שניצל בפיתה. עם צ´יפס.

[xetuy]

שניצל בפיתה. עם צ´יפס.

ענה למישהו, שתרבות הינה גם אוכל. הדוגמא הזו, שניצל בפיתה עם צ´יפס, נראית לי תרבות עברית. זהו קיבוץ גלויות ומיזוג עדות, בתוספת אמריקניזציה. משקף את העם בישראל, הלוא כן? עירוב של מזרח ומערב (או ליתר דיוק - מזרח ומזרח אירופה...), עם הכמיהה "להרגיש אמריקה"

 

[Yaniv-DC]

והנה קטע קטן שקרה לי בשנה שעברה

שהייתה השנה הראושנה שלימדתי בארה"ב. לקראת יום העצמאות, היה לנו פרוייקט תחת השם המדהים "ישראל", ובין השאר לימדו אותם על המאכלים הישראלים הלאומיים: חומוס, טחינה, פלאפל. ככל הידוע לי, הנ"ל מאכלים ערביים (לקח לי הרבה זמן לשכנע אנשים שאין דבר כזה "מטבח ישראלי), ובכל מקרה כבר הרבה שנים המאכל הלאומי הוא "מקדונלדס"... (נזכר בחיוך ב"זהו זה" על הלקוח המיליון בסניף בקניון איילון...)

 

[גרי רשף]

מאכלים ישראלים ויהודים../images/Emo22.gif

נוצרה חלוקה די מעניינת כאשר מה שמכונה מאכלים ישראלים כולל מטבח מקומי (חמוס/טחינה/פלאפל..) ומאכלים שיהודי המזרח הביאו איתם: בורקאס, מלאווח ועוד. בקיצור- מטבח ישראלי = מטבח מזרחי. לעומת זאת, בחגים מקובל לאכול מאכלים אשכנזים: הסופגניות של חנוכה, אוזני ההמן של פורים, עוגת הגבינה של שבועות ועוד. לגבי אוזני ההמן אני זוכר כמעט בוודאות שנהוג למלאם בפרג מכיוון שפרג ביידיש נשמע כמו ´המן´. מישהו זוכר משהו כזה (איך נישט פשטייסט יידיש!)?

 

[zimes]

הומן-טאשן: כיסי(?) פרג.

 

[pitriya]

אזני המן על שום מה?

מקור המאכל אינו ברור ויש השערות שונות לגביו. יש אומרים כי המן היה חובש כובע משולש ולכן נעשה הכיסן בצורת משולש. אחרים מסתמכים על המדרש המספר כי המן נכנס אל גנזי המלך כשהוא כפוף קומה, אבל וחפוי ראש ואזניו מקוטפות. בידיש נקרא המאפה "המן טאש", לאמור תש כוחו של המן בבואו להציק ליהודים, ומרמזים כי זה יהיה סופם של כל הקמים עלינו. לבד מאזני המן רווחים בפורים מיני מאפים ותופינים ממותקים. נהגו לאכול קרפלעך שהם כיסוני בצק ממולאים גבינה /בשר /תפוחי אדמה. הכלל הוא שאין אוכלים קרפלעך אלא בימים שיש בהם הכאה. ערב יום כיפור -מלקות, ערב סוכות - חיבוט ערבות ופורים - הכאת המן. (הכה תכה - הושענא, כיפור, המן, תאכל, כרפלך, הרבה.. עד כאן פינתו של הבאבא בובה) יש נוהגים לאכול קטניות בפורים לזכר חסידותה של אסתר ששמרה כשרות גם בבית המלך ולא נגעה בבשר הטרף שהוגש אלא הסתפקה בקטניות. ישנן עדות אשר נוהגות להגיש תרנגול הודו לזכר אחשוורוש שמלך מהודו ועד כוש ולזכר כסילותו שכן לתרנגול ההודו יצא שם כסמל הטפשות. (מתוך הספר חגים ומועדים בעריכת דבורה והרב מנחם הכהן) עד כאן להפעם חבר גרגרני הצעירים.. ברכות על ראשכם בתפזורת. פיט.

 

[תופס עוגב]

קצת סדר

אז אני אמנם לא ממש דובר יידיש, אבל אני מעביר את ימי בגרמנית- שזה לא ממש רחוק. אז מון (MOHN) זה פרג בגרמנית (ודי הגיוני שזה הפך ביידיש ל"מן" או משהו כזה. "טשה" ביחיד (או טשען ברבים) זה כים. מון טשה=כיס פרג. וכן, זה סוג של עוגיות שדי נפוץ בגרמניה ושוויץ. בתאבון.

 

[Mariguella]

תופסת צען (כלומר טרמפ)

גם עוגיות המון (כלומר, הפרג) מאוד פופלריות באזור שבו אני נמצאת בגרמניה. גרוע מכך, לסופגנייה שלנו הם קוראים ברלינר (כלומר "ברלינאית", וכאשר קנדי אמר Ich bin ein Berliner, זאת המשמעות: "אני סופגניה"), והם אוכלים את זה בעיקר סביב חג המולד. הכנתי לידידי הגרמנים, הסקרנים על התופעה הביזארית ("ישראלים!") מסיבת חנוכה כולל לאטקעס (גיררתי כל היום) כדי ששתיים מחברותי יתחילו להתייפח - "הכנת לנו קארטופעלפופר!" (kartoffelpuffer) שגם הן, כמובן, אוכל מסורתי בגרמניה בתקופת החגים (חג המולד וראש השנה). בקיצור, אין דבר כזה אוכל יהודי, הכול אוכל גרמני (ויש לציין, der Armeleute), אבל אולי כשר.

 

[תופס עוגב]

באיזה איזור( אם יותר לי לשאול)?

 

[ייִדישיסט]

רק כאשר יש חור בפיתה ../images/Emo13.gif

כי אם לא זה יכול לסמל גם את המהגרים הלבנונים בווינה...