הייתי אומר למי שאיבד את קרובו, שבכל יום אנשים נפטרים ממחלות רבות ושונות.
לעתים אחרות אנשים נהרגים שלא בצדק או באופן טפשי ומיותר.
קיומה של מחלה, איננו מהווה הצדקה להכרזה על מגיפה או מצב חירום שבו פוגעים בזכויות אדם בסיסיות.
מהלך העניינים של השנה וחצי האחרונות, חסר כל תקדים מבחינת העומק ומבחינת ההיקף.
אין לאן לברוח בכלל...
אני גם אדם בעל אמונה דתית, ולפי אמונתי אנו כעת בתקופה "קדם עת הצרה".
מדובר בשנים הסופיות בהחלט לאנושות כפי שאנו מכירים את האנושות.
הוכחות, עדיין אין לי ואין לי סבלנות לזה.
אני לא יכול להוכיח לאנשים שנותרו להם חודשים ספורים לחיות.
אנו בתקופת שואה, אבל בקנה מידה שאין לו שום תקדים.
עומק השואה, כעומק החיסונים. מדובר ביחס זהה.
רק שאלה של עיתוי.
אני מבין שאני מדבר כנראה עם אנשים קצרי רואי וחסרי אמונה.
בפייסבוק, אני מוצא נחמה רבה עם אנשים אחרים, שהם זרים לי אך דומים לי מאוד.
כן, פייסבוק הוא ללא ספק בור שופכין שאוסף לתוך חדרי תהודה את המיץ של הזבל של האנושות.
זה עשרות שנים אני שומע אנשים מדת כזו או אחרת מכריזים על "קץ הימים שקרב".
המצחיקים יותר נתונים תאריך מדויק, וכשהתאריך עובר והעולם ממשיך כשגרה, התגובות שלהם הם בידור לא רע...
אבל גם אתה מספק פה צחוק לא רע - מצד אחד אתה אומר שאין מגפה, מצד שני חוזה קץ העולם, ואומר שנותרו לנו חודשים ספורים.
אפילו אנשים עם מחלות נפש אמתיות בונים עולמות יותר קונסיסטנטיים ממך וחבריך מכתות "קץ עולם" למיניהן...
אני חייב להודות, שיש גם לי לא מעט ביקורת על דרכי התמודדות של מדינת ישראל עם המגפה הזו, אך כשאני פוגש אנשים כמוך, אני תוהה אם יש לי באמת זכות להביע את הביקורת הזו?
אם אנשים לא מסוגלים לנהוג בהגיון בסיסי ולשמור על כללי זהירות בסיסיים כדי לא לפגוע בעצמם ואחרים, האם באמת אנו ראויים לחיות במדינה שמכבדת זכויות אדם?
או שמה שנחוץ פה זו יד חזקה של דיקטטור, כמו שילד קטן שלא מבין כלום צריך הורה מכוון, ולא חופש מלא?
חומר למחשבה...