דיעות של אחרים עלינו ../images/Emo6.gif
יש הבדל גדול בין ראייה כפי שאנשים רואים בחלום, לבין ראייה בלא שיפוט, ראיית הדברים כמות שהם באמת. ההבדל הוא באופן שבו גופכם הרגשי מגיב למה שאתם תופשים. למשל, אם אתם הולכים ברחוב ומישהו שלא מכיר אתכם אומר, "אתה כל כך טיפש," והולך לדרכו, אתם יכולים לתפוש את הדברים ולהגיב עליהם באופנים רבים. אתם יכולים לקבל את מה שאמר האדם ההוא ולחשוב, "כן, אני כנראה טיפש." אתם יכולים להתרגז, או להרגיש מושפלים, או פשוט להתעלם מכך. האמת היא שהאדם הזה עסוק ברעל הרגשי שלו, והוא אמר לכם זאת מפני שהייתם הראשונים שנקרו בדרכו. אין לדברים שום קשר אליכם. אין בהם שום אמירה אישית. אם תוכלו לראות את האמת ההיא, כמות שהיא - לא תגיבו. אתם יכולים לומר, "הסתכלו באיש ההוא שכל כך סובל," אך אינכם מתייחסים לדברים באופן אישי. זו רק דוגמא אחת, אך היא חלה כמעט על כל מה שקורה בכל רגע ורגע. יש לנו אגו קטן שעושה הכל לאישי, שגורם לנו לתגובת יתר. אנחנו לא רואים מייד מה קורה באמת, והופכים זאת לחלק מהחלום שלנו. התגובה שלכם נובעת מתוך האמונה המושרשת עמוק בתוככם. הדרך שבה אתם מגיבים חוזרת ונשנית אלפי פעמים ונעשית לשגרה מבחינתכם. אתם מותנים להיות כך ולא אחרת. וזהו האתגר: לשנות את התגובות הרגילות שלכם, לשנות את השיגרה, לקחת סיכון ולבחור בחירות שונות. אם התוצאה אינה מה שאתם רוצים, שנו אותה שוב ושוב, עד שתקבלו לבסוף את התוצאה שאתם רוצים. (דרך האהבה, דון מיגל רואיס, שמעוני הוצאה לאור, מאנגלית: דורית לנדס)