תודה ליעלים שלנו על הבסיס וההמשך:
במפגש שהי בעבר אצל נורה (שהתגעגעתי אליה ומזמן לא ראיתי את שמה כאן) גננת מהצפון הציגה בפנינו את הדקלום המדהים הזה. הילדים אוהבים אותו מאוד ואני בהתלהבות מציגה אותו כפי שלמדתי ממנה וחבל שאיני יודעת את שמה. הדקלום: רוצים לצוד אריה? (הגננת שואלת) כן! (הילדים צועקים) אז בואו נלך, נרוץ, נדלג (טופחים על הירכיים בהתאמה למקצב) הגענו לאגם רחב אפשר לעבור מעליו? לא! אפשר לעבור מתחתיו? לא! אז בואו נשחה (מפשילים שרוולים ושוחים). הגענו לקצה האגם בואו נתנער מהמים. רוצים לצוד אריה? (הגננת שואלת) כן! (הילדים צועקים) אז בואו נלך, נרוץ, נדלג (טופחים על הירכיים בהתאמה למקצב) הגענו לשדה קוצים אפשר לעבור מעליו? לא! אפשר לעבור מתחתיו? לא! אז בואו נעבור דרכו..( בליווי קריאות אי אי אי של דקירות מהקוצים! תסתכלו על החלוצה שלי היא מלאה קוצים. בואו נוציא אותם. ) אי אי אי) רוצים לצוד אריה? (הגננת שואלת) כן! (הילדים צועקים) אז בואו נלך, נרוץ, נדלג (טופחים על הירכיים בהתאמה למקצב) הגענו לעץ גבוה. אפשר לעבור מעליו? לא! אפשר לעבור מתחתיו? לא! אז בואו נטפס עליו (תנועות טיפוס) לעמוד על ענף בזהירות לא ליפול. אוי! אני רואה שם מערה אולי האריה מסתתר בתוכה? אז בואו נרד בזהירות (תנועות ירידה). רוצים לצוד אריה? (הגננת שואלת) כן! (הילדים צועקים) אז בואו נלך, נרוץ, נדלג (טופחים על הירכיים בהתאמה למקצב) הגענו למערה, איזה חושך בואו נגשש ונמשש עם הידיים. אני מרגישה משהו רך, נעים, גדול. אימאל'ה! זנב של אריה. בואו נרוץ..... הגענו לעץ, נטפס…. נרד בואו נלך, נרוץ, נדלג.... הגענו לשדה קוצים (אי, אי...) האריה עוד מאחורינו אז בואו נלך, נרוץ, נדלג.... הגענו לאגם בואו נשחה. אני רואה כבר את הבית אז בואו נלך, נרוץ, נדלג.... הגענו הביתה ומה נגיד לאימא? אוי כמה פחדנו.
