דילמות דילמות סובבות אותי...
לאחרונה החלטנו אני ואשתי מזה 20 שנים כמעט, להתגרש. הדבר התבשל היטב
בשנים האחרונות וקיבלנו את ההחלטה המושכלת לאחרונה.
אנחנו בשלב זה , ואני מקווה שגם ימשיך כך, לא מתקוטטים, ובאופן כללי יש לנו הבנות
ברוב הסוגיות הקריטיות. (את הכבל מאריך, עוד לא חילקנו...)
באופן כללי, תקופה לא פשוטה לאף אחד מאיתנו. ובטח לא לילדים. 3 במספר . שאותם
אנחנו נישא במשמורת משותפת.
בכלל, את כל תהליך הגירושין, אנו מנהלים אצל מגשרת גירושין.
קיים המון מתח וחשש מהלא נודע וממה שמצפה ביום שאחרי. אני לא זוכר מתי ישנתי לילה
שלם בתקופה האחרונה .ואפילו דברים קטנים מטרידים אותי/אותה.
לדוגמא:
הגדול שלנו חייל שמגיע הביתה פעם בשבועיים במקרה הטוב. מרגיש לי רע שהוא
יצטרך "לבחור" איפה לישון כדי לא לפגוע בצד השני.
הלילות הראשונים לאחר הגירושין. איך זה מרגיש לישון בבית ריק ושקט, אחרי ההמולה
שהיתה בו במשך 20 שנים.
אפילו משהו קטן כמו יום העצמאות, מכביד. המשפחה שלה הזמינה אותנו להתארח. יהיו
אולי 50 איש מהצד שלה. אפילו זה מרגיש לי מביך וקשה. כאילו כולם מצביעים עליי/עלינו.
אגב, אתם הייתם הולכים?
חגים, איך הם ייראו. במשך 20 שנים חגגנו ביחד. פתאום הכל מתפצל. אני לא רואה את עצמי
מצליח ללכת להתארח בחג אצל אחרים בלי הילדים.
אגב, אני נחוש להתגרש. לאחר 20 שנים שרובן היו יפות הבנו יחדיו שחייבים לבצע את המהלך
ואין בנו תחושת חרטה.
דילמות דילמות, איך עוברים אותם?
לאחרונה החלטנו אני ואשתי מזה 20 שנים כמעט, להתגרש. הדבר התבשל היטב
בשנים האחרונות וקיבלנו את ההחלטה המושכלת לאחרונה.
אנחנו בשלב זה , ואני מקווה שגם ימשיך כך, לא מתקוטטים, ובאופן כללי יש לנו הבנות
ברוב הסוגיות הקריטיות. (את הכבל מאריך, עוד לא חילקנו...)
באופן כללי, תקופה לא פשוטה לאף אחד מאיתנו. ובטח לא לילדים. 3 במספר . שאותם
אנחנו נישא במשמורת משותפת.
בכלל, את כל תהליך הגירושין, אנו מנהלים אצל מגשרת גירושין.
קיים המון מתח וחשש מהלא נודע וממה שמצפה ביום שאחרי. אני לא זוכר מתי ישנתי לילה
שלם בתקופה האחרונה .ואפילו דברים קטנים מטרידים אותי/אותה.
לדוגמא:
הגדול שלנו חייל שמגיע הביתה פעם בשבועיים במקרה הטוב. מרגיש לי רע שהוא
יצטרך "לבחור" איפה לישון כדי לא לפגוע בצד השני.
הלילות הראשונים לאחר הגירושין. איך זה מרגיש לישון בבית ריק ושקט, אחרי ההמולה
שהיתה בו במשך 20 שנים.
אפילו משהו קטן כמו יום העצמאות, מכביד. המשפחה שלה הזמינה אותנו להתארח. יהיו
אולי 50 איש מהצד שלה. אפילו זה מרגיש לי מביך וקשה. כאילו כולם מצביעים עליי/עלינו.
אגב, אתם הייתם הולכים?
חגים, איך הם ייראו. במשך 20 שנים חגגנו ביחד. פתאום הכל מתפצל. אני לא רואה את עצמי
מצליח ללכת להתארח בחג אצל אחרים בלי הילדים.
אגב, אני נחוש להתגרש. לאחר 20 שנים שרובן היו יפות הבנו יחדיו שחייבים לבצע את המהלך
ואין בנו תחושת חרטה.
דילמות דילמות, איך עוברים אותם?