שובו של גוי ואבוי
Well-known member
אשה בזנות התאבדה בבית הבושת בו עבדה
[URL]http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=55940755[/URL]
http://www.haaretz.co.il/blogs/veredlee/1.2708811
וחיה שנים ארוכות
ביום חמישי התאבדה ג’ בחדר בבית הבושת בירקון 98 בו התגוררה ועבדה בזנות. כעבור שלוש שעות המקום חזר לפעילות שוטפת
ורד לי
כשלוש שעות לאחר שג', אישה בזנות, התאבדה בתלייה, ביום חמישי האחרון, בחדר בו התגוררה בבית הבושת שברחוב הירקון 98 – חזר המקום לפעול כרגיל. צוות מד"א קבע את מותה של ג', בת ה-36, גופתה פונתה, נציגי המשטרה יצאו מהזירה, וכעבור כשלוש שעות בלבד, זרם הלקוחות חזר והציף, כמדי יום חמישי, את חדר המדרגות של המבנה בעל החזות המוזנחת. שלוש שעות בלבד חלפו מהאירוע הטראגי, ושום דבר לא הסגיר שאחת העובדות הוותיקות, שבבית הבושת שברחוב הירקון 98, שמה קץ לחייה.
ג' עלתה לישראל בצעירותה ממדינות חבר העמים. בגיל צעיר כבר נלכדה במעגל הזנות. היא היגרה לתל-אביב, העיר הגדולה, והועסקה בדירה דיסקרטית ברחוב דיזינגוף. "היא היתה ללא משפחה מורחבת מגיל צעיר. היתה לה בישראל רק אחות", אומרת אלה, אישה בזנות, שהכירה אותה בתחילת דרכה בעולם הזנות. "היא היתה 'הילדונת' של המקום, מהצעירות שעבדו בבית הבושת". ג' לא רק עבדה בזנות בדירה הדיסקרטית אלא עברה להתגורר בה. "לא היה לה לאן ללכת, לא היה לה בית משלה, היא לא שכרה מעולם דירה", משחזרת אלה. כשבית הבושת ברחוב הירקון 98 נפתח, ג' היתה מהראשונות שהועסקו בו. עד מהרה היא עברה להתגורר בחדר מספר חמש, שבבית הבושת.
"בכל יום היא היתה מתעוררת בקושי רב, קרוב ככל האפשר לשעת תחילת המשמרת בזנות, שהחלה בשעה 18:00", מתארת שרון, אישה בזנות, שהפכה לחברתה במרוצת השנים. "היא היתה מתחילה את המשמרת בשתיית ארבע כוסות וודקה וחגיגת, והיא היתה עושה כ-20 -30 לקוחות בממוצע עד לשעה 6:00 לפנות בוקר".
בתום כל משמרת, כשצבע השמים התחלף משחור לתכול בהיר, היא היתה מתחפרת בשינה, בחדר הקטנטן בבית הבושת שהתרוקן מלקוחות, ומתעוררת רק למחרת בערב לעוד משמרת של 12 שעות עבודה ולתור ארוך של גברים.
[URL]http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=55940755[/URL]
http://www.haaretz.co.il/blogs/veredlee/1.2708811
וחיה שנים ארוכות
ביום חמישי התאבדה ג’ בחדר בבית הבושת בירקון 98 בו התגוררה ועבדה בזנות. כעבור שלוש שעות המקום חזר לפעילות שוטפת
ורד לי
כשלוש שעות לאחר שג', אישה בזנות, התאבדה בתלייה, ביום חמישי האחרון, בחדר בו התגוררה בבית הבושת שברחוב הירקון 98 – חזר המקום לפעול כרגיל. צוות מד"א קבע את מותה של ג', בת ה-36, גופתה פונתה, נציגי המשטרה יצאו מהזירה, וכעבור כשלוש שעות בלבד, זרם הלקוחות חזר והציף, כמדי יום חמישי, את חדר המדרגות של המבנה בעל החזות המוזנחת. שלוש שעות בלבד חלפו מהאירוע הטראגי, ושום דבר לא הסגיר שאחת העובדות הוותיקות, שבבית הבושת שברחוב הירקון 98, שמה קץ לחייה.
ג' עלתה לישראל בצעירותה ממדינות חבר העמים. בגיל צעיר כבר נלכדה במעגל הזנות. היא היגרה לתל-אביב, העיר הגדולה, והועסקה בדירה דיסקרטית ברחוב דיזינגוף. "היא היתה ללא משפחה מורחבת מגיל צעיר. היתה לה בישראל רק אחות", אומרת אלה, אישה בזנות, שהכירה אותה בתחילת דרכה בעולם הזנות. "היא היתה 'הילדונת' של המקום, מהצעירות שעבדו בבית הבושת". ג' לא רק עבדה בזנות בדירה הדיסקרטית אלא עברה להתגורר בה. "לא היה לה לאן ללכת, לא היה לה בית משלה, היא לא שכרה מעולם דירה", משחזרת אלה. כשבית הבושת ברחוב הירקון 98 נפתח, ג' היתה מהראשונות שהועסקו בו. עד מהרה היא עברה להתגורר בחדר מספר חמש, שבבית הבושת.
"בכל יום היא היתה מתעוררת בקושי רב, קרוב ככל האפשר לשעת תחילת המשמרת בזנות, שהחלה בשעה 18:00", מתארת שרון, אישה בזנות, שהפכה לחברתה במרוצת השנים. "היא היתה מתחילה את המשמרת בשתיית ארבע כוסות וודקה וחגיגת, והיא היתה עושה כ-20 -30 לקוחות בממוצע עד לשעה 6:00 לפנות בוקר".
בתום כל משמרת, כשצבע השמים התחלף משחור לתכול בהיר, היא היתה מתחפרת בשינה, בחדר הקטנטן בבית הבושת שהתרוקן מלקוחות, ומתעוררת רק למחרת בערב לעוד משמרת של 12 שעות עבודה ולתור ארוך של גברים.