הבת שלי המציאה לזה שם
הטיקים שלה הם בעיקר הפנייה של הראש אחורה. היא קוראת לכל הטיקים שלה "גומי" - בגלל שהיא מרגישה צורך למתוח איברים ולשחרר. מאז אנחנו מדברים רק על ה"גומי" ולא משתמשים אפילו במילה טיקים. כששאלו אותה בכיתה למה היא עושה את זה, היא פשוט ענתה שיש לה צורך להימתח כמו גומי. הילדים "הסתפקו" בהסבר הפשוט הזה והניחו לזה. אני מאד חששתי מתגובות הילדים לעניין ואפילו שאלתי אותה אם תרצה שאבוא ואסביר להם על כך אבל היא אמרה שהיא מסתדרת אז הנחתי לזה. עברנו איזור ובי"ס השנה, אבל בינתיים לא העירו לה על כך. כמובן שאני חושבת מה יקרה אם תהיה החמרה, או בכלל היא חשופה גם לאנשים אחרים והיא בטח תיתקל במבטים/שאלות ישירות מתישהו. אני חושבת שאפשר פשוט לומר "יש לי צורך לעשות את זה", לא תמיד חייבים לתת לאנשים הסברים. אולי כדאי לשוחח עם הילד ולבדוק מה הוא חש בקשר לטיקים, איך הוא היה מרגיש הכי נוח לדבר על זה האם הוא בכלל רוצה להתייחס להערות האלה. נקודות המבט שלנו ושלהם לא תמיד דומות. רונית