וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת ....

[wapy]

וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת ../images/Emo104.gif....../images/Emo41.gif

תן יד - אחי.... וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; שמות, מתוך פרשת השבוע השבוע הזה - יש רק בחירה אחת - מחל מאחרי הפרגוד אתה לבד עם אלוהים , ליכודניק - בעבר יהיה גם בהווה... מכניס מחל לחריץ ושלום על ישראל העתיד נמצא במקום בו העבר היה

....

 

[wapy]

נתניהו ברמת הגולן: גמלא לא תיפול שנית

נתניהו ברמת הגולן: גמלא לא תיפול שנית יו"ר הליכוד נטע עץ ואמר: "ירושלים לא תחולק וגמלא לא תיפול שנית". בני בגין הזכיר את אביו: "מנחם בגין דאג להחיל את החוק הישראלי ואת ריבונותנו ברמת הגולן, מתוך ראייה אסטרטגית" יומיים לפני הבחירות הגיע יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, לרמת הגולן. יחד עם הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, יוסי פלד, בני בגין ואפי איתם - הוא השתתף בטקס נטיעות לרגל ט"ו בשבט סמוך לכפר האמנים אניעם. נתניהו הצהיר: "ירושלים לא תחולק וגמלא לא תיפול שנית". "אם קדימה תנצח", אמר נתניהו, "אנחנו לא נישאר על הגולן ונמשיך רק לוותר. שלום עושים רק עם החזק ולא עם החלש. ישראל ברמת הגולן היא חזקה ולא מדינה חלשה, המתפרקת מנכסיה". לביקורו של נתניהו נלווה גם בנו, אבנר, שעמד לצד אביו בעת שנטע עץ אקליפטוס. "הבן שלי יביא לכאן את הילדים שלו בעוד כמה שנים ויספר להם שסבא שלהם נטע את העץ שיצמח ויכה שורשים עוד שנים רבות, כמו שאנחנו בגולן". ....." זה מזכיר לי שלפני שנים קיבלתי פוסטר מסמי בר לב בקצרין. על הפוסטר היה צילום ענק של מטבע מתקופת המרד, שנתגלה בגמלא -על המטבע היה כתוב ``לחרות ירושלים``. בגמלא נמצא מטבע של שקל ועליו הכיתוב "לגאולת ירושלים הקדושה" שהוטבע שם בעצם ימי המצור. עובדה זו מראה את החשיבות שייחסו המורדים לפעולת הטבעת המטבעות כסימן לריבונות ולחיזוק המוראל בקרבם

 

[wapy]

"תרדמת אלוהים"../images/Emo145.gif../images/Emo1.gif...../images/Emo41.gif

לביקורו של נתניהו נלווה גם בנו, אבנר, שעמד לצד אביו בעת שנטע עץ אקליפטוס. "הבן שלי יביא לכאן את הילדים שלו בעוד כמה שנים ויספר להם שסבא שלהם נטע את העץ שיצמח ויכה שורשים עוד שנים רבות, כמו שאנחנו בגולן". על ר' זאב יעבץ, שסיפר לילדי ישראל את סיפורו של חוני המעגל והנוטע הזקן, והלך בעקבותיהם לכונן את מנהג הנטיעות בט"ו בשבט יעבץ פותח את סיפורו בתיאורו של חוני: "איש היה בשנים קדמוניות, חסיד ואהוב לאלהיו". על רקע זה, ועל רקע יכולתו המופלאה להביא לירידת גשמים, מסתבכת העלילה: "ויהי היום והנה קול מהיכל עולה באזניו, קול משוררי הקדש; בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. ויאמר בלבו האמנם את שבעים שנות הגולה בבבל זרמתם ה' אלהים ש(י)נה היו כחלום עפו, היהיה כדבר הגדול הזה הינום איש אם יחלום שבעים שנה"? חוני מתפלא על דבר הפסוק, אך ממשיך הלאה בדרכו ופוגש בשדה איכר זקן נוטע חרוב. מאחר שנדרש לחרוב שבעים שנה לשאת פרי, משתומם חוני על האיכר הזקן שבוודאי לא יספיק ליהנות מפרי עמלו, ובכל זאת הוא מסור לו כל כך. האיכר משיב: "ככל אשר הכינו אבות אבותי לי ככה אני מכין לבני בני". בעקבות השיחה המטרידה חש כנראה חוני בעייפות או בחולשה, וישב לנוח תחת העץ (ארי אלון פירש שהיה זה דיכאון). יעבץ מתאר את שינתו כ"תרדמת אלוהים", קסומה לא פחות מהשינה שנפלה על היפהפייה הנמה. אותה תרדמה נמשכת שבעים שנה, שבהן נעדר חוני אך הזמן לא פוסק מלכת: "עבר יום עברו יומים ואיננו. וירבו הימים ויהיו לחדשים ושנים; ועודנו לא ישוב. הילדים אשר בביתו ובעירו גדלו ויהיו לאנשים וילדו בנים ובנות ויזקינו ויאריכו ימים וילכו בדרך כל הארץ; ואין זוכר עוד את חוני". כאשר מתעורר חוני משנתו, אפילו כלבו של אודיסאוס לא נמצא שם כדי לזהותו. לפניו עומד איש הקוטף את פירותיו של עץ החרוב "הרענן" שמולו, ומזדהה כנכדו של הנוטע הזקן. האתון שעליה רכב חוני לשדה היתה לגל עצמות ובמקומה רועים בשדה צאצאיה. אפילו הכר שעל האתון בלה ונשחק, וסימני הזמן ניכרים בכל. התוודעותו של חוני לסביבה שהשתנתה נמשכת בפגישותיו עם אנשי ביתו, עם באי בית המדרש שגדל בו, עם הכוהנים בהיכל ה' ועם האנשים בשווקים וברחובות, אך אף אחד אינו מאמין לו כי הוא חוני המעגל.

 

[roy benon]

תצביעו ביבי ותגידו שלום לשלום

 

[roy benon]

לא נעים לי שאתה מתכתב עם עצמך...

אז החלטתי להוסיף כמה קישורים שיזרו לקבל החלטה שפויה יותר

 

[Fasz]

ודאי, כי שבענו מה'שלום' של ממשלת אולמרט-לבני

מלחמה אחת כושלת בלבנון, מבצע בעזה שתוצאותיו מוסמסו ובל נזכיר את ה"מלחמות" הכלכליות המתחוללות במשק שאותן בר-און (עבריין לכאורה נוסף מבית היוצר של קדימה) לא רואה ככל הנראה. אכן, ממשלה למופת.

 

[roy benon]

הפרש בין קדימה לליכוד פחות ממנדט.הצביעו עכשיו

עוד פחות מ-5 שעות לסיום הבחירות וסקר אחרון מראה הפרש קטן מאוד בין קדימה לליכוד (26 לליכוד, 25 לקדימה) פחות ממנדט אחד לעשות את המהפך. דברו עם בני משפחה חברים ומכרים. שכנעו אותם להצביע בטרם יהיה מאוחר!!! הצבעה ללבני בראשות קדימה בלבד יכולה להבטיח ניצחון על ביבירמן וש"ס. לביבי לא מגיע עוד 4 שנים להרוס ולייאש אותנו. הפעם מגיע לנו ראש ממשלה רצינית ואחראית. אחת שעומדת מאחורי המילה שלה! שלא מבטיחה הבטחות סרק! אל תבזבזו זמן יקר. צאו להצביע עכשיו ואל תוותרו על עתיד טוב יותר בשביל כמה טיפות של גשם! (752 איש, טעות דגימה 3%, השאלה: לאיזו מפלגה הצבעת היום? מכון טכנוגרפיה)

 

[נועה לביא]

לא סקר, שקר. לא היו דברים מעולם!

 

[bvb6]

הצביעו אולמרט-רמון , שני עבריינים

 

[q49]

בירושלים הליכוד לוקח בגדול

חוץ מאזורים חרדים - כולם מצביעים בירושלים הליכוד

 

[בדנתמ]

מחנה הימין רוצה בשלום לא פחות ממחנה השמאל

הוא רק לא מאמין שניתן להשיג אותו בנקודת הזמן ובאופן בהם מחנה השמאל שואף לנסות להשיגו. תסתכל שניה על העם הפלסטיני. עם מי בדיוק אתה רוצה לעשות שם שלום? עם הנהגה שבקושי שולטת בעצם המפולג של עצמה, וגם לו שלטה בו, חפצה בהשמדה טוטאלית של מדינת ישראל על כל תושביה הלא-מוסלמים? עם אבו-מאזן, ששולט על העם שלו בערך כמו שתינוק בן יומיים שולט בצרכיו? אה! אולי עם תלמידי בתי הספר היסודיים בעזה, שפותרים בעיות בחשבון שלשונן דומה לניסוח הבא: "אוטובוס ובו 30 יהודים נוסע מחיפה הכבושה לת"א הכבושה. קדוש מעונה עולה על האוטובוס ומת מות קדושים בהורגו 12 מבני היהודים הכופרים. כמה יהודים כופרים נותרו בחיים לדאבונו?" כל הראיות מצביעות על כך שלצערי הרבה, למרות שאני רוצה שלום לפחות כמוך, לא ניתן יהיה להגיע להסכם שלום בר קיימא עם העם הפלסטיני ב30 השנה הקרובות. זכור את דבריי. כי גם אם יחתם הסכם איתם בפרק זמן זה, יהיה זה הסכם בובה ולא שלום אמיתי ובר קיימא. לגבי הסורים, כאן אני רואה אופציה מעט יותר ריאלית, שכן הם חיים תחת שלטון יציב יחסית, שמחזיק אותם בביצים. יחד עם זאת, איני סבור שעלינו לוותר על רמת הגולן במסגרת הסכם שכזה, שכן אין לנו ערובה מוחלטת לכוונותיו של אסד, וגם לו היתה, אין לנו ערובה מוחלטת להמשך יציבות השושלת שלו בעשורים הקרובים. וזאת מעבר לעובדה שהסכם שלום אמיתי הוא מאוזן. מדובר במשא ומתן ולא במתן ומתן. על כל דבר שאנחנו נותנים, אנחנו צריכים לקבל משהו. נותנים שלום - מקבלים שלום. זהו. לגבי השטח, אם הצד השני חפץ בו, עליו להעניק לנו משהו בתמורה, שיישתווה בערכו לאותו שטח, מעבר לדברים שכבר התקזזו אחד עם השני, כמו עצם קיום השלום. תדמיין שאתה תלוי על חבל שרץ לרוחב התקרה ומזיז אותך בקצב קבוע לרוחב החדר. המטרה שלך היא לקפוץ על שולחן שניצב במרכז החדר. אם תעזוב את החבל מוקדם מדי או מאוחר מדי, תפספס את השולחן. לבני רוצה לעזוב את החבל מוקדם מדי, ובכך היא למעשה רק תרחיק את השלום הזה שאתה מדבר עליו. כל דבר בעיתו...

 

[נועה לביא]

כמו ששנית כפר דרום לא נפל?

 

[wapy]

סדר ט"ו בשבט ../images/Emo146.gif../images/Emo114.gif../images/Emo143.gif

מבוא הסדר שער סתיו שער חורף שער אביב שער קיץ שירים אין לך חג מחגי ישראל שטבע הארץ טבוע בו כבט"ו בשבט. חג זה מציב גבולות בין החורף המסתיים לאביב בראשיתו. בכל אשר תפנה תחוש בהתעוררות הטבע ובשיבתו לחיים חדשים. בתקופת המשנה והתלמוד עובדי אדמה היו אבותינו וחיו בחיק הטבע. הם חשו היטב את השינויים המתחוללים בחודש שבט ועל כן שנו (מסכת ראש השנה, פרק א, משנה א): "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן - ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי - ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות; באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי; בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו". והלכה כידוע כבית הלל. קביעת התאריך במועדו, אף שהיא מלווה ויכוח, מעידה על התבוננות בטבע, במזג האוויר ובגדילת הצמחים. צמיחתו של ט"ו בשבט כחג קיבלה תאוצה על רקע הניתוק הפיזי של עם-ישראל מארץ-ישראל. היה זה חג שבו ניתן ביטוי לגעגועים לארץ, לטיבה וטבעה, לפירותיה ונופה. במרוצת השנים פשט המנהג לאכול פירות בט"ו בשבט ולספר בשבחה של ארץ-ישראל. במאה השש-עשרה, עם עליית המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ-ישראל, קיבל ט"ו בשבט את תיקונו בלוח המועדים שלנו. האר"י מתקין "סדר" האר"י (ר' יצחק לוריא אשכנזי) איש צפת, על "גוריו" וחבריו (אנשי הערגה והכיסופים ביקשו לחדש את פני היהדות הדוויה והמדוכדכת), עמד ותיקן "יום אכילת פירות," סמל להשתתפות האדם בשמחת האילנות. תיקון ט"ו בשבט, שהיה לימים ל"סדר", יצא מבית מדרשם והיכה שורשים בקהילות ישראל בארצות המזרח השכנות לארץ-ישראל ומהן פשט לארצות אשכנז. הספר "חמדת ימים" עשה פרסום רב לתיקון זה ואף קבע את מתכונתו הדומה ל"סדר ליל פסח". לימים הוצא הקטע על ט"ו בשבט מתוך הספר "חמדת ימים" ונדפס בקונטרס נפרד בשם "פרי עץ-הדר". סדר ה"סדר" אלה יסודותיו של סדר ט"ו בשבט: שתיית ארבע כוסות ואכילת שלושים מיני פירות. ליד שולחן מקושט בפרחים ועליו נרות דולקים, מסבים בצוותא כל בני המשפחה, וברוב טקס אוכלים משפע הפירות, שותים יין וקוראים פרקי תנ"ך, וכן קטעים מן המשנה, מהתלמוד ומספר "הזוהר", ואף נושאים תפילה מיוחדת לברכת העץ, טיבו וטבעו. אחד המנהגים הבולטים הוא סדר שתיית ארבע כוסות יין. שתיית יין זו מסמלת את המעבר בין עונות השנה, וכדי להמחיש זאת נעשה שימוש בגוני יין - מעבר מלבן לוורוד (מעורב אדום ולבן) ובסוף אדום. חלוקה מקורית של הפירות מביא המקובל רבי חיים ויטאל בספר "עץ חיים". לדעתו יש סדר קבוע באכילת הפירות, ועצם חלוקת הפירות מדגישה את העולמות השונים. העולם הראשון הוא עולם העשייה, המסומל בפירות נקלפים שתוכם נאכל. העולם השני הוא עולם היצירה, המסומל בפירות שקליפתם החיצונית נאכלת ותוכם נזרק, ואילו הגבוה שבעולמות הוא עולם הבריאה, המסומל בפירות שנאכלים בשלמותם - קליפה ותוך. מראשית ימי הציונות, הפך ט"ו בשבט לחג, אות ומופת לשיבת העם לארצו. התנועה הקיבוצית, שהעניקה ציביון ארץ-ישראלי לחגים, יצרה את הקשר בין סדר ט"ו-בשבט והמפעל הציוני. ארון הספרים היהודי, רובו ככולו, עמד לפנינו כשערכנו את ההגדה שלפניכם. יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד

 

[wapy]

עשרת הדיברות למצביע -....@

1. אין להצביע לקדימה- מי שבימין יצביע ליכוד, מי שבשמאל יצביע עבודה. מצביעים לפי אידאולגיה ולא לפי ספינולוגיה. דיבר שני בקרוב.

 

[wapy]

מי שלא יצביע ביבי - יתעורר עם ציפי@

הדיבר השני. לא להצביע למפלגות ימין קטנות או ליברמן,זה מחליש את הליכוד ותמצאו את עצמכם בבוקר עם צרה צרורה.

 

[wapy]

הפתק הלבן שלכם לא מעניין אף אחד..**@

הדיבר השלישי. הצבעתם למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה? קרוב לוודאי שחיזקתם את ביבי ולבני. שמתם פתק לבן וכתבתם עליו גלעד שליט? איש לא יידע על כך. הוא נחשב פתק פסול. אם אתם בכל זאת מתעקשים על הצבעת נישה, קראו קודם את המאמר הזה הכל בגלל התחיה. התוצאה: ככל שהמפלגה מתקרבת יותר לאחוז החסימה, היא מאבדת יותר קולות. אחוז החסימה הלך ועלה עם השנים. בבחירות ב-1992, למשל, עלה אחוז החסימה מ-1% ל-1.5%. זה השאיר את התחיה עם 32 אלף קולות מחוץ לכנסת והעניק לגוש השמאל בראשות יצחק רבין את הרוב שאיפשר את תהליך אוסלו. כך שהצבעה למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, בהחלט עלולה להתגלות כהצבעה בעד היריב. המימד החסר. בבחירות הקודמות אחוז החסימה היה 2%, שהם קרוב ל-63 אלף קולות. התוצאה: מפלגת הירוקים, עלה ירוק ותפנית של עוזי דיין ביזבזו ביחד כ-105 אלף קולות. בבחירות האלו יקבלו כנראה הירוקים, עלה ירוק והגמלאים מספר קולות דומה. השאלה כמה קולות יילכו לאיבוד בבחירות האלה תלויה בעיקר בתעלומה, האם התנועה הירוקה-מימד תהפוך להפתעת הבחירות ותצליח לעבור את אחוז החסימה. קדימה, אגב, שאפה להעלות בקדנציה האחרונה את אחוז החסימה ל-2.5%, אבל הנושא נתקע יחד עם שאר סעיפי הרפורמה בשיטת המשטר.

 

[wapy]

הדיבר הרביעי - בשביל ירושלים...***@

מה נתניהו אומר על ירושלים המסר היומי של נתניהו, 2.2.09 - - - - שביל ירושלים - מידע ייחודי המוגש בפורמט נוח לסלולרי מסלול מפורט כולל צילומים והערות חברי פורום טיולים וידיעת הארץ קישור בתוך הבלוג של wapy זאת הזדמנות לליכודנקים - בהמשך למסר הנ"ל של נתניהו - לחזק את הקשר לירושלים , דרך הרגליים...

 

[בדנתמ]

לגבי ירושלים:

אני חושב שבמרבית הסוגיות המדיניות עלינו להכריע לא לפי אידאולוגיה, אלא לפי לוגיקה. לפי מה שיהיה הטוב ביותר לעם ישראל ולמדינת ישראל. ירושלים היא דוגמא מצוינת למקרה שבו אסור לנו לזנוח את אותה אידאולוגיה. ירושלים היא בירתו הנצחית של העם היהודי ותמיד תהיה כזו. מאז שדוד המלך כבש את עיר יבוס, בנה אותה וביצר אותה, ירושלים התקיימה בעולמנו כבירת העם היהודי. גם במשך אלפיים שנות גלות, מה שהחזיק את העם היהודי ושמר על צביונו כעם, היתה הכמיהה לשוב לירושלים הבנויה. מדובר לא סתם בבירה פוליטית, כי אם בבירה רוחנית ותרבותית. אין אף ארץ בעולם שמרצונה החופשי שואפת לחלק את בירתה הפוליטית ולתת חלק לאויביה. בטח ובטח שאין לעשות כן כשמדובר בבירה תרבותית ורוחנית. אלמלא מיקומה של העיר הזאת בארץ ישראל, לא היתה כל סיבה שנתעקש לחיות דווקא כאן, מוקפים באויבים בלבה של ארץ מדבר. בלי ירושלים, העם היהודי כבר היה חי באלאסקה, מדגסקר, אוגנדה, או שלל מקומות שהוצעו לנו בעבר ע"י שלל גורמים, החל בארה"ב וכלה בקייזר וילהלם הגרמני. לא סתם חשוב לשמור על שלמות ירושלים. חשוב אפילו לדאוג לשים את הגבול רחוק מעיר הבירה שלנו. חשוב לשים אותה במרכז המדינה גם מבחינת פעילות כלכלית ותרבותית.

 

[wapy]

הדיבר החמישי - איזה פתק טוב יותר לכיס שלכם?

"המצע הכלכלי של הליכוד, אותו מוביל היו"ר בנימין נתניהו, מתנוסס בגאון באתר המפלגה תחת הכותרת "התפיסה הכלכלית". עקרונות התפיסה הכלכלית של הליכוד מנוסחים בתחילת המסמך, כשבראשם המשפט "כלכלה חופשית עם רגישות חברתית". המילה המפורשת "קפיטליזם" אמנם לא נאמרת במפורש, אבל מן המצע עולה ניסיון להציג סוג של "קפיטליזם רגיש", שמודע גם לבעיות החברתיות. בליכוד מדגישים בעיקר את ניסיונו של נתניהו כשר אוצר לשעבר, ואת הרפורמה הכלכלית שהוביל בממשלתו של שרון בזמן המשבר הכלכלי החמור הקודם (2003): "בזמן שאחרים מציגים בעיקר דיבורים", נכתב באתר, "לליכוד יש רפורמה כלכלית מוצלחת ברזומה. בזמן שגלי אי ודאות שוטפים את הכלכלה הגלובלית, הוכיחה מפלגת הליכוד כי היא יכולה, ובהצלחה מרובה, לנווט את הכלכלה הישראלית בינות למשברים, אל חוף מבטחים". במפלגה מתהדרים גם בכך שהטיפול במשבר האחרון "הפך את הכלכלה הישראלית לחזקה ועמידה יותר בפני המשברים התוקפים אותה כעת". הליכוד שם דגש על הצורך בהורדת מיסים דרמטית בכדי לעודד את השוק לצמיחה, וכן מציע לגבש תוכנית ארוכת טווח לצמצום המע"מ שלטענתו "מעיק באופן לא פרופורציונאלי על השכבות החלשות". בליכוד מתכננים רפורמה במנהל מקרקעי ישראל, על מנת "להפיח חיים בתחום הבנייה ולהצית מחדש את ההתפתחות הכלכלית", וכמו כן מצהירים כי ישימו דגש על השקעה בתשתיות - ברכבת ובכבישים - בכדי לעודד תיירות ולספק מקומות עבודה. "הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות אל מול המשבר הכלכלי העכשווי", מסכמים בליכוד, "הוא לחזור אל מדיניות הרווחה המיושנת, שמוטטה את המערכת הבנקאית, ניפחה את האינפלציה והאריכה את תקופת המיתון. בניגוד להבטחות הריקות מתוכן של מתנגדיה, מציעה הליכוד מנהיגות כלכלית ורפורמות אמיצות שיבטיחו את צמיחתו של המשק הישראלי, את חוסנה של הכלכלה הישראלית ואת יכולתה של הממשלה לדאוג לאלו שבאמת זקוקים לעזרתה".

 

[wapy]

הדיבר השישי - אין כמו הבית....***@

המסקנה מהאמור לעיל היא, שמפלגות שורשיות כגון הליכוד ו"העבודה" עשויות להחזיר את מרבית הבוחרים שנטשו אותן במסיבות מסוימות. לעומתן, מפלגות "אד הוק", שצמחו מתוך צורכי שעה כמקלט ל"עריקים" מאוכזבים ממפלגות אחרות, כגון "מפלגת "קדימה", צפויות לתופעה הפוכה: לגל של עזיבות משורותיהן וחזרה למפלגות האם.