חזרתי מארץ הקיבוש אתמול
הבאתי איתי עגבניות, תפוזים ומנדרינות ,אין לי מושג איפה גידלו אותם מי קטף אותם אבל הם כל כך טובים שאני אומרת שמי שמחרים את הירקות והפירות תוצרת הארץ מפסיד בגדול ,אבל זה סיפור פוליטי כנראה אז שיסתפקו בתוצרת מהחממות בספרד שכל הירקות והפירות יש להם טעם של קרטון.
החרם הזה הוא לא לגמרי פוליטי למרות שיש לו שם כזה ,הם יודעים טוב מאד שהירקות בארץ והפרחים פי מיליון יותר טעימים ויפים אז הם ממציאים כיסוי פוליטי לזה וככה חוסמים את היבוא , הרי רוב המוצרים בחנויות באירופה הם מסין (לא אוכל) ושמה הם ממש חסידי אומות העולם אז למה את סין לא מחרימים, מה עם הנפט ממדינות המפרץ הוא יותר זול מזה שמופק בנורבגיה אז למה אותו ממשיכים לקנות ,הם גם מתיחסים לשכניהם ולעובדים הזרים באצילות ראויה בקיצור הכל אינטרסים ,אני לא אומרת שאנחנו מתיחסים יפה לפלסטינאים אבל זו בעיה פנימית של ישראל ורק ישראל מתמודדת איתה כבר הרבה שנים ,ועוד לא ראיתי אף אחד שהולך להקריב את חייו על אדמת סוריה כי למי אכפת מהערבים שיהרגו אחד את השני , למי אכפת מאפריקה גם שם הורגים אחד את השני בלי סוף מישהו מגנה אותם בכלל , לא.
אתמול פגשתי מישהו שנתקע בהמבורג באותה צרה כמוני ושמעתי שהוא מדבר עם מישהו אחר שהוא מפלסטין , אז אמרתי לו איזה יופי אנחנו שכנים מאיזה מקום אתה בפלסטין שאלתי לתומי והוא אמר מחיפה וואו זו עיר נהדרת אמרתי לו ,איפה בחיפה שאלתי אותו אז הוא אמר ,לא נולדתי בחיפה בכלל נולדתי במחנה פליטים בלבנון אבל כנראה הסבא של הסבא של הסבא שלו ברח מחיפה מתישהו למרות שלמיטב ידיעתי רוב הערבים בחיפה דוקא כן נשארו ולא גורשו אבל יתכן ואני לא לגמרי מעורה בהיסטוריה , זה כאילו שאני אגיד שאני מוורשה כי אבא שלי נולד שם וגם במידה מסוימת גורש משם..