יום שישי את יודעת, יש בעיר מסיבה!

[אקונומיקה]

יום שישי את יודעת, יש בעיר מסיבה!

לאורך כל התיכון והצבא יום שישי נתפס כיום שבו יוצאים למסיבות, מבלים בערב עם חברים. לפחות במקרה שלי ושל החברים שלי היום הזה היה חשוב כי זה באמת היה היום היחיד שלכולנו היה זמן - יום שבת אף אחד לא הולך ללימודים או לצבא, כולם בבית ואפשר לצאת ולהשתולל עד שעה מאוחרת בלי שיהיו מגבלות של לימודים/צבא. היום, קצת אחרי הצבא (3 שנים ליתר דיוק

) יום שישי תופס מקום קצת יותר שולי. אומנם עדיין יוצאים בימי שישי, אבל גם אם זה לא מסיבה או שזה סתם הפאב השכונתי זה לא ביג דיל, ואם מתקבצים אצל מישהו בבית זה גם סבבה. הרי גם ככה רואים אחד את השני במהלך השבוע - ביום החופשי מהעבודה/לימודים, כשיוצאים לאכול בערב או סתם ללכת לשתות משהו. וככה יוצא שיום שישי איבד מחשיבותו אצלנו. אז איך זה אצלכם? יום שישי משחק את אותו תפקיד שהוא שיחק בזמן התיכון/צבא? האם משהו השתנה בדפוסים של היציאה עם החברים שלכם בעקבות המעבר לאזרחות?

 

[ניצ פטל]

נממ.....

אני לא חושבת שכרגע משהו השתנה, יכול להיות פשוט שזה בגלל שרוב החברים שלי עדיין בצבא וכשהם חוזרים לסופ"ש זה ביג דיל מבחינתם לצאת... אבל בגלל שיש לי כמה חברות שעכשיו יוצאות לחפש"ש וכו' קורה שיצאנו גם באמצע השבוע כך שיום שישי לא תפס כזה חשיבות... בכל אופן, אף פעם לא הייתי חובבת מסיבות לכן פאב קטן וצנוע תמיד היה מקום הבילוי שלי וככל הנראה גם תמיד ישאר חחחח

 

[dani3p]

ככה

אני רוב השירות שלי הייתי חוזרת הביתה משלישי עד שני אז סופ"ש לא היה ה-אטרקציה של השבוע מבחינתי. הייתי מנסה לצאת כמה שיותר בלי קשר ליום. הייתי יוצאת לאיזה מיני פאב באמצע השבוע ובסופ"ש נפגשים לבילוי בלי צורך לחזור באיזה 12.. אני בטוחה שאני אתגעגע להתחפשן ברביעי בבוקר או ראשון בבוקר בלי רגשות אשם

 

[pain is MY love]

אצלי זה קצת שונה

אני הכרתי את חבר שלי סמוך למועד השחרור שלי מהצבא ככה שהרבה מימי שישי הפכו להיות מוקדשים לו אבל גם חברות שלי שהשתחררו לפניי התחילו לעבוד וחלק גם עובדות בסופי שבוע מה שהפך את התדירות של היציאות שלנו להרבה יותר נמוכה. אז נכון שאני יוצאת לפאבים או מסעדות גם באמצע שבוע אבל איכשהו יום שישי תמיד נתפס אצלי כיום ש"חייבים" לעשות בו משהו. מה שטוב אצלי זה שלחבר שלי יש בית משלו ככה שכמעט כל השבוע אנחנו מתאספים אצלו עם חברים שלו וחברות שלי ושותים ונהנים אז לא חסר לנו בילוי אבל יום שישי אני תמיד אעדיף לצאת

 

[Blank Smile]

ממ..

[ד"א, חדשה.

] אני לא יכולה להגיד שימי שישי [או סופ"שים בפרט] שיחקו אצלי תפקיד חשוב כשהייתי בצבא.. היו סופ"שים שלמים שפשוט הגעתי הביתה ביום חמישי ולא יצאתי מהחדר עד יום ראשון, בחזרה לבסיס.. אבל זה קרה רק אחרי שעברו עליי שבועות נוראיים..

אצלנו, אם כבר היינו נפגשים בסופ"ש, לא היה דגש דווקא על יום שישי.. מה גם שאני הייתי היחידה שהייתה חוזרת חמשו"שים [וסוגרת שבתות..] וכל השאר היו עושות יומיות וכן מתראות במשך השבוע.. יום חמישי היה אחלה יום להיפגש כולם, יום שישי זה קבוע מסיבה כלשהי איפשהו [ואני לא בקטע של מסיבות, אז הרבה פעמים הייתי מוותרת] ויום שבת היה מין יום חובה כזה, היה לנו איזשהו חוק לא כתוב שמתישהו ביום שבת נפגשים.. אם זה לארוחת צהריים/ערב איפשהו, לצאת לשתות בערב, או סתם לשבת אצל מישהי בבית. היום אין כזה הבדל.. פשוט עכשיו אני מאלה שכן אפשר לראות אותם כל יום, ולעשות משהו בכל יום בשבוע.. ויום שישי הוא עדיין יום המסיבות, ויום שבת הוא עדיין יום חובה.

[נראה לי שחפרתי.

]