אני לא מטעה.
אני כיום בן 31 , למדתי בישיבות שונות ולמדתי להכיר את עולמם של חכמים לעומק , ומצד שני עשיתי צבא בחברה חילונית , למדתי רפואה סינית במכללה חילונית בת"א , למדתי תקשור וביואנרגיה אצל אנשים לא דתיים ואפילו הלכתי לגלי פעם אחת כדי לראות איך זה ריפוי עם חוצנים. אז תבין שאני יחסית עם ראש פתוח לנסות ולחוות ולבדוק דברים. הדת ששבט יהודה הותיר לנו היא היהדות. והעובדה היא שזה מה ששרד את מבחן ההיסטוריה ואת הגלות. בתנ"ך הובאה ביקורת עקבית על שבטי ישראל שהלכו אחרי הבעלים והאשרה , עד שבאיזשהו שלב הם נעלמו מההיסטוריה כאשר מלך אשור הגלה אותם. פרס יוון ובבל אינם קיימים היום - אין שום קשר בין הפרסים או היוונים הקדמונים לבין הפרסים או היוונים של היום. אבל אני כיהודי למוד בדיוק את אותה משנה וגמרא מלפני 2000 שנה ואת אותו תנ"ך. זה שחזרנו לארץ כדברי הנביאים - זו עובדה. לא רק חילונים אוכלי נבלות ביצעו את שיבת ציון , ראה למשל את מקימי פתח תקווה , כולם היו דתיים. אינני מדבר על עלית תלמידי הגר"א ועלית החסידים. כנ"ל העליה של התימנים אעלה בתמר - היו שם כ200 משפחות שהתיחסו אליהם באופן מחפיר (לעומת העליה של הבילויי"ם באותה תקופה שעושים ממנה כל כך הרבה רעש : בסך הכל 25 איש ! אם זה לא שכתוב של ההסטוריה אינני יודע מה כן). כנ"ל חובבי ציון מרוסיה - רובם היו דתיים ועוד. בשלב מסוים , התנועה הציונית הפכה להיות תנועה בעלת גוון "משכילי" , ואז החרדים התנגדו לה. פחות בשל ההתנגדות לעליה לארץ , יותר בשל החשש מנטישת תורה ומצוות. התוצאה היתה שמי שלא עלו נרצחו בשואה הי"ד. יש ספר שאני מאוד אוהב של רב בשם יששכר שלמה טיכטאל "אם הבנים שמחה". הרב הזה היה בתחלתו מתנגד לציונות , בזמן השואה הוא הבין שזו היתה טעות , ואז הוא כתב ספר ואף הספיק להדפיס אותו. בספר הזה הוא אומר "טעינו !" ומשבח את העליה לארץ. הוא עצמו החזיק מעמד כמעט במשך כל המלחמה ונרצח כאשר הגן בגופו על יהודי אחר. עם זאת רבנים גדולים וחשובים היו בעד הציונות ולא היססו לומר זאת - הרב קוק הוא המפורסם מבינהם , וכנ"ל כמעט כל רבני ארצות המזרח. כולם עודדו את בני קהילותיהם לעלות לארץ. בעיקר אצל היהודים האשכנזים יש את ה"חרדיות יתר" הזאת שדוגלת בכל מיני חששות משונים ולא רק בעניין העליה לארץ (זה היה לאורך כל ההסטוריה ולצערי זה נמשך עד היום). תמיד יהודי המזרח היו עם יותר "ראש פתוח" בעניני דת ופחות ראש בקיר. לגבי הספרים החיצוניים - חכמי ישראל בדור מסוים (בינהם היו רבי עקיבא , רבי אליעזר בן הורקנוס ועוד) ישבו ודנו באיזה ספרים יש קדושה ונכתבו ברוח הקודש ובאיזה ספרים אין. האנשים הללו היו חברי הסנהדרין , ונסמכו בשרשרת ארוכה של חכמים מימי משה רבינו (משה סמך את תלמידו יהושוע , והוא סמך את תלמידיו וכו') ולכן אני סומך עליהם. גלי אישה טובה , ואני מעריך אותה מאוד , אבל תקשור זה לא נבואה ולא מדע מדויק. כמישהו שתיקשר ומתקשר בעצמו מידי פעם אני יכול לומר לך שהדבר הכי מדויק עבורך זה מה שאתה מרגיש נכון מבפנים. זה יותר נכון מכל תקשור. אני מרגיש מבפנים את הכח ואת האנרגיה של התורה בצורה מוחשית. ואני מרגיש ויודע שזה נכון ואמיתי.
אני כיום בן 31 , למדתי בישיבות שונות ולמדתי להכיר את עולמם של חכמים לעומק , ומצד שני עשיתי צבא בחברה חילונית , למדתי רפואה סינית במכללה חילונית בת"א , למדתי תקשור וביואנרגיה אצל אנשים לא דתיים ואפילו הלכתי לגלי פעם אחת כדי לראות איך זה ריפוי עם חוצנים. אז תבין שאני יחסית עם ראש פתוח לנסות ולחוות ולבדוק דברים. הדת ששבט יהודה הותיר לנו היא היהדות. והעובדה היא שזה מה ששרד את מבחן ההיסטוריה ואת הגלות. בתנ"ך הובאה ביקורת עקבית על שבטי ישראל שהלכו אחרי הבעלים והאשרה , עד שבאיזשהו שלב הם נעלמו מההיסטוריה כאשר מלך אשור הגלה אותם. פרס יוון ובבל אינם קיימים היום - אין שום קשר בין הפרסים או היוונים הקדמונים לבין הפרסים או היוונים של היום. אבל אני כיהודי למוד בדיוק את אותה משנה וגמרא מלפני 2000 שנה ואת אותו תנ"ך. זה שחזרנו לארץ כדברי הנביאים - זו עובדה. לא רק חילונים אוכלי נבלות ביצעו את שיבת ציון , ראה למשל את מקימי פתח תקווה , כולם היו דתיים. אינני מדבר על עלית תלמידי הגר"א ועלית החסידים. כנ"ל העליה של התימנים אעלה בתמר - היו שם כ200 משפחות שהתיחסו אליהם באופן מחפיר (לעומת העליה של הבילויי"ם באותה תקופה שעושים ממנה כל כך הרבה רעש : בסך הכל 25 איש ! אם זה לא שכתוב של ההסטוריה אינני יודע מה כן). כנ"ל חובבי ציון מרוסיה - רובם היו דתיים ועוד. בשלב מסוים , התנועה הציונית הפכה להיות תנועה בעלת גוון "משכילי" , ואז החרדים התנגדו לה. פחות בשל ההתנגדות לעליה לארץ , יותר בשל החשש מנטישת תורה ומצוות. התוצאה היתה שמי שלא עלו נרצחו בשואה הי"ד. יש ספר שאני מאוד אוהב של רב בשם יששכר שלמה טיכטאל "אם הבנים שמחה". הרב הזה היה בתחלתו מתנגד לציונות , בזמן השואה הוא הבין שזו היתה טעות , ואז הוא כתב ספר ואף הספיק להדפיס אותו. בספר הזה הוא אומר "טעינו !" ומשבח את העליה לארץ. הוא עצמו החזיק מעמד כמעט במשך כל המלחמה ונרצח כאשר הגן בגופו על יהודי אחר. עם זאת רבנים גדולים וחשובים היו בעד הציונות ולא היססו לומר זאת - הרב קוק הוא המפורסם מבינהם , וכנ"ל כמעט כל רבני ארצות המזרח. כולם עודדו את בני קהילותיהם לעלות לארץ. בעיקר אצל היהודים האשכנזים יש את ה"חרדיות יתר" הזאת שדוגלת בכל מיני חששות משונים ולא רק בעניין העליה לארץ (זה היה לאורך כל ההסטוריה ולצערי זה נמשך עד היום). תמיד יהודי המזרח היו עם יותר "ראש פתוח" בעניני דת ופחות ראש בקיר. לגבי הספרים החיצוניים - חכמי ישראל בדור מסוים (בינהם היו רבי עקיבא , רבי אליעזר בן הורקנוס ועוד) ישבו ודנו באיזה ספרים יש קדושה ונכתבו ברוח הקודש ובאיזה ספרים אין. האנשים הללו היו חברי הסנהדרין , ונסמכו בשרשרת ארוכה של חכמים מימי משה רבינו (משה סמך את תלמידו יהושוע , והוא סמך את תלמידיו וכו') ולכן אני סומך עליהם. גלי אישה טובה , ואני מעריך אותה מאוד , אבל תקשור זה לא נבואה ולא מדע מדויק. כמישהו שתיקשר ומתקשר בעצמו מידי פעם אני יכול לומר לך שהדבר הכי מדויק עבורך זה מה שאתה מרגיש נכון מבפנים. זה יותר נכון מכל תקשור. אני מרגיש מבפנים את הכח ואת האנרגיה של התורה בצורה מוחשית. ואני מרגיש ויודע שזה נכון ואמיתי.
העולם מקופ כה יפה חבל לבזבז את הזמן בסגפנות