התעללות מינית בילדים:

[arn1956]

1. נניח שאדם בן 20 מתלונן שמישהו התעלל בו מינית בילדותו. הוא גם נוקב בשם המתעלל.
המשטרה פונה למתעלל והוא מכחיש הכל.
איך בית-המשפט מכריע במקרה כזה? אני מבין שהמתלונן צריך להוכיח את טענותיו. איך אפשר להוכיח? איזה הוכחות אפשר להביא לבית-המשפט?

2. סיפור דומה אבל הפעם נניח שהמתלונן הוא בן 12 - 14 ולטענתו ההתעללות לא נמשכת כיום אלא הופסקה לפני 2 - 3 שנים.

אני רוצה להדגיש: כל מה שאמרתי כאן זה משהו תאורטי. אני מעולם לא נתקלתי במקרה של התעללות מינית או משהו דומה. זה ויכוח תאורטי בלבד.

 

[ai27]

תיאורטית?
שולחים את שניהם להערכה פסיכולוגית,
וכמובן לחקירה משטרתית (לא בהכרח באותו סדר),
מייבשים את שניהם לא מעט חודשים (או אפילו שנים)
ואז מגיעים להחלטה.

מתייחסים לפרמטרים כמו עקביות העדויות ותגובתיות אופיינית לטראומה רגשית.

 

[arn1956]

לא ברור כלל:
מה הערכה פסיכולוגית תוכל לעשות? יגלו שמישהו קצת מעורער בנפשו? יגלו שמישהו שקרן כרוני? מה הם יכולים לגלות?
נניח שמגלים שהנאשם מעורער בנפשו או שקרן כרוני, זה מספיק כדי להרשיעו?
איך חקירה משטרתית תוכל לגלות מי צודק? נניח שאף אחד לא מודה, איך המשטרה תוכל לגלות את האמת ללא שימוש בלחץ פיזי (או נפשי) מתון (או לא מתון)?
מה זה לייבש מישהו? לקרוא לא פעמים רבות לחקירה?

 

[ai27]

לא ברור כלל:
מה הערכה פסיכולוגית תוכל לעשות? יגלו שמישהו קצת מעורער בנפשו? יגלו שמישהו שקרן כרוני? מה הם יכולים לגלות?

יגלו אם יש טראומה-נפשית אותנטית שאופיינית לקרבן תקיפה.
יגלו האם לתוקף לכאורה יש מבנה אישיות שמתאים לתקיפה.

נניח שמגלים שהנאשם מעורער בנפשו או שקרן כרוני, זה מספיק כדי להרשיעו?

אם יגלו זאת לגבי התובעת, זה מספיק כדי לבטל את התביעה כתביעת סרק.
אם יגלו שהוא פסיכופת שנהנה לגרום לאחרים סבל (או כל דבר אחר) ינסו למנף את המידע הזה למניפולציה בחקירה, או כדי למצוא קרבן נוסף.

איך חקירה משטרתית תוכל לגלות מי צודק? נניח שאף אחד לא מודה, איך המשטרה תוכל לגלות את האמת ללא שימוש בלחץ פיזי (או נפשי) מתון (או לא מתון)?

היא צריכה להציג משהו בבית משפט, והמשהו הזה מתחיל בסקר הפסיכולוגי.

מה זה לייבש מישהו? לקרוא לא פעמים רבות לחקירה?

להפך - לייבש זה להודיע שהתחילו נגדו חקירה פלילית, ויזמנו אותו לחקירת-המשך,
ואז שנתיים הוא מתייבש כי לא אומרים לו מה קורה.

 

[arn1956]

טראומה נפשית של הקורבן או מבנה אישיות של התוקף שמתאים לתקיפה או שניהם - די בהם כדי להרשיע?
ייבוש אדם במשך תקופה ארוכה יגרום לו להודות במה שמה שבצע?

נניח שמגלים עוד מתלוננים - זה מספיק להרשיע?

 

[ai27]

טראומה נפשית של הקורבן או מבנה אישיות של התוקף שמתאים לתקיפה או שניהם - די בהם כדי להרשיע?
ייבוש אדם במשך תקופה ארוכה יגרום לו להודות במה שמה שבצע?

לא - אבל הייבוש גורם לו לשכוח מה הוא אמר בחקירה (שאסור לו לתעד).

ואם השתכנעו שהוא אכן אשם, אבל אין להם עדות מאמתת - יחקרו שוב וינסו למצוא סתירות בעדות.
אבל לאם חף מפשע? מדובר בעינוי נוראי. חוסר וודאות של שנים.

נניח שמגלים עוד מתלוננים - זה מספיק להרשיע?

אם מגלים עוד מתלוננים [שלא תיאמו עדויות] - כל עדות תומכת בעדויות האחרות, כדי לבסס את הטענות.
למשל במקרה של קצב: מתלוננת אחת הייתה נשואה וטענה שקצב אנס אותה והרס את נישואיה.
הוא טען - מה פתאום? בחיים לא הייתי עושה דבר כזה. הכל היה בהסכמה! (והיא טוענת שהכל בדיעבד - אחרי שהיא נאנסה בעלה גילה וזרק אותה)

ואז מגיעה אחת אחרת, והוא נהג לשלוח ידיים ולנסות לנשק אותה, והיא הבינה מה הסיפור, עשתה המון רעש [כך שהוא הבין שמבחינתה זה לא תקין] - והועברה בתפקיד.
ואז מגיעה השלישית, ומתלוננת על נשיקה בכפייה. והוא מבחינתו: אני כמו דוד שלה. מה הבעיה לחבק ולנשק?
ויש אחת רביעית שיש עליה התיישנות - וגם היא מדברת על אונס. אפילו אונס אלים.
בעצם אספו עדויות שהראו - שיש פה דפוס התנהלות עקבי.

 

[arn1956]

נניח שאדם נחקר ומסר גרסה מסוימת ואחרי שנתיים נחקר שוב והיו סתירות בין הגרסאות, זה מספיק כדי להרשיע? הרי גם אדם חף מפשע ודובר אמת עשוי לשכוח פרטים מסוימים במשך אותם שנתיים.

 

[ai27]

נניח שאדם נחקר ומסר גרסה מסוימת ואחרי שנתיים נחקר שוב והיו סתירות בין הגרסאות, זה מספיק כדי להרשיע?

אם זו סתירה מהותית?
כן.
כי זה אומר שאתה כל הזמן מזגזג בין שקרים, בזמן שהצד השני מציג גרסה עקבית.

הרי גם אדם חף מפשע ודובר אמת עשוי לשכוח פרטים מסוימים במשך אותם שנתיים.

זהו - שלא.
אם למשל מדובר בטראומה-נפשית, כל פרט באירוע צרוב בזיכרון שלך ומייצר טריגרים.
אם פתאום הקרבן "שוכח" פרטים או מתבלבל בינהם - אז או שלא הייתה טראומה, או שהוא שיקר.
זה פוסל לחלוטין את העדות. המואשם ישוחרר ללא אישום.
ז"א שדורשים אמינות מוחלטת, וזאת חקירה טראומטית מאוד.
זה - מה שעומד מול המואשם. עדות עם אמינות מוחלטת.


מהצד השני - אם לא מדובר באירוע משמעותי בחיי המואשם,
"עבר הרבה זמן" או "שכחתי", או "תזכיר לי", זה בהחלט סביר.
אבל אם זה אליבי שהוא בטוח בו ופתאום הוחלף במשהו אחר - מצאו חור שיתחילו לחפור בו
יש 2 אפשרויות:
קונפבולציה (אתה לא זוכר כלום, כבר בחקירה הראשונה אבל תחת לחץ אתה ממציא את פרטי האירוע). ואז כבר העדות הראשונה הייתה כדי לרצות את החוקר
שקר (אתה זוכר הכל, אבל לא יכול להגיד - כי זה מפליל, אז אתה ממציא שקרים)
החוקר (ואחריו פרקליט תביעה) יצטרך להוכיח שהעדות שלך היא שקר ולא קונפבוציה

 

[arn1956]

האם חקירות מסוג זה הן טראומתיות עבור מי שחף מפשע. כלומר הן טראומתיות עבור הנפגע אם הוא באמת נפגע וטראומתיות עבור הנאשם אם הוא חף מפשע?
אם כן אז פרוש הדבר שלא ניתן למנוע טראומה ממישהו אם רוצים לחשוף את האמת.

 

[ai27]

האם חקירות מסוג זה הן טראומתיות עבור מי שחף מפשע. כלומר הן טראומתיות עבור הנפגע אם הוא באמת נפגע וטראומתיות עבור הנאשם אם הוא חף מפשע?

לא
מהות הטראומה של נפגע-אונס היא לחוות מחדש אירוע מכאיב מאוד - מה שמציף מחדש את הסבל באירוע המקורי

הסבל של החף-מפשע - הוא בעינוי-הדין ובייבוש הממושך בין החקירות.
אבל זו לא טראומה ששקולה לאונס.

אם כן אז פרוש הדבר שלא ניתן למנוע טראומה ממישהו אם רוצים לחשוף את האמת.

אם נפגעת-אונס רוצה לחשוף את האמת ולהביא את האנס לצדק,
היא חייבת לחוות-מחדש את האונס.
לתאר אותו באופן הגורם לה סבל משמעותי.
זאת חקירה מאוד טראומטית.