פגסוססססססס
New member
לווייתן ותמר במסלול התנגשות בגלל עסקת הגז עם
לווייתן ותמר במסלול התנגשות בגלל עסקת הגז עם ירדן
שני מאגרי הגז הישראליים מתחרים זה בזה על חוזה עתידי מול הממשלה הירדנית ■ הבעיה: דלק ונובל אנרג'י, השותפות בשני המאגרים, מעדיפות לספק את הגז ממאגר לווייתן - בעוד שהשותפות שלהן, ישראמקו ואלון, דורשות לספקו מתמר
הבעלות הצולבת של קבוצת דלק ונובל אנרג'י על מאגרי הגז הגדולים של ישראל - תמר ולווייתן - עומדת למבחן מעשי ראשון, דווקא על אדמת ירדן. זאת, על רקע המשא ומתן הראשוני שמתנהל כיום מול הממשלה הירדנית, למכירת גז ישראלי בהיקף של מיליארדי דולרים לממלכה.
את המגעים הרגישים מול הירדנים מנהלת בימים אלה נובל אנרג'י - מפעילת הקידוחים בשני המאגרים, ומי שמובילה כבדרך קבע את תהליכי המשא ומתן המסחריים מול לקוחות הגז. ואולם היות שמדובר על חוזה גז עתידי, שאספקת הגז במסגרתו לא צפויה בשנים הקרובות - מחזיקה כעת נובל בשני כובעים במקביל: זה של מפעילת מאגר תמר, שבו היא מחזיקה ב–36% מהזכויות, וגם זה של מפעילת המאגר המתחרה לכאורה, לווייתן, שמתעתד להזרים גז ראשון לחוף לאחר 2017 - ובו מחזיקה נובל ב–40% מהזכויות.
לטענת גורמים בשוק הגז, נובל נוטה להעדיף את לווייתן כספק הגז לירדן. זאת, מתוך שיקול פיננסי־עסקי, היות שלווייתן זקוק עדיין לחוזי עוגן כדי לאפשר את מימון הפיתוח שלו - וכן מכיוון שאספקת גז זה מתמר דווקא, עשויה לדרוש ממנה השקעות נוספות בהרחבת תשתית ההזרמה מהמאגר
בעוד שקו אסטרטגי זה מוסכם ככל הנראה גם על קבוצת הדלק, המחזיקה בתמר ובלווייתן ב–31% וב–45% מהזכויות, בהתאמה, לטענת גורמים בשוק, כוונה זו מעוררת תרעומת מצד שותפות המיעוט במאגר תמר - ישראמקו (29%) ואלון גז (4%). אלה, מן הסתם, היו מעוניינות לנצל לטובתן את מחירי הגז הגבוהים יחסית בעסקה מול הירדנים - כ–20% יותר מהמחיר בשוק הישראלי, לפי הערכות, וכן לזרז באמצעות כך את קצב המכירות מהמאגר.
באופן זה, למעשה, ניצבות נובל ודלק בניגוד עניינים חריף מתוקף בעלותן הצולבת, שמתפתח בימים אלה מתחת לפני השטח לכדי מתיחות פנימית בין השותפות השונות. מתיחות זו אף עשויה להתגבר בשנים הבאות, ככל ששותפות לווייתן תידרש לסגירת חוזים גם מול לקוחות מקומיים שיבקשו לבצע התמחרות בין שני המאגרים.
המתיחות, יש לציין, כבר צפה מעל פני השטח לפני חודש, כאשר ישראמקו ואלון עתרו לבג"ץ נגד מודל יצוא הגז שאושר בממשלה. זאת, בטענה לאפליה פסולה של מאגר תמר, שמכסת הייצוא שלו קוצצה ביחס למאגר לווייתן. דלק ונובל לא הצטרפו לעתירה, שמאיימת בינתיים על סגירת העסקה למכירת זכויותיהן בלווייתן.
לפי הערכות, ירדן זקוקה לאספקה של 2.5–3 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה לפחות - בנוסף על הגז הדרוש למפעלי ים המלח הירדניים. את הגז הדרוש למפעלים, שאותם מפעילה פוטאש הקנדית, יספק מאגר תמר במסגרת חוזה שצפוי להיחתם בשבועות הקרובים.
מדובר בעסקה למכירת 0.4–0.5 BCM גז לפחות למשך 15 שנה, בהיקף כספי משוער של כ–2 מיליארד דולר. אספקת הגז תיעשה על בסיס "מקום פנוי", כלומר תוך עדיפות לשמירת מקום בצנרת ללקוחות הישראליים של הגז, והזרמה בעיקר בשעות שפל.
במסגרת החוזה, יידרש חיבור של המפעלים הירדניים לצנרת ההולכה הישראלית, שמגיעה עד לסדום, בפרויקט שצפוי להסתיים ב–2016. אספקת הגז תדרוש הנחת צינור גז נוסף, באורך 16 ק"מ, בצד הישראלי, והנחה של 20 ק"מ צנרת נוספים בצד הירדני. זאת, בעלות כוללת המוערכת ב–100–150 מיליון שקל, שבה יישאו השותפות.
אספקת גז לרשת ההולכה המרכזית בירדן מסובכת יותר, בגלל תשתית הולכה מרכזית מפגרת יחסית בממלכה, ובגלל הצורך בנקודת חיבור אחרת לצנרת הישראלית. משק האנרגיה בירדן נשען על גז בשיעור של 88%, וצורך כיום 3–4 BCM המסופקים לו באופן לא סדיר ממצרים. הירדנים ספגו בשנים האחרונות הפסד של 5.6 מיליארד דולר בגין השיבושים באספקת הגז ממצרים.
ממשלת ישראל החליטה במסגרת הסדרת יצוא הגז להתיר יצוא לירדן כבר כעת - עוד לפני חיבור מאגר לווייתן אל החוף. יצוא זה אפשרי רק ממאגר תמר, שמכסת היצוא שלו היא כיום 20 BCM בלבד. במקביל התיר הממונה על ההגבלים העסקיים לשותפות בלווייתן לנהל במשותף משא ומתן ליצוא גז למדינות שכנות - אף שטרם הכריע אם להכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל.
לווייתן ותמר במסלול התנגשות בגלל עסקת הגז עם ירדן
שני מאגרי הגז הישראליים מתחרים זה בזה על חוזה עתידי מול הממשלה הירדנית ■ הבעיה: דלק ונובל אנרג'י, השותפות בשני המאגרים, מעדיפות לספק את הגז ממאגר לווייתן - בעוד שהשותפות שלהן, ישראמקו ואלון, דורשות לספקו מתמר
הבעלות הצולבת של קבוצת דלק ונובל אנרג'י על מאגרי הגז הגדולים של ישראל - תמר ולווייתן - עומדת למבחן מעשי ראשון, דווקא על אדמת ירדן. זאת, על רקע המשא ומתן הראשוני שמתנהל כיום מול הממשלה הירדנית, למכירת גז ישראלי בהיקף של מיליארדי דולרים לממלכה.
את המגעים הרגישים מול הירדנים מנהלת בימים אלה נובל אנרג'י - מפעילת הקידוחים בשני המאגרים, ומי שמובילה כבדרך קבע את תהליכי המשא ומתן המסחריים מול לקוחות הגז. ואולם היות שמדובר על חוזה גז עתידי, שאספקת הגז במסגרתו לא צפויה בשנים הקרובות - מחזיקה כעת נובל בשני כובעים במקביל: זה של מפעילת מאגר תמר, שבו היא מחזיקה ב–36% מהזכויות, וגם זה של מפעילת המאגר המתחרה לכאורה, לווייתן, שמתעתד להזרים גז ראשון לחוף לאחר 2017 - ובו מחזיקה נובל ב–40% מהזכויות.
לטענת גורמים בשוק הגז, נובל נוטה להעדיף את לווייתן כספק הגז לירדן. זאת, מתוך שיקול פיננסי־עסקי, היות שלווייתן זקוק עדיין לחוזי עוגן כדי לאפשר את מימון הפיתוח שלו - וכן מכיוון שאספקת גז זה מתמר דווקא, עשויה לדרוש ממנה השקעות נוספות בהרחבת תשתית ההזרמה מהמאגר
בעוד שקו אסטרטגי זה מוסכם ככל הנראה גם על קבוצת הדלק, המחזיקה בתמר ובלווייתן ב–31% וב–45% מהזכויות, בהתאמה, לטענת גורמים בשוק, כוונה זו מעוררת תרעומת מצד שותפות המיעוט במאגר תמר - ישראמקו (29%) ואלון גז (4%). אלה, מן הסתם, היו מעוניינות לנצל לטובתן את מחירי הגז הגבוהים יחסית בעסקה מול הירדנים - כ–20% יותר מהמחיר בשוק הישראלי, לפי הערכות, וכן לזרז באמצעות כך את קצב המכירות מהמאגר.
באופן זה, למעשה, ניצבות נובל ודלק בניגוד עניינים חריף מתוקף בעלותן הצולבת, שמתפתח בימים אלה מתחת לפני השטח לכדי מתיחות פנימית בין השותפות השונות. מתיחות זו אף עשויה להתגבר בשנים הבאות, ככל ששותפות לווייתן תידרש לסגירת חוזים גם מול לקוחות מקומיים שיבקשו לבצע התמחרות בין שני המאגרים.
המתיחות, יש לציין, כבר צפה מעל פני השטח לפני חודש, כאשר ישראמקו ואלון עתרו לבג"ץ נגד מודל יצוא הגז שאושר בממשלה. זאת, בטענה לאפליה פסולה של מאגר תמר, שמכסת הייצוא שלו קוצצה ביחס למאגר לווייתן. דלק ונובל לא הצטרפו לעתירה, שמאיימת בינתיים על סגירת העסקה למכירת זכויותיהן בלווייתן.
לפי הערכות, ירדן זקוקה לאספקה של 2.5–3 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה לפחות - בנוסף על הגז הדרוש למפעלי ים המלח הירדניים. את הגז הדרוש למפעלים, שאותם מפעילה פוטאש הקנדית, יספק מאגר תמר במסגרת חוזה שצפוי להיחתם בשבועות הקרובים.
מדובר בעסקה למכירת 0.4–0.5 BCM גז לפחות למשך 15 שנה, בהיקף כספי משוער של כ–2 מיליארד דולר. אספקת הגז תיעשה על בסיס "מקום פנוי", כלומר תוך עדיפות לשמירת מקום בצנרת ללקוחות הישראליים של הגז, והזרמה בעיקר בשעות שפל.
במסגרת החוזה, יידרש חיבור של המפעלים הירדניים לצנרת ההולכה הישראלית, שמגיעה עד לסדום, בפרויקט שצפוי להסתיים ב–2016. אספקת הגז תדרוש הנחת צינור גז נוסף, באורך 16 ק"מ, בצד הישראלי, והנחה של 20 ק"מ צנרת נוספים בצד הירדני. זאת, בעלות כוללת המוערכת ב–100–150 מיליון שקל, שבה יישאו השותפות.
אספקת גז לרשת ההולכה המרכזית בירדן מסובכת יותר, בגלל תשתית הולכה מרכזית מפגרת יחסית בממלכה, ובגלל הצורך בנקודת חיבור אחרת לצנרת הישראלית. משק האנרגיה בירדן נשען על גז בשיעור של 88%, וצורך כיום 3–4 BCM המסופקים לו באופן לא סדיר ממצרים. הירדנים ספגו בשנים האחרונות הפסד של 5.6 מיליארד דולר בגין השיבושים באספקת הגז ממצרים.
ממשלת ישראל החליטה במסגרת הסדרת יצוא הגז להתיר יצוא לירדן כבר כעת - עוד לפני חיבור מאגר לווייתן אל החוף. יצוא זה אפשרי רק ממאגר תמר, שמכסת היצוא שלו היא כיום 20 BCM בלבד. במקביל התיר הממונה על ההגבלים העסקיים לשותפות בלווייתן לנהל במשותף משא ומתן ליצוא גז למדינות שכנות - אף שטרם הכריע אם להכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל.