טוב, הגיע הזמן לזה..../images/Emo102.gif
הסיפור בהמשכים!! אני מתחילה, כל אחד ממשיך לפי התור.. ************************************************************* הכל התחיל מסדר פסח. אני אוהב את זה: לא מנקים. עושים סדר. אז מה הקשר לפסח? שאלה טובה. בפרט שהיום נר שלישי של חנוכה (לצורך העניין). ובכן, סדר פסח זה מין משחק כזה. אני אומר מלה, אתם צריכים להחליט לאיזה קבוצה היא שייכת (למשל: מיטה- רהיטים), ולומר עוד מילה כמוה, מאותה הקבוצה. היום אמרתי: חנוכה. אמיר אמר: פורים. איילת אמרה: פסח. ותמר רעדה, ואז אמרה: פייגי. כולנו הבטנו בה בתמיהה. מה הקשר? "מה?" ביטא לבסוף אמיר את מחשבות כולנו. "פסח ופייגי" מלמלה תמר, ועצמה את עיניה. כולנו הבטנו אחד בשני. מה קרה לתמר? "והנה האנשים בחלוקים הלבנים" התלוצצה איילת. "לפי דעתי תמי לא לקחה היום את הכדורים הלבנים" צחק אמיר. "ולפי דעתי, היא התחלפה איתך בכדורים" החזירה איילת. הסתכלתי בהם בשעמום. מה קרה להם היום? הם לא יכולים להיות קצת יותר שנונים? לא, נראה שלא. אז פניתי לתמר. "תמר, מי זה פסח ופייגי?" שאלתי בקול מפוהק. להפתעתי, תמר תפסה לי את היד, ולאחר שנייה טיפה קטנה נשרה על ידי. הסתכלתי בעיניה של תמר: היא בכתה. נבהלתי. הוריתי לאיילת ואמיר לסתום את הפה, והתיישבתי ליד תמר. "מה קרה?" שאלתי ברחמים. תמר עדיין לא ענתה. "פייגי ופסח......" מלמלה לבסוף, "פסח ופייגי.." הפעם גם אמיר ואיילת נראו מתעניינים. התיישבנו שלשתנו בחצי גורן סביב לתמר, וזו פתחה את פיה לבסוף. "השואה," היא אמרה בקול צלול, "היא כל כך נוראה.." הבטנו אחד בשני, חסרי אונים. מה נעשה? תמר לא שמה לב: "פייגי ופסח היו שניים מששה מיליון הנרצחים. סבתא שלי-" וכאן קולה נשבר ופרצה שוב בבכי. ליטפתי את ראשה ברכות. "סבתא- היא היתה צריכה לראות את זה, בדיוק ב-" וכאן היא פשוט התעלפה. ברית.
הסיפור בהמשכים!! אני מתחילה, כל אחד ממשיך לפי התור.. ************************************************************* הכל התחיל מסדר פסח. אני אוהב את זה: לא מנקים. עושים סדר. אז מה הקשר לפסח? שאלה טובה. בפרט שהיום נר שלישי של חנוכה (לצורך העניין). ובכן, סדר פסח זה מין משחק כזה. אני אומר מלה, אתם צריכים להחליט לאיזה קבוצה היא שייכת (למשל: מיטה- רהיטים), ולומר עוד מילה כמוה, מאותה הקבוצה. היום אמרתי: חנוכה. אמיר אמר: פורים. איילת אמרה: פסח. ותמר רעדה, ואז אמרה: פייגי. כולנו הבטנו בה בתמיהה. מה הקשר? "מה?" ביטא לבסוף אמיר את מחשבות כולנו. "פסח ופייגי" מלמלה תמר, ועצמה את עיניה. כולנו הבטנו אחד בשני. מה קרה לתמר? "והנה האנשים בחלוקים הלבנים" התלוצצה איילת. "לפי דעתי תמי לא לקחה היום את הכדורים הלבנים" צחק אמיר. "ולפי דעתי, היא התחלפה איתך בכדורים" החזירה איילת. הסתכלתי בהם בשעמום. מה קרה להם היום? הם לא יכולים להיות קצת יותר שנונים? לא, נראה שלא. אז פניתי לתמר. "תמר, מי זה פסח ופייגי?" שאלתי בקול מפוהק. להפתעתי, תמר תפסה לי את היד, ולאחר שנייה טיפה קטנה נשרה על ידי. הסתכלתי בעיניה של תמר: היא בכתה. נבהלתי. הוריתי לאיילת ואמיר לסתום את הפה, והתיישבתי ליד תמר. "מה קרה?" שאלתי ברחמים. תמר עדיין לא ענתה. "פייגי ופסח......" מלמלה לבסוף, "פסח ופייגי.." הפעם גם אמיר ואיילת נראו מתעניינים. התיישבנו שלשתנו בחצי גורן סביב לתמר, וזו פתחה את פיה לבסוף. "השואה," היא אמרה בקול צלול, "היא כל כך נוראה.." הבטנו אחד בשני, חסרי אונים. מה נעשה? תמר לא שמה לב: "פייגי ופסח היו שניים מששה מיליון הנרצחים. סבתא שלי-" וכאן קולה נשבר ופרצה שוב בבכי. ליטפתי את ראשה ברכות. "סבתא- היא היתה צריכה לראות את זה, בדיוק ב-" וכאן היא פשוט התעלפה. ברית.