הפעם אני מבקשת עצה
אני חוזרת בתשובה מזה שנתיים וחצי והתחתנתי עם בחור נפלא לפני כחצי שנה. בעלי לומד בישיבה וכרגע אנחנו חיים ב"ה בשלום בית ובשמחה. הבעיה היתה תמיד אמא שלי- היא התנגדה בכל כוחה לחתונה הזאת ואני התעקשתי. גם אחרי החתונה היא תמיד התייחסה לזה כדבר זמני וכל ניסיונותי לספר לה בשבחו של בעלי וכמה אני מרוצה מההחלטה הזאת נופלים על אזניים ערלות. היא החליטה שבעלי לא מספיק טוב בשבילי ויהי מה. ההחלטה אגב מבוססת על כך שהוא לומד בישיבה במקום לעבוד (הוא עובד בעבודות קטנות- הוראה, הדרכה וכו') לא למד באוניברסיטה ולכן הוא חסר כישורים- דבר שלחלוטין אינו נכון- בעלי הוא מאנשים הנבונים ביותר שהכרתי, בעל יכולות רבות ולא נופל ברמתו גם מסטודנטים רבים שאני מכירה (אני לומדת באוניברסיטרא אחרא ויודעת בדיוק מה קורה שם). היא כל הזמן דואגת וכשהוא מגיע היא מתייחסת אליו בקרירות רבה. ברור לי שחלק לא מבוטל מכך זה כי היא קיוותה שאני אחזור בחזרה לחילוניות והעובדה שהתחתנתי עם בחור דתי סגרה את האופציה... היחס שלה מאוד חשוב לי וכל טענה הגיונית אינה נשמעת- כשהיא מחליטה משהו זהו זה. ראוי לציין שאבי (שיבדל"א) תמיד תמך בי בכל ההחלטות גם של החזרה בתשובה וגם של החתונה כי הוא סומך עלי וגם מעריך מאוד את בעלי שהתחיל לעבוד אצלו לאחרונה דרך האינטרנט. אך דעתו בעניין זה לא נחשבת בעיניה. אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים בדיוק אבל אני כבר מרגישה כאן כמו בבית ולכן החלטתי לשתף בתקוה שמישהו עבר אותו הדבר ויוכל לתת עצה... יש מתח רב ביני לבין אמי בגלל זה וידוע לי שהדרך שבחרתי בה גורמת לה צער רב למרות שהיא משלימה איתה ואפילו מכבדת מאד את דרכי כשאני בבית. מי יוכל לתת עצה???
אני חוזרת בתשובה מזה שנתיים וחצי והתחתנתי עם בחור נפלא לפני כחצי שנה. בעלי לומד בישיבה וכרגע אנחנו חיים ב"ה בשלום בית ובשמחה. הבעיה היתה תמיד אמא שלי- היא התנגדה בכל כוחה לחתונה הזאת ואני התעקשתי. גם אחרי החתונה היא תמיד התייחסה לזה כדבר זמני וכל ניסיונותי לספר לה בשבחו של בעלי וכמה אני מרוצה מההחלטה הזאת נופלים על אזניים ערלות. היא החליטה שבעלי לא מספיק טוב בשבילי ויהי מה. ההחלטה אגב מבוססת על כך שהוא לומד בישיבה במקום לעבוד (הוא עובד בעבודות קטנות- הוראה, הדרכה וכו') לא למד באוניברסיטה ולכן הוא חסר כישורים- דבר שלחלוטין אינו נכון- בעלי הוא מאנשים הנבונים ביותר שהכרתי, בעל יכולות רבות ולא נופל ברמתו גם מסטודנטים רבים שאני מכירה (אני לומדת באוניברסיטרא אחרא ויודעת בדיוק מה קורה שם). היא כל הזמן דואגת וכשהוא מגיע היא מתייחסת אליו בקרירות רבה. ברור לי שחלק לא מבוטל מכך זה כי היא קיוותה שאני אחזור בחזרה לחילוניות והעובדה שהתחתנתי עם בחור דתי סגרה את האופציה... היחס שלה מאוד חשוב לי וכל טענה הגיונית אינה נשמעת- כשהיא מחליטה משהו זהו זה. ראוי לציין שאבי (שיבדל"א) תמיד תמך בי בכל ההחלטות גם של החזרה בתשובה וגם של החתונה כי הוא סומך עלי וגם מעריך מאוד את בעלי שהתחיל לעבוד אצלו לאחרונה דרך האינטרנט. אך דעתו בעניין זה לא נחשבת בעיניה. אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים בדיוק אבל אני כבר מרגישה כאן כמו בבית ולכן החלטתי לשתף בתקוה שמישהו עבר אותו הדבר ויוכל לתת עצה... יש מתח רב ביני לבין אמי בגלל זה וידוע לי שהדרך שבחרתי בה גורמת לה צער רב למרות שהיא משלימה איתה ואפילו מכבדת מאד את דרכי כשאני בבית. מי יוכל לתת עצה???