בזכות גורמים רבים: החזקת הגוף של האוקה, ההטיה לכיוון הנאגה שיוצרת תנועה שחגה סביב נקודת האחיזה, הנאגה שכמעט ואינו משנה את מנח או גובה האחיזה, הטפיחה עם האמה וכף היד, הרגל הנוחתת מכופפת והנפילה על הצד.
ההדגמה מרשימה (ובמיוחד כשהיא על קרקע מוצקה) ומלמדת.
משהו היה לי מוזר בתנועת הנפילה עד ששמתי לב שבשלב הסופי של הנפילה, הנופל נבלם באופן חלקי ע"י היאחזות ביד של המפיל, מה שמאט את נפילתו ומוריד חלק מעוצמת הנפילה, במיוחד על פלג הגוף העליון.
מה דעתכם על כך?
האם טכניקת הבלימה הייתה משתנה (ואם כן, איך?) במידה והנפילה הייתה מלאה והטחתית יותר (ע"י מפיל שלא ייאפשר היאחזות שכזו, או שמפיל באופן אכזרי יותר)?
תודה רבה
בהחלט עוזרת להפחתת האימפקט.
אני מאמינה שטכניקת הבלימה אינה צריכה להשתנות גם אם האימפקט יהיה גדול יותר.
יש הבדל גדול בין נפילה שמוכנים לקראתה וכזו שבאה בהפתעה גמורה. המכנה המשותף הוא שעלינו להגן ראשית על הראש והעורף. טכניקת הנפילה (לא בהכרח הבלימה) משתנה בתואם לכיוון ועוצמת ההטלה.