הלוואי והיית כאן.
הטנק גמר לך את החיים, התהפך עליך החרא והכול בגלל הצבא המחורבן !. ככה סתם איבדנו אותך רגע לפני השחרור.
אמא שלך מסכנה,לא ריחמת עליה, איבדה את בנה היחיד בגלל אימון מטומטם. היא כמו אימא שנייה בשבילי.
כל הזמן היא מספרת עליך על כשהיית קטן ואני לא מסוגל להשאיר את עיני יבשות,אני כבר אבא לילד בעצמי אתה מבין?.
אני עדיין כועס עליך . אמרת שתקים להקה,תהיה רוקיסט . שיקרת לנו !. הגיטרה שקנינו לך לכבוד האזרחות עוד מחכה לך בבית, עטופה בניילונים של היצרן, הגיטרה שאני בחרתי לך .
אבל היא דוממת . ממתינה לנגינתך כמו האישה בסרטים שמצפה בגשם לבעלה האהוב . אתה בטח צוחק עלינו שם למעלה,
מנגן עם כל הכוכבים הגדולים שאהבת. עם גיטרה שמימית שאלוהים העניק לך.
השירים והסולואים שניגנת לנו בבקו"ם נצרבו לנו בזיכרון. איך השווצת שהיית בהופעה של הזפלין, כולם צחקו ולא האמינו לך כמובן עד שהוצאת את המפרט שהשגת משם. דחפת אותו מאחורי הדסקית ואמרת שהיא תלווה אותך עד השחרור.
החדר שלך נשאר באותה פוזה . מדים וחולצה מסריחה של הפינק פלויד עדיין זרוקים על המיטה . במקום שיעטפו אותך הם עוטפים אותנו בזיכרונות שלך. המבט שלי נח על ההדפס המרופט של "WishYou Were Here" ועיניי דומעות .
אנחנו רק שתי נשמות אבודות שוחות בתוך אקווריום,שנה אחר שנה.
רצים שוב על אותה אדמה ישנה.
ומה מצאנו ,?את אותם הדברים הישנים.
הלוואי והיית כאן.
הלוואי והיית כאן.
הטנק גמר לך את החיים, התהפך עליך החרא והכול בגלל הצבא המחורבן !. ככה סתם איבדנו אותך רגע לפני השחרור.
אמא שלך מסכנה,לא ריחמת עליה, איבדה את בנה היחיד בגלל אימון מטומטם. היא כמו אימא שנייה בשבילי.
כל הזמן היא מספרת עליך על כשהיית קטן ואני לא מסוגל להשאיר את עיני יבשות,אני כבר אבא לילד בעצמי אתה מבין?.
אני עדיין כועס עליך . אמרת שתקים להקה,תהיה רוקיסט . שיקרת לנו !. הגיטרה שקנינו לך לכבוד האזרחות עוד מחכה לך בבית, עטופה בניילונים של היצרן, הגיטרה שאני בחרתי לך .
אבל היא דוממת . ממתינה לנגינתך כמו האישה בסרטים שמצפה בגשם לבעלה האהוב . אתה בטח צוחק עלינו שם למעלה,
מנגן עם כל הכוכבים הגדולים שאהבת. עם גיטרה שמימית שאלוהים העניק לך.
השירים והסולואים שניגנת לנו בבקו"ם נצרבו לנו בזיכרון. איך השווצת שהיית בהופעה של הזפלין, כולם צחקו ולא האמינו לך כמובן עד שהוצאת את המפרט שהשגת משם. דחפת אותו מאחורי הדסקית ואמרת שהיא תלווה אותך עד השחרור.
החדר שלך נשאר באותה פוזה . מדים וחולצה מסריחה של הפינק פלויד עדיין זרוקים על המיטה . במקום שיעטפו אותך הם עוטפים אותנו בזיכרונות שלך. המבט שלי נח על ההדפס המרופט של "WishYou Were Here" ועיניי דומעות .
אנחנו רק שתי נשמות אבודות שוחות בתוך אקווריום,שנה אחר שנה.
רצים שוב על אותה אדמה ישנה.
ומה מצאנו ,?את אותם הדברים הישנים.
הלוואי והיית כאן.
הלוואי והיית כאן.