אני לא העננים..

[saribon]

אני לא העננים..

ברגעים קשים, תקופות קשות, -לא רק בזמן מחלה כמו סרטן אלא גם בכל מיני משברי חיים - ההבדל בין לשקוע תחת הנטל ובין להשאר במקום חיובי יכול להיות משמעותי ביותר. לעתים היכולת הזו מתאפשרת לנו בזכות החיבור הרוחני שלנו למשהו גדול מאיתנו, למשהו טוב, שמחזק אותנו, לאמונה, לתרבות, לאנשים. אבל מעל הכל ולפני הכל - החיבור הרוחני הזה -חייב להיות ביננו לבין עצמנו. אנשים ששומעים את המילה "רוחני" נבהלים לעתים. כי זה יוצר קונוטציות של בדים מתנפנפים יוגה ומדיטציה ודיבורים על שלווה פנימית, אושר נצחי וכן הלאה. נכון - גם זה אספקט של רוחניות. אבל רוחניות קיימת ויכולה להמצא גם במקומות אחרים. הרוחני הזה הוא מה שהוא מעבר לעולם הממשי של הצרות והכאבים הפחדים והקשיים. עצם העובדה שנרגיש את החיבור הזה לא מבטלת את הכאבים או את הצרות. אבל חשוב שנזכור -וזה בעצם "החיבור" חשוב שנזכור שבתוך הכאבים והפחדים - אנחנו, עדיין קיימים. כמו שהיינו, כמו שאנחנו. אם להשתמש במשל אז העובדה שעננים רבים מכסים את פני השמש לא אומרת שהשמש חדלה מלהתקיים, שאורה או חומה פוחתים. לא - העננים שם - והם לא נעלמים אולי בקלות ,הם מסתירים ומצלים עליה ולעתים קשה מאוד לראות אותה מבעדם - אבל היא שם עדיין. גם אדם חולה שעמוס בכאבים ופחדים - הוא עדיין האדם המקסים והיקר, האדם המיוחד והחושב שהיה קודם. והידיעה הזו - לא תבטל את הכאבים והפחדים אבל היא אולי תקל את ההתמודדות איתם. היא מזכירה לאדם החולה, או לכל אדם אחר שמתמודד עם משבר - שהוא קיים, שהוא עצמו, שהוא משהו הרבה מעבר לכאבים ולצרות שלו. בעיני יש בזה הרבה אופטימיות ואני חושבת שזה הדבר שמאפשר לאנשים מסוימים להתמודד עם משברים - מכל סוג שהוא בצורה טובה יותר
לכן -בתקופות קשות אני מזכירה לעצמי -שאני לא העננים..אני השמש..ויש אור ויש אוויר ואני יכולה לנשום עמוק, ולהתחבר לטוב הזה שנמצא בתוכי, שנמצא ביקום ולשאוב ממנו כוח.

שולחת לכם שיר מקסים לשבת שמדבר על זה בדיוק ונותן הרבה כוח ותקווה.

הביצוע בקישוור והמלים כאן:

אור גדול

מילים ולחן: אמיר דדון


ואם היה לי קצת עצוב
אולי למדתי מזה משהו חשוב
כי בסוף כשזה נגמר
יש סיבה לכל דבר

לבד בתוך כל הטירוף
אני חושב איך שהזמן יכול לעוף
אבל בסוף כשזה נגמר
יש סיבה לכל דבר

אור גדול מאיר הכל
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכל מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה
אני כאן אני לא מתבזבז יותר

ואם יכולתי רק לזכור
לכל אחד יש את הדרך לעבור
אבל בסוף כשזה נגמר
יש תשובה לכל דבר


שבת שלום.

 

[healerit]

שבוע טוב

תודה על השיר ועל ההארה

חנוכה תמיד מעודד אותי לחשוב על אור.
אני כל כך אוהבת אור. נרות עושים לי טוב

והכי יפה זה להדליק את החנוכיה ולכבות את האור החדר.
פתאום רואים אור. מתוך החושך האור הרבה יותר יפה.
וברגעים כאלה אני מבינה שהחושך מאפשר לאור להיראות.


חנוכה שמח

 

[saribon]

זו תובנה יפהפיה

וברשותך אוסיף אותה לפנקס שלי...
אכן החושך מאפשר לאור להראות. החושך והאור שותפים הם. ויותר מכך - לא יכול להיות חושך אם אין אור..

 

[healerit]

תודה

כמו שהעננים מכסים את השמש ואז הם זזים קצת ונחשף פס של אור בשוליים של העננים.
והפס הזה של האור הוא סילואט יפיפה לענן.

פעם בדמיון מודרך חזרתי לחדר החשוך והסגור של ילדותי.
פחדתי מהחושך. הוריי התעקשו לסגור את הדלת. מסתבר שזה היה די טראומטי.
המטפלת שהיתה לי אז אמרה: זו בחירה להישאר בחושך.
את יכולה לפתוח קצת את הדלת, את החלון.
בדמיון פתחתי את החלון ונכנס אורו של הירח.
לא פחדתי עוד.

ומאז הבנתי שחושך הוא בחירה וגם שמספיק לפתוח דלת/חלון כדי להכניס את האור.
וגם שבזכות החושך של ילדותי, היה מקום לאור שבא בבגרותי.

גם במצבים הכי קשים וחשוכים אפשר להכניס אור.

 

[saribon]

ואם לצטט את לאונרד כהן

ring the bells that still can ring,forget your perfect offering,there is a crack in everything - that's how the light get's in

לאונרד כהן הוא הזמר האהוב עלי. המלים שלו מופלאות והקול שלו חודר לנשמה. השיר הזה, עם כל הציניות שלו, נותן המון תקווה...

 

[healerit]

מקסים

תודה על השיר