יציאה מקו ההתקפה

[לי לביא רמירז]

יציאה מקו ההתקפה

יש בדוג'ו שלנו מספר תלמידים שלמדו במקומות אחרים לפני שהגיעו אלינו. בתום השיעור לעיתים הם שואלים שאלות בנוגע להבדלים שהם חווים ומספרים על דרכי המורה הקודם.
היום עלה לדיון נושא היציאה מקו ההתקפה. המורה הקודם של אחד מהתלמידים החדשים מלמד בהרבה מאוד טכניקות (בעיקר טכניקות אירימי) לא לזוז כלל מהמקום אלא להסיט את את ההתקפה רק עם הידיים.
המורה עליו דובר הוא מורה בכיר, לארי ריינוסה סנסאי, דאן 6 אייקיקאי, שלמד תחת סטיבן סיגל סנסאי והיום מלמד בוונטורה, קליפורניה. צרפתי סרטון שלו בו הוא מדגים את הנושא.

זו הפעם הראשונה בה אני נתקלת ב"שמירת קו" מסוג זה בה אין טאי סאבאקי באייקידו. בתנועת האירימי בה אני מורגלת ישנה הסטה קלה (אבל עדיין תזוזה ברורה) של מנח הגוף אל מחוץ לקו ההתקפה.
האם החברים מכירים דבר דומה בשיטות השונות?

 

[זאב ארליך]

תפקיד הטאי סבאקי

תודה על השיתוף בתהיה ובנושא.

לפי כל המורים אצלהם למדתי ועודני לומד, טאי סבאקי מתבצע בשלושה תזמונים:
1. כשהתוקף מתקרב והוא עדיין רחוק (לעיתים אפילו כשהוא בקושי הספיק לזוז).
2. כשהתוקף מתקרב וההתקפה כמעט פוגעת.
3. התזמון האחרון הוא כשהתוקף הפתיע מטווח קצר, ואז קודם כל מבצעים הגנה ורק אז טאי סבאקי.

ז"א שבכל מקרה תמיד מבצעים טאי סבאקי כלשהו (אירימי / טנקאן / טנשין וכו').

כל זאת על פי המקובל (שוב, אצלנו ואצל המורים שלנו), והוא יש שתי מטרות עיקריות לטאי סבאקי:
1. (בשני התזמונים הראשונים) להימנע מפגיעה ולאחר מכן להתמקם במקום בטוח יותר.
2. להתמקם במקום בטוח יותר לאחר ששהתוקף הפתיע מטווח קצר (כמתואר בתזמון השלישי).

מעל כל אלו, לטאי סבאקי תפקידים חשובים נוספים:
1. להתמקם כך שתוקף/ים נוסף/ים יתקשו לפגוע בנו.
2. לקבל תמונה של 360 מעלות בכדי לראות את כל הסביבה ואת הסובבים אותנו.

הטאי סבאקי המתואר בסרטון הוא (לפי דבריך) משהו שנעשה בתדירות גבוהה וחלק ממתודיקת הדרכה ותירגול קבועים באותו דוג'ו. המתגונן (הטורי) נותר כל הזמן עם המבט פחות או יותר לאותו כיוון. כמו כן, הוא נותר פחות או יותר באותו מיקום, כך שאם בו זמנית היה תוקף נוסף (בשדה הראיה או בהפתעה), הוא היה עלול להיפגע על ידי אותו תוקף/ים.

אצלנו נמנעים מטאי סבאקי שכזה בשל העובדה שהימנעות ממנו לא תמקם אותי במקום בטוח יותר למקרה שהטכניקה לא הצליחה וכן אני עלול להיפגע על ידי תוקפים נוספים.
קורה לפעמים בעיקר ברנדורי שבטעות מבצעים דברים כאלו אך הם נחשבים ל-לא רצויים.

אולי זה טוב למקרים בהם בטוחים לגמרי בעליונות הטכנית וכן בעובדה שיש תוקף אחד ויחיד.
אני מעדיף שלא להקנות הרגלים שכאלו אצל תלמידיי.

בברכה ובתודה,

זאב.

 

[לי לביא רמירז]

גם אצלנו

לומדים טאי סאבקי כפי שאתה מתאר ובשלושת התזמונים.

מעניין אותי לדעת אם עקרון הסטאטיות שמודגם בסרטון מופיע בשיטות אחרות, ישנות או חדשות.

 

[איציק סאן שין קאן]

סיטואציה נוספת לטאי סבאקי

בנוסף ובמבלי לגרוע ממה שזאב סנסאי כתב, אמנות הלחימה היא אכן אמנות תנועה אבל גם לחימה.

בסיטואציות בהן לא הספקנו לזוז ממסלולל ההתקפה חשוב שנדע להתנהל מול תוקף/חבר לאימונים גם ללא טאי סבאקי.
אבל נחזור לעניין הטאי סבאקי.

1. תנאים מגבילים לתנועה במרחב - אנו עלולים למצוא עצמנו כיום, כבימים עברו,כשפשוט אין לאן לזוז. התנאים אינם מאפשרים תנועה במרחב כמו מקום הומה אדם או מעבר צר כגון מעבר אוטובוס. לשם כך קיימים פתרונות אותם אני מזכיר בסעיף 2.
2. בתי ספר שונים ייתנו פירושים שונים לטאי סבאקי (נוסף על הטאי סבאקי הקלאסי או המוכר של תנועה גדולה במרחב). מבחינתי למשל, תזוזה על הציר (סיבוב צירי) הוא בחלט סוג של טאי סבאקי ולמעשה כל תנועה/מהלך חמיקה של הגוף (כולל תנועה לפנים על מנת לקצר טווח ולמנוע אפקטיביות ההתקפה) הם סוג של טאי סבאקי.

קיימים סגנונות בקראטה, בהם כמעט ואין שימוש בטאי סבאקי או שהשימוש בו אינו מהווה מוטיב דומיננטי. כאשר חוקרים לעומק את שרשי הסגנון, מוצאים שבשורשים אכן היה קיים טאי סבאקי שנזנח בנקודת זמן מסויימת בגלל מייסד הסגנון או אחד מממשיכי דרכו, שהעדיפו לפתח קונספט לחימתי שונה.

אני מגיע מתחומי הקראטה וה- ריוקיו-קובודו. בכלי נשק מוטיב הטאי-סבאקי חשוב ולמעשה כמעט והכרחי הן על מנת שלא להיפגע והן על מנת לשמור על שלמות כלי הנשק שבידי. בנוסף פותח הטאי סבאקי אפשרויות פעולה נוספות בהן אמשיך לפעול כשהיתרון בידי. יחד עם זאת חשוב לדעת להתנהל פרונטאלית מול יריב או להשתמש בסבאקי מינורי ולא מודגש. בבתי ספר מסויימים באואצ'י-ריו (חשוב מאד להימנע מהכללה), תרגול הטאי סבאקי והשימוש בו אינם דומיננטיים. ב- "פנגאי-נון", אביו הקדמון של אואצ'י-ריו, הטאי סבאקי הרבה יותר דומיננטי, אם כי הוא נעשה בתנועות קצרות וחסכניות. ככלל, בשיטו-ריו קראטה השימוש בטאי סבאקי נרחב עם שונות בין בתיה"ס השונים. גם בסגנונות אייקידו שונים כמו "קורינדו אייקידו" נעשה שימוש רב בסיבוב צירי. בסינג-אי הטאי סבאקי דומיננטי בזוויות צרות יותר מאשר באייקי-קאי אייקידו ובבתיה"ס העתיקים (קוריו) לג'ו-גוטסו ולאמנות החרב (איאיי-ג'וטסו) קיים טאי-סבאקי באופנים המשתמשים במרחב מצומצם.

לדעתי, באופן כללי, ככל שהמתרגל מיומן כך הוא יעדיף בתנאי עימות/קרב טאי סבאקי מינורי יותר. יעילותו מתבטאת בכך שהוא חסכוני יותר תנועתית, מהיר יותר, מגביל פעולת נגד או חמיקה של היריב, מאפשר מעבר לפעולות נוספות כנגד תוקפים נוספים בעת הצורך ומוביל לניטרול התוקף במהירות האפשרית. ביצועו דורש מיומנות גבוהה יותר. ולבסוף בלחימה נדרשת גם המיומנות להתנהל ללא טאי סבאקי וכפי שאנו למדים מן המציאות הרצוי אינו תמיד קיים במצוי.

איציק כ.

 

[זאב ארליך]

גם בקרב מגע לימדו אותנו זאת

הישארות במקום והסתמכות על תזמון מדוייק מהווים נושא מאתגר שדורש אימונים רבים.
בקרב מגע למשל (התאמנתי לפני שנים בקרב מגע של "פעם" אצל תלמיד של המייסד) קיימות לא מעט ההגנות שמבוצעות כאשר המתגונן נותר במקומו.

 

[איציק סאן שין קאן]

הגנה עצמית ולחימת פנים אל פנים

נכון מאד, יש בינינו הסכמה.
כשאני מלמד הגנה עצמית או לחימת פנים אל פנים אד-הוק, התזוזה והשליטה במרחב חשובים מאד אבל נלמדים באופן ובגישה שונים.
לטעמי המונח "טאי סבאקי" באמנויות לחימה מקפל בתוכו משמעויות רבות וניואנסים שלא תמיד יש זמן, מסגרת ורכישת מיומנות שניתן ללמדן ולתרגלן בקורס הגנה עצמית, כפי שעושים זאת לאורך שנים באמנויות לחימה. מצד שני יתכן שלקהל יעד ולמטרה ממוקדת תלמד ותתורגל חמיקה או מספר חמיקות מסויימות מאד שרלוונטיות לאותה מסגרת ממוקדת.
בקורסים בהם הזמן, המסגרת, התנאים, המטרות וקהלי היעד מוגדרים היטב יש להתאים את מונח החמיקה לכל הגורמים שהזכרתי.

 

[saya2]

טאי סבאקי בוינגצ'ון

בוינגצ'ון ישנן שתי אופציות להגנה- ללא תנועה, ועם תנועה. חסימה ללא תנועה היא רמה בסיסית שמסיימים איתה בשבוע הראשון, וקיימת בעיקר כדי ללמד שמירת מרכז, יציבות וטכניקה נכונה עם הידיים.
האופציה השנייה היא עם תזוזת רגליים- שינוי הטווח כדי לחסום את התקיפה, ובו זמנית לנטרל את אפשרויות התקיפה הנוספות של התוקף. כדי לתקוף שוב, התוקף יצטרך לזוז בעצמו וזו פעולה שקל להרגיש ולקרוא.

לגישתי וגישת המורה שלי, ללא תנועה אתה נשאר חשוף לתקיפות של היריב או מתוקף אחר. כדי להביס תוקף מיומן עבודת רגליים (טאי סבאקי) היא הדבר החשוב ביותר, כדי לשלוט בטווח.

 

[זאב ארליך]

קצת סדר במושגים שקשורים לטאי סבאקי

סָבָּאקִי = תנועה

טָאי סָבָּאקִי = תנועת גוף (באייקידו מדובר במיקום מחדש ולא רק בהטיית הגוף)

אָשִׁי סבאקי = תנועת רגליים

טֶה סבאקי = תנועת ידיים

יש עוד...

הקאמה סבאקי = הסטת שולי ההקאמה בזמן מעבר מעמיד לישיבה.

צוקה סבאקי = תנועת קת החרב.

ועוד...

 

[saya2]

אצלנו, "עבודת רגליים" זה המונח שמקביל.

אני מודע להבדלים הסמנטיים בין טאי סבאקי ואשי סבאקי.

 

[isaacl]

אני זוכר את דברי פוג'יטו סנסי

ישנם לא מעטים שסבורים שמשמעות תזוזת הגוף היא תזוזת הרגליים... זהו באמת לא רק הבדל סמנטי.

 

[isaacl]

בטח שאני מכיר את זה

קוראים לזה קראטה. זהו בדיוק ההבדל בין שתי האמנויות.

 

[isaacl]

והסבר לדברי

היופי של אייקידו הוא שאנו נמנעים מבלימה חזיתית. אנו שואפים להמיר את התקפת היריב לתנועה שתביא בסופו של דבר לניטרול ההתקפה. בלימה חזיתית נהוגה בלא מעט אמנויות לחימה ובאופן מוצהר. כך נהוג בקראטה. מה שרייונסה מדגים נהוג בקראטה. סיגל למד קראטה לפני שלמד אייקידו, ונראה שהמסר שהוא קיבל מאייקידו הוא בעיקר טכני.

 

[הבן של קנגה]

Happo no kawashi/kuzushi

http://oldweb.kyokushin.ca/kyokushin/kawashi.html
קישור למאמר באנגלית שמסכם את הגישה אצלנו בקיוקושין קראטה.

 

[לי לביא רמירז]

המשפט שקפץ לעיניי

This particular area of training came as a result of Sosai’s training in daito-ryu aiki-jutsu, also known as Takeda Ryu, and is mentioned in “This is Karate” - Chapter 12; Oyama, Masutatsu, ? 1965, Japan Publications Trading Company”

אז כנראה שהמקור הדומה הוא דאיטו ריו אייקי-ג׳וטסו.
מעניין. תודה על ההפניה.

 

[Sensei]

טכניקה פרקטיט-נהנתי לראות

אבל הזדהתי מאוד עם כל מה שזאב השיב.

 

[isaacl]

והתנגדת לדברי?

 

[Sensei]

מסכים עם כל מילה !

לכן קרטה הוא DIRECT and PRACTICAL. שיטות ה AIKI הרבה יותר מורכב בגלל האלפי אפשרויות המתאפשרות בעקבות השימוש בטאי סאבאקי. היכולת להשתמש בכל טכניקה מתוך כל טאי סאבאקי מול מספר יריבים הופך שיטות האייקי

למורכבים --מעניינים --מאתגרים. דבר שמצריך התמסרות לשיטה לאורך שנים רבות הכרחי.

 

[isaacl]

 

[לי לביא רמירז]

תודה לכולכם

על ההעשרה בנושא.
בהחלט הרחיב את זוית ראייתי.

 

[d y s]

שלום

עבודה יפה וריאלית.טאי סאבקי חשוב מאוד וצמח בעולם בו כלי נשק היתוו את התנועה שנגזרה גם לידים ריקות.בעולם ההגנה העצמית האפשרות לבצע טאי סאבקי נוכח התקפת פתע מצתמצמת מאוד כך שתחילת מגע של הרמת יד כפעולה אינסטנקטיבית והמשכיות של תנועת מותן הינה תרחיש מציאותי ביותר.לדידי חשיבות הטאי סבקי הינה לימוד התנועה אך החשיבות הגדולה יותר הוא צמצום ומזעור שלה "סונו ממה".אני מתאמן בצורה דומה מבלי לזנוח את הטאי סאבקי הגדול יותר.
לעניין תזמון מול התקפת פתע-קשה יותר להניע את כל הגוף ממקומו קל הרבה יותר לסובבו במקום ומשם לצאת לתנועה.

תצוגה יפה מאוד וריאלית שאינה גורעת מאיכות האייקידו אלה מוסיפה.