האמת אודות "הסכנה הדמוגרפית"

האמת אודות "הסכנה הדמוגרפית"

במלחמה, אתה לא יכול להרשות לעצמך את מה שאתה מרשה לעצמך, ביום רגיל, אתה פשוט צריך לצידך כמה שיותר ידידים, אזרחים רבים בארץ, שוכחים שאנחנו כרגע במלחמה, כאשר הסכנה הדמוגרפית, היא שבעוד זמן לא רב, האוכלוסיה הפלשתינאית תהיה גדולה או שווה לנו, נישואי התערובת הם לא הבעיה שלנו, אלא להיפך, קרש ההצלה של המדינה! המלחמה נגד עליית כל מי שאינו "יהודי" כשר למהדרין, פוגעת רק בנו, בעצם, כל מי שמתנגד ומקשה על אנשים נורמליים, אומנם לא יהודים, אבל נורמליים, להגיע לארץ, יורה לעצמו ברגל: אם מה הוא מעדיף להתמודד עוד 20 שנה? עם חצי אוכלוסיה רוסית? או עם עוד אוכלוסיה פלשתינית עויינת ששווה לנו מבחינה מספרית? המסר הזה צריך להיות מועבר לכולם, זהו מסר היסטורי: ככל שיהיו בארצינו יותר ויותר אנשים כאלו, נזכה יותר ויותר לאהדת העולם, וחיינו כאן יהיו טובים יותר אני מקווה שאתם מבינים את המסר, ולחמו כמוני, בעד העובדים הזרים בישראל, בעד נישואי תעורבת, ונגד הדת! אם לא נעשה זאת, אבדנו! אני לא אשכח איך פעם בבחירות ש"ס גנבה קולות של עולים חדשים תמימים, ואחר כך חוקקה חוקים נגדם, והקשתה על עלייתם לארץ של הקרובי משפחה שלהם, אסור לשכוח את זה! הילחמו להחדרת מסר זה: תבחר במה להילחם בעוד 20 שנה: בחצי אוכלוסיה רוסית-מעורבת נוצרית, או בחצי אוכלוסיה ערבית עויינת! זה בדמינו!
 
טענות בוויכוח אידאולוגי בעניין הנ"ל

לא פעם השתתפתי בוויכוחים בנושא "נישואי תערובת" והטיעון שהעלתי כאן, אינו חדש, אני טוען אותו מאז 1993 היו שטענו כנגדי, שברגע שנישואי תערובת יהיו חופשיים, הרי שיהודים רבים יעזבו את הארץ, אחרי בחיר\ בחירת ליבם, "ויצא שכרו בהפסדו" כלומר: בשורה התחתונה יהיו פחות אנשים נורמליים בארץ, כדי לדעת מה להשיב לטענות אלו שבוודאי תשמעו הרי טענה אחת שלי, שייתכן שתמצאו אפילו טובה ממה: המצב הקיים גורם לזוגות כאלו - לברוח מהארץ, אי אפשר למנוע נישואי תערובת, והם אינם רע, אפשר, בהחלט, להילחם כדי שהם ישארו כאן, וזה אפשרי, אם רק לא יציבו כל כך הרבה קשיים בפניהם! אנא שרשרו בפורום זה לא רק סיפורים אישיים, אלא גם דעות, ונושאים למאבק, כמו "אירגון יד לאחים"
 

~Gal~

New member
יש משהו בדבריך אבל

לגבי המלחמה בדת - אני לא מסכימה. אין לי שום רצון או מוטיבציה להלחם בדת. הדבר היחיד בו אני רוצה להלחם הוא הכפיה הדתית. והדבר השני שלמענו הייתי מוכנה להלחם זה על זכותי לחיות את חיי בדרך שנראית לי, במסגרת החוק, כל עוד אני לא פוגעת באף-אחד. ומבלי שאף אדם, גוף או ארגון ינסו לשכנע אותי שאני טועה, יפגעו בי ויאיימו עלי בכל מיני איומים משונים. מה, זה יותר מדי לבקש, לחיות עפ"י המשפט המפורסם "חיה ותן לחיות"?? (כנראה שכן) ולגבי העובדים הזרים - אמנם לא זה המקום לדיון האם אנחנו צריכים אותם כאן או לא (אני חושבת שלא - אבל אנחנו סתם מפונקים שמעדיפים לקבל דמי אבטלה מאשר לעבוד, ומישהו חייב לעבוד כאן לפעמים). אבל אם כבר הבאנו אותם לכאן - עלינו לדאוג לכך שיקבלו זכויות ותנאים שיאפשרו להם לחיות בכבוד בארץ הזאת, דבר שהיום רחוק מאד מלהיות מציאות.
 

ניקול (-:

New member
גל ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif

עלייך! הלוואי ויהיו עוד אנשים כמוך (וכמוני
) בעולם. כל מה שכתבת הנ"ל... מסכימה איתך ב- 100%. וחוץ מזה, זכויות זה משהו שיש לכולם ללא קשר למדינה בה הוא חי וממנה הוא בא. אם אתה אדם, באשר אתה, אז יש לך זכות ובראש ובראשונה לחיים הוגנים ושיוויון!
 
למעלה