חדשה כאן ואשמח לתובנות (קצת ארוך...)

headoverheels

New member
חדשה כאן ואשמח לתובנות (קצת ארוך...)

היי, אני בת 38 אוכלת רגשית שנים והסיפור שלי הוא כזה... בתור ילדה האכילו אותי בכפית כדי שאוכל וכל האמצעים היו כשרים העיקר שאוכל אפשר להגיד שהרגלים טובים מהבית לא קיבלתי ועשו אצלנו את כל הטעויות הקלאסיות. הייתי רזה עד כיתה ח שם חיינו כחצי שנה בחול ושם קיבלתי הכרות עם אוכל שומני, רחוקה מהחברות מלחמה בישראל וגיל ההתבגרות. חזרתי לא רזונת אבל בעיניי כבר השמנתי ומאז כיתה ט התעסקתי בזה שאני צריכה לרזות ואכן עסקתי בספורט אבל לא הייתי מרוצה מהגוף שלי. בדיעבד הייתי במשקל טוב אבל לא מרוצה ונראה לי ששם בגיל ההתבגרות עם חיפשו האהבה התחלתי לאכול מול הטלביזיה שראיתי שעות רבות בכל יום. אחרי הצבא פגשתי את בעלי ועברתי לעירו ולמשפחתו שהכינה אוכל בכמויות שלא הכרתי והתחלתי להשמין, הילדים באו בעקבות והמשקל המשיך לעלות. כיום למרות שצריכה לרדת במשקל דווקא מבחינת מראה אני מרגישה עם עצמי טוב למרות שרוצה לאכול יותר מאוזן ולהפסיק לאכול ברגע שרגש כלשהו מתקיף אותי. כל כמה חודשים אני פוצחת במשהו חדש, מפסיקה לאכול קמח כמה חודשים יורדת מרגישה טוב ועולה, מתחילה לרוץ יורדת מפסיקה עולה הופכת לצמחונית טבעונית בקיצור הכל. בעלי אומר לי תאכלי הכל רק במידה אבל זה מה שקשה לי המידה. יודעת שיש משהו טעים במקרר ולא מפסיקה לאכול אותו עד שנגמר... מנסה להבין עם עצמי מה לעשות כדי שלאורך זמן ארגיש טוב בגוף שלי ולא כבדה מהאכילה המיותרת, הצעות יתקבלו בברכה.
 

אלישבע24

New member
כמו שאלומת אור כתבה לך,

או.איי. זאת קבוצת תמיכה ועזרה
ויש סניף שלה בכל מקום כמעט,
תחפשי בגוגל.
בהצלחה.
 

noa144

New member
כמה דברים שלא ברורים לי כל כך

מצד אחד, את מתארת את עצמך כאוכלת אכילה רגשית, מצד שני בכל התיאור למעשה אין כל כך התייחסות לזה מלבד משפט אחד ולא כל כך ברור "ברגע שרגש כלשהו מתקיף אותי". זו חתיכת אמירה להגיד שאת שהרגש מניע את דפוסי האכילה שלך, ואני בטוחה שאת יודעת למה את מתכוונת, אבל שום דבר מזה לא עולה בתיאור - אלא רק ההתנהגות והמעשה עצמו..
את אומרת שכיום את מרגישה עם עצמך טוב מבחינת מראה למרות שאת צריכה לרדת כמה ק"ג לדברייך, אבל בשאר התיאור מגיל מאד צעיר בכל פעם שהרגשת צורך לרדת במשקל הרגשת לא טוב עם עצמך. אז מה שונה הפעם? או שלא שונה וזה פשוט לא ברור?
הנקודה שלי, יש המון התייחסות לגורמים חיצוניים (משפחה של הבעל, מעבר מדינה, התבגרות) שללא ספק משחקים תפקיד חשוב, אבל השאלה שלי היא - מה קורה אצלך?
 
למעלה