P u r e S o u L
New member
סיגריות כתוצאה משעמום. מה עושים ?
אני מודע לכך שעישון הוא מוות איטי. מכיוון שהתוצאה היא לא מיידית, אלא כמה שנים טובות לאחר מכן, אז אני לא מפחד ופשוט ממשיך להשחית את הגוף שלי, ומתיש אותו פיסית, והוא בכל זאת ממשיך לפעול נאמנה עבורי. יש לציין שאני מעשן 3 שנים. הבעיה היא שלפעמים אני מעשן מתוך שעמום, למעשה זה רוב הפעמים. מתוך זה שאני חייב עיסוק לפה. אני יושב מול המחשב, ומעביר את הזמן בסיגריות. כשאני יוצא בימי שישי, אני רואה את כולם מעשנים וגם אני רוצה, מן קנאות למוות, הייתי קורא לזה. לפעמים אני אוכל משהו רק כדי שיהיה לי תירוץ לאחר מכן לעשן. אתם מבינים, אני לא מעשן כי לוחץ לי בורידים, וכי יש לי כאבים פיסיים מתוך הגוף שרק עם סיגריה אני נרגע. אני בנאדם מאוד רגוע גם ללא סיגריות. העניין הוא השעמום. זה לא מקרי שאני גם אוכל מתוך שעמום, פשוט מחפש לי עיסוק לפה. אני יודע שאם אני אמיר את הסיגריות שלי באוכל אני אסיים בטטה. כי גם ככה אני אוכל הרבה. אני לא מבין איזה כיף אני מוצא בזה.. שכשיש הפסקה בקולנוע, אז לעשן סיגריה. אני יודע שזה לא צורך גופני שלי. אני פשוט עושה את זה "לכיף" אבל מה בדיוק הכיף פה ? להפך אפילו קצת רגשות אשמה מופיעות לי כשאני מעשן. אז מה ה"כיף" הזה שאני חושב עליו לפני שאני הולך לעשן ? רק כשאני בסביבה של מעשנים אני מעשן הרבה. כשנכנסתי למכון כושר לא עישנתי במשך חצי שנה. כי הסתובבתי בחברת אנשים בריאים רובם. ואז הפסקתי, חזרתי לעבודה שלי, שם כמעט 80 אחוז מעשנים ושוב חזרתי לעשן. כאילו הריח מגרה אותי, מושך אותי. ביום חמישי הבא אני מתגייס, ליחידה קרבית, וקיוותי שבמהלך השירות לא יתאפשר לי כמעט לעשן.. אם תוכלו לתת לי עצה, רעיון, אשמח לשמוע. ממני, ניר
אני מודע לכך שעישון הוא מוות איטי. מכיוון שהתוצאה היא לא מיידית, אלא כמה שנים טובות לאחר מכן, אז אני לא מפחד ופשוט ממשיך להשחית את הגוף שלי, ומתיש אותו פיסית, והוא בכל זאת ממשיך לפעול נאמנה עבורי. יש לציין שאני מעשן 3 שנים. הבעיה היא שלפעמים אני מעשן מתוך שעמום, למעשה זה רוב הפעמים. מתוך זה שאני חייב עיסוק לפה. אני יושב מול המחשב, ומעביר את הזמן בסיגריות. כשאני יוצא בימי שישי, אני רואה את כולם מעשנים וגם אני רוצה, מן קנאות למוות, הייתי קורא לזה. לפעמים אני אוכל משהו רק כדי שיהיה לי תירוץ לאחר מכן לעשן. אתם מבינים, אני לא מעשן כי לוחץ לי בורידים, וכי יש לי כאבים פיסיים מתוך הגוף שרק עם סיגריה אני נרגע. אני בנאדם מאוד רגוע גם ללא סיגריות. העניין הוא השעמום. זה לא מקרי שאני גם אוכל מתוך שעמום, פשוט מחפש לי עיסוק לפה. אני יודע שאם אני אמיר את הסיגריות שלי באוכל אני אסיים בטטה. כי גם ככה אני אוכל הרבה. אני לא מבין איזה כיף אני מוצא בזה.. שכשיש הפסקה בקולנוע, אז לעשן סיגריה. אני יודע שזה לא צורך גופני שלי. אני פשוט עושה את זה "לכיף" אבל מה בדיוק הכיף פה ? להפך אפילו קצת רגשות אשמה מופיעות לי כשאני מעשן. אז מה ה"כיף" הזה שאני חושב עליו לפני שאני הולך לעשן ? רק כשאני בסביבה של מעשנים אני מעשן הרבה. כשנכנסתי למכון כושר לא עישנתי במשך חצי שנה. כי הסתובבתי בחברת אנשים בריאים רובם. ואז הפסקתי, חזרתי לעבודה שלי, שם כמעט 80 אחוז מעשנים ושוב חזרתי לעשן. כאילו הריח מגרה אותי, מושך אותי. ביום חמישי הבא אני מתגייס, ליחידה קרבית, וקיוותי שבמהלך השירות לא יתאפשר לי כמעט לעשן.. אם תוכלו לתת לי עצה, רעיון, אשמח לשמוע. ממני, ניר