי וועדה בשני הקרוב בביטוח לאומי
ופשוט לא רק שאין לי תמיכה מצד המשפחה וקצת שיחרור שאצליח לעזור לעצמי.
גם הצעות שהציעו לי להיעזר דרך הרשת למציאת מלווה שיסיכים פשוט לא נענו וסוננו.
מה יש בי?
מה יש בי?
שאפילו שהצעתי רק שאם תהיה/יהיה איזשהו אדם שיסיכים רק לשבת איתי בספסל בחוץ.
רק בגדי שארגיש ביטחון ולא לבד עם זה לגמרי…
למה הכל כל-כך מתאכזר אליי כל פעם מחדש?
למה אף אחת לא מוכנה לעזור לי עם זה?
אולי יש בי משהו שבגללו לא רוצים לעזור לי גם בקבוצות מסויימות.
אבל אולי זה מצדיק את זה שפשוט ארים ידיים באמת.
פשוט אוותר על הכל.
לא אקבל אף פעם אף זכות…
וגם לא עזרה,
מי ירצה לעזור לאחת כמוני בכלל???
 

דקל נור*

Well-known member
מרגישה כל-כך ברע,
מרגישה כל-כך מתוסכלת,
מרגישה לא רצוייה,
יותר ממרגישה עזובה,
אמורה להיות לי וועדה בשני הקרוב בביטוח לאומי
ופשוט לא רק שאין לי תמיכה מצד המשפחה וקצת שיחרור שאצליח לעזור לעצמי.
גם הצעות שהציעו לי להיעזר דרך הרשת למציאת מלווה שיסיכים פשוט לא נענו וסוננו.
מה יש בי?
מה יש בי?
שאפילו שהצעתי רק שאם תהיה/יהיה איזשהו אדם שיסיכים רק לשבת איתי בספסל בחוץ.
רק בגדי שארגיש ביטחון ולא לבד עם זה לגמרי…
למה הכל כל-כך מתאכזר אליי כל פעם מחדש?
למה אף אחת לא מוכנה לעזור לי עם זה?
אולי יש בי משהו שבגללו לא רוצים לעזור לי גם בקבוצות מסויימות.
אבל אולי זה מצדיק את זה שפשוט ארים ידיים באמת.
פשוט אוותר על הכל.
לא אקבל אף פעם אף זכות…
וגם לא עזרה,
מי ירצה לעזור לאחת כמוני בכלל???
באיזה איזור את גרה?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
יקרה,
יכולה רק לתאר לעצמי כמה את מרגישה בודדה..
את זועקת לעזרה ואין איש שמושיט יד..
משערת שזה מאוד מלחיץ ללכת לוועדה בביטוח הלאומי..
והרצון שיהיה איתך מישהו, הוא כל כך טבעי..
מסיקה מדברייך שאת באפיסת כוחות.. עד שיש רצון להרים ידיים ולהפסיק לבקש עזרה..
אולי חוששת לקבל שוב סירוב אחרי כל הפעמים שהרגשת דחויה..
אנחנו לא יכולים לבוא איתך לוועדה, אבל אנחנו כאן עבורך..
מוזמנת להמשיך לכתוב ואולי זה ייתן תחושה שאת טיפה פחות לבד..
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
היי, לצערי הרב יודעות שאין לכם אפשרות כזאת לליווי.
רציתי להעלות את מה שיש מבפנים.
עדיין מרגישה ברע ולא יודעת אם אצליח לעשות את הצעד הזה שאולי לאחרים זה מרגיש כמו משהו קל אבל באמת מעציב ומכעיס ביחד שיש לי כל-כך הרבה התאמצות כן להשיג כן משהו שעם כמה שאןלי זה מרגיש לאחר כמו שזה יגרום ל- ״חוסר אמינות״ ואולי בגלל זה לא מאשרים לי.
הייתה וועדה כזאת שכן מישהי ליוותה אותי וחיכתה לי קצת מבחוץ ולא מבפנים מתוך הוועדה.
זה לא כזה עזר… הרי בסופו של דבר הרופא בוועדה - פסיכיאטר בודק ושומע את הנדבק שמגיע…
זה גם הרבה פעמים יכול יותר לתת תחושת ביטחון ומוגנות ולשנות את התמונה ממה שהיא הייתה לפני.
דווקא יש אנשים שזה יכול להתבטא אצלם להפך…
כשיש איתם איזשהו ליווי.
לפחות אצלי כך זה מתבטא החרדה אצלי מתחילה יותר להעלות וכמו מרגישה פחות ההרגשה הזאת של הניתוק הזה מהגוף…
זומבי כזה..
מה שנותן הכי הרבה בעיקר זו מוטיבציה.
הלוואי ואצליח בכלל להגיע לוועדה הזאת.
הסבירו לי מביטוח לאומי שאנסה לדבר איתם מחר
בשביל לבדוק אם ניתן לעשות משהו בכלל…

תודה על ההתייחסות הרגישה והתגובה הזאת! ❤️🔥
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
היי,
כאן את נראית (בניגוד לכינוי שלך),
מקווה שהצלחת להגיע לועדה בביטוח הלאומי ושראו אותך,שמישהו שם תמך בך.
מזכירה שאת יכולה לעדכן אותנו גם בפרטי.
את חשובה לנו, המשיכי לעדכן.
שולחת חיבוק מרחוק |4U|
ומאחלת לילה טוב,
מתנדבת סה"ר
 
תודה על התגובה והאכפתיות פה.
זה באמת לא מובן מאליו.
הזמן הזה שאתם מקדישים פה. ♥️
בעניין הוועדה בביטוח לאומי כן נמצאה בסוף מלווה שכן הסכימה אבל הוועדה עצמה הייתה קשוחה מאוד ועברה ברע. הרגשתי כמו שפשוט יש פיספוס ולא יודעת אם זה יעזור לי יותר מדי.
😒🥵
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
תודה על התגובה והאכפתיות פה.
זה באמת לא מובן מאליו.
הזמן הזה שאתם מקדישים פה. ♥️
בעניין הוועדה בביטוח לאומי כן נמצאה בסוף מלווה שכן הסכימה אבל הוועדה עצמה הייתה קשוחה מאוד ועברה ברע. הרגשתי כמו שפשוט יש פיספוס ולא יודעת אם זה יעזור לי יותר מדי.
😒🥵
היי,
עשית צעד משמעותי והיתה מלווה לצידך וזה לכשעצמו משמח לקרוא.
צר לי לשמוע שהיה קשוח אבל טרם קיבלת תשובות ויש תקווה שאולי, בחלק מהדברים, אם לא בכולם יבואו לקראתך.
המשיכי לעדכן, לילה טוב ושקט.
מתנדבת סה"ר
 
היי,
עשית צעד משמעותי והיתה מלווה לצידך וזה לכשעצמו משמח לקרוא.
צר לי לשמוע שהיה קשוח אבל טרם קיבלת תשובות ויש תקווה שאולי, בחלק מהדברים, אם לא בכולם יבואו לקראתך.
המשיכי לעדכן, לילה טוב ושקט.
מתנדבת סה"ר
באמת שאין לי כוחות יותר,
מרגישה עייפות גדולה.
מותשת, סחוטה.
הכאבים שיש אצלי.
יכולה להבין את מה שאת כותבת שלא צריך למהר ולחשוב ולהחליט ישר שזה לא יהיה זה.
אבל אסביר לך משהו אני מתמודדת עם משהו מעורבב ומורכב מדי שאין לדעת אם לא יפסלו גם את זה לגמרי…
זה לא מקרה קלאסי.
תקוותי בכלל שביטוח לאומי יצליחו בכלל לאשר משהו בכל זה.
תודה על העידוד והתקווה שלכם פה. 💖
זה עוזר לי להרגיש פחות לבד.
 
הי, הי..... זה לא אשמתך. אל תאשימי את עצמך במצב.. אני מזדהה עם הדברים שאת כותבת האמת, הייתי שמח לשבת איתך לדבר כי תכלס גם לי הלוואי והיה לי את זה.
גם לי אין תמיכה מהמשפחה ואין לי חברים וזה נדמה שמכל מקום שאני הולך אני ננטש. אבל זה כזה בולשיט תאמיני לי ההאשמה העצמית הזאת היא רעילה לנשמה אפילו ש.. אפילו שזה טבעי ותגובה אנושית לגמרי :/
העולם רע לפעמים. לפעמים מאוד רע ואכזרי. ולפעמים זה נראה שהוא מבלבל אותנו כל כך שאנחנו כבר לא יכולים לשים אצבע מה לעזעזל קורה פה ולמה.
אבל דעי שתכלס את לא לבד במערכה... ואני מצטער שאת עוברת את זה. ואם תרצי לדבר איתי באמת שאני אשמח.
 
הי, הי..... זה לא אשמתך. אל תאשימי את עצמך במצב.. אני מזדהה עם הדברים שאת כותבת האמת, הייתי שמח לשבת איתך לדבר כי תכלס גם לי הלוואי והיה לי את זה.
גם לי אין תמיכה מהמשפחה ואין לי חברים וזה נדמה שמכל מקום שאני הולך אני ננטש. אבל זה כזה בולשיט תאמיני לי ההאשמה העצמית הזאת היא רעילה לנשמה אפילו ש.. אפילו שזה טבעי ותגובה אנושית לגמרי :/
העולם רע לפעמים. לפעמים מאוד רע ואכזרי. ולפעמים זה נראה שהוא מבלבל אותנו כל כך שאנחנו כבר לא יכולים לשים אצבע מה לעזעזל קורה פה ולמה.
אבל דעי שתכלס את לא לבד במערכה... ואני מצטער שאת עוברת את זה. ואם תרצי לדבר איתי באמת שאני אשמח.
ההלקאה העצמית הזאת כל-כך יכולה להפריע ולהתיש הרבה פעמים, מרגישה כמו שמנסה להרחיק את עצמי מהמחשבות הרעות או לנתק את המחשבות הרעות על העצמי, לא תמיד זה יכול להיות בשליטה יותר מדי, במיוחד כשיש מחשבות טורדניות קשות ומציפות.
אהבתי את התגובה המעודדת והתומכת שלך! 🙏🏻
אשמח להיות איתך בקשר,
תודה על התגובה שלך!
 
ההלקאה העצמית הזאת כל-כך יכולה להפריע ולהתיש הרבה פעמים, מרגישה כמו שמנסה להרחיק את עצמי מהמחשבות הרעות או לנתק את המחשבות הרעות על העצמי, לא תמיד זה יכול להיות בשליטה יותר מדי, במיוחד כשיש מחשבות טורדניות קשות ומציפות.
אהבתי את התגובה המעודדת והתומכת שלך! 🙏🏻
אשמח להיות איתך בקשר,
תודה על התגובה שלך!
כן הא... המיינד יכול להיות רובוט פסיכופט שמשתלט עלינו כמו בובה על חוט...
אני גם מותש, לפעמים כל כך כבד שבאלי להשתמט על הרצפה ושכל האנרגיות שכלואות בי יפרצו החוצה לאמא אדמה בכל הצבעים ויטהרו ממני.
כל בוקר מחדש זה מלחמה, והקרב הוא בכלל פנימי... אבל אין מה לעשות זה המסע שלנו בחיים לכל אחד יש את הנתיב שלו ביער האבוד הזה ובמהלך הדרך שלנו אנחנו מוצאים בסיסים ו/או קמפים שהם כמו מחוזות בנפש שאפשר לשהות בהם ולהתרווח בהם.. וכלים שאוספים בדרך.
ככה לפחות אני רואה את זה בזה הרגע חח... מותש למות =.=
סורי על הדיליי לפעמים אפילו לדעת איך להגיב ומה להגיד זה מבלבל.
לא פתחתי את הלב לאנשים כל כך הרבה זמן שזה זר ומפחיד.
 
שתדע שגם לי קשה להגיב מהר על מה שכותבים,
תמיד צריך לחשוב על המילים, לא יותר מדי כי אז אחר כך יעבור לשעות חחחח
לעשות סדר לפני שמגיבים.
לפחות אצלי לעשות מאמץ לא להתפזר יותר מדי.
אבל זה גם ללא כוונה.
בעניין מה שכתבת בקשר ללמידה , תמיד יש בזה משהו.
״מכל מלמדיי השכלתי״ כך המשפט נכנס מאז ומתמיד ולא מהיום ובכלל לא רק המשפט גם מספיק שמרגישים את זה במציאות על כל מה שעוברים ולומדים איך אנחנו יכולים להיות יותר טובים.
לא חושבת שעיקר ההתרכזות שלי הוא להתמקד אך ורק בכמה לא בסדר איתי.
זה פחות עיקר המתמקדות וכן זה לגמרי מאבקים פנימיים שפשוט נכנסים לתוך תוכנו עם השנים.
במיוחד עם ׳חרדה חברתית׳ קשה וכן גם גורמים סביבתיים שגם אין מה לעשות או שאולי למה כתבת בכלל שאין מה לעשות? זה מתפרש, לפחות אצלי, בגלל הפרשנויות אצלי שהרבה פעמים לוקחת את זה למקום שלילי ופוגעני שאתה כמו מתכוון שצריך לחיות עם משהו שהוא רע,
או בכלל עם משהו פוגעני ולהשלים עם זה.
חושבת שאף אחד לא צריך לחיות עם משהו שיותר מזיק במיוחד שאתה לא יוצא או מכיר מספיק מה האדם השני עבר או אמר מספיק…
אבל לא יודעת אם התכוונת יותר על עצמך…
אם התכוונת על עצמך יותר ולא אליי כביקורת, מקווה שתקבל את התנצלותי.
בסיום אכתוב שמרגישה שיש בך צד שלא מוותר וכן לוקח את הדברים ומנף אותי קדימה וגבוה גם אם זה אולי מרגיש אצלך לא.
אם יש משהו שאתה מרגיש שעוזר לך,
נראה לי שזה כבר צעד טוב.
יש לח תקווה שבכלל הצלחתי להבין אותך.
תודה שוב על תגובתך אליי.
 
שתדע שגם לי קשה להגיב מהר על מה שכותבים,
תמיד צריך לחשוב על המילים, לא יותר מדי כי אז אחר כך יעבור לשעות חחחח
לעשות סדר לפני שמגיבים.
לפחות אצלי לעשות מאמץ לא להתפזר יותר מדי.
אבל זה גם ללא כוונה.
בעניין מה שכתבת בקשר ללמידה , תמיד יש בזה משהו.
״מכל מלמדיי השכלתי״ כך המשפט נכנס מאז ומתמיד ולא מהיום ובכלל לא רק המשפט גם מספיק שמרגישים את זה במציאות על כל מה שעוברים ולומדים איך אנחנו יכולים להיות יותר טובים.
לא חושבת שעיקר ההתרכזות שלי הוא להתמקד אך ורק בכמה לא בסדר איתי.
זה פחות עיקר המתמקדות וכן זה לגמרי מאבקים פנימיים שפשוט נכנסים לתוך תוכנו עם השנים.
במיוחד עם ׳חרדה חברתית׳ קשה וכן גם גורמים סביבתיים שגם אין מה לעשות או שאולי למה כתבת בכלל שאין מה לעשות? זה מתפרש, לפחות אצלי, בגלל הפרשנויות אצלי שהרבה פעמים לוקחת את זה למקום שלילי ופוגעני שאתה כמו מתכוון שצריך לחיות עם משהו שהוא רע,
או בכלל עם משהו פוגעני ולהשלים עם זה.
חושבת שאף אחד לא צריך לחיות עם משהו שיותר מזיק במיוחד שאתה לא יוצא או מכיר מספיק מה האדם השני עבר או אמר מספיק…
אבל לא יודעת אם התכוונת יותר על עצמך…
אם התכוונת על עצמך יותר ולא אליי כביקורת, מקווה שתקבל את התנצלותי.
בסיום אכתוב שמרגישה שיש בך צד שלא מוותר וכן לוקח את הדברים ומנף אותי קדימה וגבוה גם אם זה אולי מרגיש אצלך לא.
אם יש משהו שאתה מרגיש שעוזר לך,
נראה לי שזה כבר צעד טוב.
יש לח תקווה שבכלל הצלחתי להבין אותך.
תודה שוב על תגובתך אליי.
הי,.... לא.. זה לא היה הכוונה שלי לבקר אותך... סליחה שנשמעתי ככה. בכלל לא. זה סתם היה מחשבה חולפת שלי על איך החיים ופרקתי אותה, בכלל לא התכוונתי לבקר אותך להפך... ניסיתי להראות שאני מבין קצת :/
 
למעלה