מומלץ לא לגלות בנושאים צבאיים גם דברים שהצנזורה מתירה למישהו ברשת שאין לנו מושג מי הוא/היא/הם.מאז אוקטובר דומה שכל הארץ צבא. אשמח לשמוע מכם חוויות- האם שירתתם בצבא, איך היה השירות (גם במילואים) בדיעבד ואיך הוא השפיע על מהלך חייכם? כמובן, מומלץ שלא לגלות דברים שהצנזורה אוסרת.
הצנזורה...מומלץ לא לגלות בנושאים צבאיים גם דברים שהצנזורה מתירה למישהו ברשת שאין לנו מושג מי הוא/היא/הם.
למדתי להכין טוסטים על תנור ספירלהמאז אוקטובר דומה שכל הארץ צבא. אשמח לשמוע מכם חוויות- האם שירתתם בצבא, איך היה השירות (גם במילואים) בדיעבד ואיך הוא השפיע על מהלך חייכם? כמובן, מומלץ שלא לגלות דברים שהצנזורה אוסרת.
לא, סתם. חשבתי על מה לדבר בפורום הזה, שבו אני יחסית חדש.זה קשור לספר שאתה כותב?
נהניתי כמעט מכל רגע (אפילו שמחתי שקראו לי למילואים).
איך השפיע? הבנתי שאפשר לישון בכל מקום/ בכל מצב, בלי קשר למיטה/לילה
אפשר לנסות כל מיני.. אבל!!! להבדיל מפורומים אחרים, הפורום נקי מפוליטיקה (מוקצה, ולא בהקשר לשבת, אלא מבחינת "אסור לשימוש בפורום").לא, סתם. חשבתי על מה לדבר בפורום הזה, שבו אני יחסית חדש.
"ונגיע אל כולכם, שלא תהיה לכם טעות"לי יש הרבה סיפורים על השירות הצבאי. יכול לספר על העבודה אבל אז אצטרך להרוג את כל מי שקרא (ונגיע אל כולכם, שלא תהיה לכם טעות).
לא אספר על העבודה אלא ששם פגשתי גם את הראשונה וגם את השניה.
זה היה בסיס סגור עם יציאה כל 3 שבועות, אם אין כוננות, ותמיד היתה כוננות אם לא משהו ממש בפועל, אז אנשים לא יצאו.
גם היתה יחידה קטנה ככה שהיינו זה בתוך זה כל הזמן.
הראשונה היתה המדסית של הבסיס. החיילת הכי מוכרת והכי מחוזרת בבסיס. יפה, גבוהה ואתלטית, לא היה חייל וקצין שלא חלם עליה.
כולם חוץ ממני.
אני לא הייתי בין אלה שהיו חייבים להתאמן כל יום. התפקיד שלי היה אחר ורק פה ושם אמרו שאני צריך לעשות כפיפות בטן או לרוץ 50 מטר, או לפחות ללכת אותם. ככה שגם אני נתקלתי בה, פה ושם.
יום אחד היא מופיעה לי במשרד מתיישבת ומתחילה לדבר איתי. על מה לדבר?
אומרת לי האתלטית המומחית לג'ודו וקונג פו ככה: ישבה במקרה ליד החבורה שלי בחדר אוכל ושמעה אותנו מתווכחים על השיר "וידוי" (של אלכסנדר פן), וההסבר שלי מצא חן בעיניה, ורוצה עכשיו לדבר איתי עליו בפירוט. זה מה שהיא רוצה.
משם זה התפתח לפגישות שנעשו תכופות יותר ויותר, עד ליומיומיות, שבהן דיברנו על ספרות ושירה ופילוסופיה. הבאתי ונתתי לה ספרים בנושאים האלה לקרוא.
אחרי שיצאה ממני לא חשבתי עליה במיוחד. מבחינתי החיילת הכי מחוזרת, כשיוצאת ממני בטח הולכת לפגוש איזה רב סרן או משהו.
אבל הסתבר שהלכה לחדר שלה לקרוא את הספרים שנתתי לה.
לא חשבתי שאנחנו אפילו ידידים. רק, פה ושם, היה איזה קצין פונה אלי פתאום בדרך ואומר לי "מה יש לך שאין לי?"
רק בהמשך הבנתי שהם מתכוונים לקשר שלי עם המדסית היפה.
בנקודה מסוימת תפסתי שמבחינתה אנחנו זוג, ואחר כך גם שאני אמור להציע לה נישואין. וגם על הצעת הנישואין יש לי סיפור כי זה היה בבסיס.
אבל זה מספיק מילים לפעם הזו.
יאללה מספר.הצעת הנישואים?
וואי, לא צריך להתאמץ ואתה נשבר ככה, בכזו קלות?יאללה מספר.
מה פתאום?וואי, לא צריך להתאמץ ואתה נשבר ככה, בכזו קלות?
צודקת. הוא כתב מספיק מילים לפעם זו, לא להיום.מה פתאום?
מוסיף כהרגלו משפטים מסקרנים.
"יאללה מספר.
אז בנקודה מסוימת הבנתי שאני צריך להציע לה נישואין",
מי ומה ומתי ולמה?
ולמה הסקרנות, כי על נישואי אמו דוקא פרט,
נדמה לי, אולי התבלבלתי.
קלייטון, הכי חשוב, איפה אתה?
לא נ.צ. חס וחלילה, רק שאדע אם לדאוג באזעקות צפוניות.
אני בצפון אבל לא לדאוג.רק שאדע אם לדאוג באזעקות צפוניות
הלכה לי לאיבוד ההודעה בה הצעת לספר על השניה,אני בצפון אבל לא לדאוג.
הלכה לי לאיבוד ההודעה בה הצעת לספר על השניה,
בשמחה רבה.
לתחום השירות שלי אגב אין מקבילה באזרחות. חבר טוב שלי היה פקח טיסה וניסה להמשיך לעסוק בכך לאחר השחרור. משיקוליו, הוא בכר ללמוד עריכת דין ולעבוד במשטרה באגף כ"א ושכר.אני שירתתי בחייל רפואה במחלקה אורטופדית.בהתחלה לא רציתי את התפקיד הזה.עם הזמן למדתי המון.ובזמן השירות ואחריו הבנתי שהיה לי תפקיד די משמעותי.
בזכות העבודה למדתי מהצוות הרפואי קצת אנטומיה.ובגיל 35 בערך הלכתי ללמוד להיות מאמנת כושר.וכאן בהחלט מה שלמדתי במחלקה סייע לי בלימודים.ועד היום אני משתמשת בידע הזה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.