מה דעתכם על התיקון לחוק משפחות בר

[razor66]

מה דעתכם על התיקון לחוק משפחות בר

ברוכות ילדים שלפיו הקיצבה לא תהייה דיפרנציאלית אלה שווה?

 

[אמא בריבוע]

לדעתי קצבה שווה לכל ילד זה דבר

נכון לעשות. כל ילד יקבל את סכום. במצב הקיים יוצא שככל שיש למשפחה יותר ילדים אז הילדים הגדולים מקבלים פחות כסף, כאילו שלגדל תינוק זה יקר יותר מתיכוניסט. הוצאות לבית ספר יסודי הן לא פחותות מהוצאות על מזון לתינוקות וחיתולים. הוצאות לתיכון הן לא פחותו מאלו לבית הספר היסודי. במצב הזה, שכל ילד מקבל את אותו הסכום יש שוויון. לדעתי בכסף שמקצצים צריכים להשקיע בסיוע למשפחות נזקקות ברכישת ציוד וספרים לבית הספר, הסעות לחינוך העל יסודי בחינם, מפעל הזנה כלל ארצי בכל בתי הספר היסודיים, לפחות בתור התחלה. אם לוקחים למשפחות את הסיוע הכלכלי הזה ומקצצים סכומים של מאות שקלים בחודש למשפחה יש מקום לסייע כדי שלכל ילד תהיה האפשרות לחינוך. זאת דעתי, בכל אופן.

 

[razor66]

אני מסכים איתך

לא למדתי כלכלה אבל בתור סטודנט אני חושב שהעתיד הוא בחינוך. אני גם חושב שככל שהמשפחה קטנה יותר אז החינוך והעתיד של הילדים טוב יותר. לדעתי משפחות עם שבעה שמונה ויותר כמו אצל החרדים והערבים גורמים לילדים לגדול לתוך עוני

 

[אמא בריבוע]

אני לא מסכימה איתך ../images/Emo31.gif

לא חסרות משפחות מרובות ילדים שחלק או כל הילדים מגיעים לאוניברסיטה ולומדים לתואר. זה לא אומר שהם יהיו משכילים, זה אומר שתהיה להם תעודת אקדמאי ביד. אם זאת השאיפה שלנו: שלכל ילד בישראל תהיה תעודת אקדמאי ולא משנה אם הוא גם למד והשכיל בדרך, אז אולי כדאי להתחיל לתת אוניברסיטה להמונים. אני לא חושבת שאם אתה ערבי או חרדי אז יש לך אוטומוטית 7 או עשרה ילדים. אני גם לא חושבת שאם יש לך עשרה ילדים אז אתה אוטומטית עני. הידעתם שסטיבן שפילרג, הבמאי ההוליבודי הנודע הוא אב מרובה ילדים??? הוא סיפר פעם בראיון שיש לו 5 ילדים (אם אני לא טועה) והוא ציין שהוא לא מוותר על ההסעה שלהם בבוקר לבתי הספר ומחזיר אותם אחרי הלימודים. הוא משקיע מאוד בילדיו. האם אפשר להיות בעל אמצעים בזמן שאתה מגדל הרבה ילדים? לדעתי כן! רק כדי לסבר את האוזן: לאגודת זהב"י יש מספר סניפים פעילים מאוד ונדמה לי שהגדולים ביותר מבין סניפיה ברעננה, הרצליה ואזור השרון והאנשים החברים בה הם עורכי-דין, מורים וכיו"ב אנשים משכילים. הם לא אמידים אבל הם יכולים לסגור את החודש "אפילו" שיש להם 4 ילדים ויותר.

 

[עוד צפורה גנן]

ובנושא הקצבאות

דיון מפורום חוק ומשפט

 

[אחותו של שקספיר]

הדוגמא אינה מייצגת את הכלל.

ההקשר בין הרבה ילדים, לבין איפיונים סוציו אקונומיים יחד עם זאת נסמך על "הרוב" ואכן הרוב הסטטיסטי של משפחות מרובות ילדים בארץ, הן של אוכלוסיה חרדית מחד ואוכלוסית בני מיעוטים מאידך. אז יש חריגים, אבל הרוב הוא המייצג את הנתונים, לא סטיבן שפילברג, ולא ..אחרים.

 

[אמא בריבוע]

אני באמת לא מכירה את המספרים

הסטטיסטיים, אבל כאמא ל-4 בנות (ועוד בגיל צעיר יחסית) אני ממש מוחה על כך שבאופן גורף מכניסים אותי לאוכלוסיה שנחשבת מרובת ילדים. אני לא ממשפחה חרדית, אני לא ממשפחת בני מיעוטים, היתה תקופה מאוד ארוכה שמצבנו הכלכלי היה טוב, והיינו באותו זמן הורים לשלוש בנות (ובנוסף בתו הגדולה של האיש שלי) וגם בשנה הראשונה לחייה של בתי הקטנה עוד היה מצבנו הכלכלי טוב למדי. שנינו עבדנו ויכולנו להרשות לעצמנו מגורים בשכירות בתל אביב. לאחר שאישי פוטר מעבודתו והתקשה למצוא עבודה חדשה, החלו הצרות הכספיות להציק ונאלצנו לעבור מתל אביב לעיר פחות מרכזית ויותר זולה מכל הבחינות. אנחנו כבר שנתיים גרים במקום הזה ומצבנו הכלכלי מתחיל להתייצב והגענו למצב שאנחנו יכולים לעזור להורים שלי ולאחים שלי במידת הצורך, במקום שהם יעזרו לנו, כפי שעשו במשך תקופה לא קצרה. בכל פעם שמשייכים אותי אוטומטית לקבוצה זו או אחרת בשל סטיגמה של הציבור על משפחות ברוכות ילדים (מה שקרוי בפי הציבור "מרובות ילדים") נצבט לי הלב שככה חושבים עליי, ואני ממש לא כזאת.

 

[אמא בריבוע]

אופס, המשפט הראשון לא יצא לי נכון

התכוונתי לומר, כמו שציינתי בסוף, שכאמא מרובת ילדים ישר מכניסים אותי לקטגוריה זו או אחרת של דתיה/ערביה/מזרחית/ענייה זה מה שבדרך כלל אנשים רואים מול העיניים למשמע צמד המילים מרובת ילדים.

 

[nadia4]

מה, עוד לא שמעתם את המשפט:

"למה הם צריכים להגדיל את כמות העניים?!" אני אישית שמעתי את זה עליי מאחת מקרובות המשפחה שלי, אם לילד אחד. ההמשך היה: "ואתם מודעים לזה שזה עוד לא הסוף, נכון? היא בטח תביא עוד." אז ככה שאני רגילה...

תראו, באופן אובייקטיבי, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לתת לילדינו פחות מבחינה כלכלית ממה שהיינו יכולים לתת לילד אחד או שניים. זה חשבון לכיתה ב' , אם יש לך עוגה ואתה צריך לחלק אותה לשני חלקים, תקבל חלק גדול יותר מאשר אם תחלק לארבעה חלקים. רק מה? השקעה כלכלית היא לא המדד היחיד לגידול איכותי של ילד. הייתי אומרת שזהו גם לא הממד החשוב.

 

[אמא בריבוע]

לגבי העוגה שמחלקים

אני אומרת שאם העוגה טעימה אז לא משנה לכמה חלקים מחלקים ומה גודל הפרוסה שמקבלים אלא הטעם של העוגה הוא שקובע

אצלי העוגות יוצאות טעימות אחת-אחת. אני אמנם לא יכולה לתת ל-4 שלי כמו שהייתי נותנת אם הייתי מפסיקה ללדת אחרי התאומות. אבל מה שהן מקבלות ממני יש ילדים יחידים שלא מקבלים. את הילדות שלי לא תראו אף פעם ברחוב מטיילות. לעומת זאת, יש להן חברה שהיא בת יחידה וההורים שלה כל הזמן עובדים והיא מחפשת איפה להיות עד שמונה-תשע בערב, כל יום. גם בימי שישי אפשר לראות אותה ברחובות עד שעות מאוחרות יחסית. הילדה הזאת מסכנה. היא הצליחה להבריח ממנה את כל החברות שהיו לה ועכשיו היא נשארה לגמרי לבדה.

 

[ציפי ג]

ב"ה אצלנו אף אחד לא מדבר כך

השאלה של חשבון לכיתה ב' תלויה כמובן בגודל העוגה. אם לך יש עוגה ענקית ושתי פרוסות, האוכל עלול להקיא. אם יש לך עוגה קטנה ותאבון קטן, האוכל ישבע. אנחנו שוקדים על ילדים רזים.

 

[אמא של בנות]

כשאומרים לי שיש לי כבר "הרבה" ילדים

אני מרגישה שזה כל כך לא נכון. אומרים - מה יש לך כבר 3 בנות? ועוד הריון??? כל כך הרבה? אני חושבת שגם אם/כש יהיו לי 6 או 7 ילדים זה לא "הרבה". אני מרגישה שכל אחת מהבנות שלי היא מתנה ענקית, שונה מאוד מאחותה. כל אחת היא עולם אחר. לכן אני לא מכניה אותן ל"שק אחד" של "הרבה ילדים", אלא 1 + 1 + 1. איזו גישה איומה זו שחושבים שההורים "סתם" מולידים, או גרוע יותר - בשביל לקבל כסף מביטוח לאומי. נו, באמת!!!

 

[אמא בריבוע]

זה כל כך נכון ../images/Emo45.gif

גם אני מוצאת את עצמי מתפלאת שאומרים לי "יווו, בטח קשה לך, כל כך הרבה ילדות!" אז לא, ממש לא קשה לי. לא קל, אבל שמעתי גם על הורים לילד אחד שממש לא יודעים מה לעשות איתו כשהוא משתולל ומאוד קשה להם לספק את כל רצונותיו. כשאני יוצאת עם כל ה-4 לאיזה מקום, אני מוצאת את עצמי סופרת אותן ולפעמים, גם כשכל הארבע לידי אני מסתכלת וחושבת, מה זהו? לא היו לי יותר ילדות?

הכי כיף זה כשהן גדלות ואז הן מאוד רוצות לעזור ולהיות שותפות בכל מיני החלטות ומשימות משפחתיות או שקשורות לבית. לא תמיד זה עולה בקנה אחד עם הרצונות שלי, אבל מנסים להתפשר. לאחרונה גיליתי, בעזרת אמא שלי, שכל אחת מ-4 הילדות שלי, מתנהגת באופן מסויים שאני הייתי מתנהגת כילדה: אחת לקחה את חוש הצדק המפותח שלי וחייבת כל הזמן לספר לי מה האחיות של עשו. אחת לקחה את ההתבכיינות שהיתה לי כילדה ובוכה על כל דבר ומכל סיבה, גם בלי סיבה. אחת לקחה את החברותיות שהיתה לי כילדה ופשוט פונה בלי בעיות לכל אחד ואחת ומברכת בברכת שלום חמה וחביבה ביותה. ואחת לקחה את הרצינות שלי ללימודים בצורה כזאת, שלא חשוב מה המורה אמרה, המורה צודקת, המורה יודעת, המורה קובעת. כל אחת מהן זה רבע ממני ובכל זאת עולם ומלואו. אה, כן... ובחיצוניות הם לקחו לא מעט מאבא שלהן, לפחות את הגובה.

 

[nadia4]

אוי , נו באמת.

יש הבדל בין לגדל את הילדים בצניעות לבין לגדל אותם בעוני. עוני זה מושג סוציאלי, ולא כל משפחה ברוכת ילדים עם תקציב מצומצם היא משפחה "ענייה". (וחוץ מזה, הפתרון הוא אולי שלעניים לא יהיה ילדים, או מה? אולי לסרס אותם?!!!!) מכירה המון משפחות בסביבה הקרובה שלי, עם 12, 11, 8 ו-6 ילדים ( בעצם כל המשפחות בסביבת מגוריי הם כאלה) וכל הילדים שלהם מחונכים, נראים טוב, לבושים טוב, מקבלים השכלה הכי טובה שאפשר, ואף אחת מהן לא מגדלת ילדי "עוני". וילדיהם כבר גדולים, חלק בעצמם כבר בעלי משפחות, אז יש על מה להסתמך. אני חושבת שאתה מסתמך על דעות קדומות ולא על הכרות.

 

[mirisss]

../images/Emo4.gifהייתי מוותרת על הקיצבאות

אם היו עוזרים בקטע החינוך, אם לא הייתי צריכה לשלם למעון 3000 שקל עד השעה 13. יש לי 4 ילדים כשהקטנים הם תאומים בניי שנתיים, לא משתלם לי לצאת לעבוד מכיוון שכל הכנסה שאני לא יביא אני אצטרך לתת למעון ועדיין להוסיף מכיסי, הייתי בכייף מוותרת אם לא הייתי צריכה להוציא עכשיו לתחילת שנת הלימודים 1500 דמיי רישום לגדולה שהיא בת 13 + ציוד לביה"ס כולל תלבושת ציוד לספורט וכו שזה עוד 500 ש"ח לפחות, לילדה האמצעית שלי 500 ש"ח לרישום + ספרים וציוד נלווה לביה"ס עוד איזה 400 ש"ח תגידו לי מי צריך את הקיצבאות האלה??????????????????

 

[אמא בריבוע]

אני בהחלט מסכימה איתך

שהיה עדיף לו את כספי הקצבאות היו משקיעים בחינוך וההורים לא היו צריכים לשלם עבור ספרים וציוד לבית הספר. לשלושת בנותיי שלומדות בבית ספר יסודי רכשתי כבר את כל ספרי הלימוד למרות שזו מעמסה כלכלית והחלטתי שלא לפנות לבית הספר בבקשה לסייע לי כי לאור הנסיון המר שלי בשנה שעבר עם בית הספר, ראיתי שהם לא מנסים לעזור להורים המתקשים אלא רק מנסים לחנך את ההורים. נותנים עצות איך עוד לחסוך ואיפה לשלוח את הילדים כדי שנוכל לצאת לעבוד. בסופו של יום, מי שאמור לעמוד מול הילדים זה אנחנו ההורים ולא צוות בית הספר המייעץ. עצות תמיד קל לתת. לא לכל אחד מתאים לחיות כמו מי שמייעץ לו. בסופו של דבר הספרים עלו לי השנה מעל אלף ש"ח לשלושתן ועדיין לא קניתי להן מחברות, קלסרים, דפי פוליו, כלי כתיבה וכל שאר ציוד מתכלה שצריך לקנות כל השנה. נכון שגם כשמצבי הכלכלי היה יותר קשה עדיין לא ויתרתי על כבלים ואינטרנט כי האינטרנט משמש אותי ואת אישי בעיקר לעבודה ומדי פעם לילדות מסייע בלימודים והכבלים הם התחליף שלנו לכל מה שקשור לבילוי (קולנוע, הצגות, אתרים, טיולים). אין לנו רכב ואנחנו לא יוצאים לחופשות פעם בשנה ובטח שלא בחו"ל. פעם אחרונה שיצאנו לנופש בהרכב מלא זה היה לפני 4 שנים, לילה אחד, בחיפה. יצאנו בבוקר יום חמישי וחזרנו בשישי אחר הצהריים.

 

[mirisss]

וזה עוד יותר מרגיז שלא

מעודדים ילודה בארץ שלנו, לא צריכה שיעשו לי טובות בעלי עובד מספיק קשה אבל קצת.... להקל עלינו, חבל אם נפסיק ללדת ילדים מה יהיה??? לחברות שלי אני בפרוש לא ממליצה קודם מספרת להם על הקשיים למרות הכייף הגדול אבל צריכים לעבוד שעות נוספות, אני מאושרת ופשוט מעוצבנת.