שרשור היכרות

עכשיו

אפשר ללכת לשרשור הסליחות שפתחתי ולספר על מה את מבקשת סליחה מעצמך (ולנסות לסלוח).
או לפתוח דיון/שאלה בנושא הפורום בהודעה חדשה.
תתפרעי
 
שרשור היכרות

מכיוון שאנחנו רק מתחילים ועדיין לא מכירים, אני חושבת שכדאי שנציג את עצמינו.

אתם יכולים לספר מי אתם, במה אתם מרגישים שאתם שונים, לציין דברים שאתם אוהבים... תתפרעו!
 
ואני אתחיל

אז אני קטנית בפסח, או בקיצור קטנית.
תמיד הרגשתי שונה מכולם... כבר בגילאי גן התייחסו אליי כשונה. לא רצו לשחק איתי, התעלמו ממני... זה החמיר כשאובחנתי כמחוננת והתחלתי ללמוד פעם בשבוע במרכז למחוננים... וזה נמשך עד חטיבת הביניים - הזמן בו סוף סוף היו לי חברות! (שתיים
)
בכיתה ט' המצב השתפר, ובכיתה י' עברתי לבית ספר שבו הכיתה שלי אהבה אותי מאוד. כולן (בית ספר דתי, רק בנות
) ידעו והודו שאני שונה איכשהו, אבל לא היה להן אכפת. הן אהבו אותי כמו שאני

מאז כבר גיליתי במה אני שונה. הבנתי שתחומי העניין שלי "משונים" (יפנית! אנימה! מתמטיקה! מדע!
), הבנתי שמבחינה אמונית אני שונה מכל הסביבה שלי (ואז הבנתי שזה הזמן לחזור בשאלה), הבנתי... הבנתי שהנטיות המיניות שלי שונות (ביסקסואלית
)... ועוד כל מיני כהנה וכהנה


אז אתם יודעים עליי בערך כל מה שחשבתי שתרצו לדעת - אתם מוזמנים לשרשר לכאן שאלות בתגובות.
 
הי אתם


אני נושאת חרב ביום, וחתול (שנושא חרב
) בלילה. ולהפך.
לא כל כך יצא לי לכתוב בתפוז ויש כאן יופי של רגשונים אז נחמד לי. אם כי האייקון של הפיצה מטריד. על פיצה לא צריכים להיות דברים ירוקים ואדומים. זה לא בסדר.

אני מרגישה שונה כי כשיוצא לי לדבר במסגרות בהן אני נמצאת כולם פתאום מרגישים לא בנוח. (מן הסתם יש עוד סיבות, אבל זו מציגה יופי את העניין).

וזהו. אני חושבת.
 
הרבה מאוד אחרת...

ברכות לפתיחת הפורום ובהצלחה
!
חלק מהדברים שתארת ביחס לעצמך רלוונטים לי יחד עם דברים נוספים...על קצה המזלג: הייתי דתיה בחברה חילונית אחר כך חילונית בחברה של חרדים.
בבית הספר היסודי חילקו את הבנות לשיעורי מלאכת יד ואת הבנים לנגרות. שנאתי כל דקה בשיעור הזה ולא הפסקתי להבריז מהשיעורים - לא נראה לי הרעיון לשזור פח מחתיכות של נייר עיתון או לרקום, או לתפור...אז ה'מספיק' האחד והיחידי שקיבלתי בתעודה היה במלאכת יד.

וזה עוד לפני שדיברנו על 'תפקידי מגדר ' או שם משפחה שמבלבל את כולם ביחס למוצא...

רק בגיל 40 התוודעתי להיסטוריה של המוצא שלי, הודות לאיש מאוד מיוחד שחיבר אותי אל עצמי. אולי משום שהוא בעצמו 'לא נורמטיבי' במובן הכי טוב של המילה. מה שבעיני מצדיק לגמרי את הפורום הזו. כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא להתחבר לעצמי ולחבר לעצמי את כל החלקים שבי. לפעמים, בשביל זה צריך עזרה מחברים.אני רוצה להוסיף שהיום יש בי לא מעט דברים שאפשר להגדיר אותם 'נורמטיבים' גם איתם אני חיה בשלום.
לבסוף יש לי שאלה קטנה...ממש קטנה. במקום 'לצחוק' על הנורמטיבים למה לא לייצר מקום חיובי שלא לועג לאף אחד?
 
ברוכה הבאה!


לגבי ענייו ה"לצחוק על נורמטיבים" - הכוונה היא לא ממש ללעג, אלא יותר לעניין של לצחוק על הדברים שאנחנו לא מבינים למה אנשים "נורמטיביים" עושים (כמו למשל, לצפות מכולם לקרוא את המחשבות שלהם. באמת, תמיד נראה לי שזה מה שהם רוצים שאעשה. לא ברור לי איך הם בעצמם עושים את זה, אבל ברור לי שאני לא טלפאתית! אולי אקסבייר הוא דווקא לא מוטציה?...), וכמובן גם, אם אנחנו רוצים ויכולים, להתייחס בהומור לדברים שאנחנו עוברים בחברה הנורמטיבית.
אני חושבת שכדי שהמקום יהיה בטוח ונעים לקהל היעד שלו, צריך להיות חופש ביטוי ברמה גבוהה. לא אתן לאמירות מזיקות באמת, או מסיתות, מקום - אבל לצחוק על הנורמטיביים הוא לפעמים צורך של אנשים שלא נכנסים לקטגוריה - אלה שנשארים בחוץ.

ו...
באמת? לשזור פח מחתיכות של נייר עיתון? ומה אם את רוצה לזרוק... לא יודעת, שאריות מסכנות וכמעט מקולקלות של סלט? צריך בשביל זה משהו קצת יותר עמיד למים. לא נראה לי פרקטי בכלל
 
יש

הבדל בין התייחסות הומוריסטית למשהו שעוברים והוא לא נחמד, כך שההומור הוא דרך לעבד את הדברים, לבין הדוגמא הראשונה שהבאת. כי הרצון 'שיקראו את המחשבות שלנו' הוא מאוד אנושי. לא פעם מייחסים את זה לנשים שנמצאות בקשר עם גברים 'מה את מצפה שהוא יידע מה את חושבת?' ?


לגבי הפח - הרעיון היה שזה יהיה פח לניירות. רק מלשבת ולעשות את זה הייתי מפתחת הפרעת אישיות...

המעבדה לביולוגיה בחדר ליד היתה הרבה יותר מעניינת.
 
תראי, כמו שאמרתי

זה מקום שהוא בראש ובראשונה מקום בטוח עבור חברי הפורום - אלה ששונים, שלא משתלבים, שזקוקים לתמיכה.
אני מתכוונת להנהיג כאן, כמו שנהוג בתפוז, מדיניות של חופש הביטוי. כן, אם מישהו מרגיש צורך לפרוק את הרגשות שלו בעצבים על החברה הנורמטיבית - אני אתן לו. זה המקום לזה; אין ממש מקומות אחרים באינטרנט.
אמירות מסוכנות אני לא ארשה, כמובן, אבל זה משהו אחר - זה בין אם מדובר באמירות על/כלפי נורמטיביים, ובין אם כלפי אלו שלא משתלבים או שקצת שונים.
&nbsp
זו המדיניות שלי (ובאופן כללי בתפוז). את לגמרי מוזמנת לכתוב מה שמרגיש לך לנכון, ואם את מרגישה שאת רוצה ויכולה לעזור ולתמוך לחברי הפורום בכך שתעזרי להם להפנות את הכעס לכיוון פרודוקטיבי - את מוזמנת; כל זה כל עוד את לא מבטלת את התחושות שלהם כמובן או מזלזלת בהן.
&nbsp
כמו שאמרתי - מקום בטוח עם מדיניות של חופש הביטוי

&nbsp
פח לניירות - בשביל מיחזור ניירות כללי או מקום לדפי קודש / עלוני שבת כדי שיהיה מקום לגניזה לפני שלוקחים לבית הכנסת / בית המדרש / הישיבה?

&nbsp
בונוס על הקריאה עד כאן:
 

Kutaly

New member
שלום ותתחדשי על הפורום!

נעים מאוד, אני סוג של כזה
&nbsp
וגם אני חושב שהאייקון של הפיצה לא בסדר!
 
קוטאלי ~~~

הרבה זמן לא יצא לנו לדבר...
אני ממש שמחה שבאת לפורום!

&nbsp
ובכלל, פיצה עם פלפלים זה איכסה
 
הווו. אם כך צריך למחות!

ז"א, אני מונעת את עצמי ממחאות ועימותים בשנתיים האחרונות (לא יודעת אם זה מוכיח את עצמו, אני פחות כועסת אבל ישנה תחושה כללית של סירוס עצמי), אבל שמחה לראות שגם אתה חושב כך
 

Reso

New member
הי

אז אני מאוד שונה. כל פעם שאני נמצאת עם קבוצה של אנשים והם מדברים על משהו, אני מוצאת שהשיחה לא מעניינת אותי. יש לי גם גישה שונה כלפי החיים מרוב האנשים שאני רואה סביבי - אני מאוד מכוונת על השגת המטרות שלי, ולא מבינה מה מעניין בשיחות על הא ודא, או איך אנשים מצליחים לעבוד בעבודה משעממת רק כדי להתפרנס בלי להשתגע מזה.
 
ברוכה הבאה!


גם אני לא מבינה איך אנשים מצליחים לשים את מה שמעניין אותם על HOLD ופשוט לחיות כדי להתפרנס כדי לחיות. אמאל'ה. האדם צריך קצת עניין, קצת אתגר בחיים... לא?
בכל מקרה, שמחה על ההצטרפות שלך!
הנה קפה ומאפה

מקווה שתיהני בפורום ותפירי ממנו את המיטב!
 

Reso

New member
וואו

קיבלתי תמיכה וגם הסכמה כשסיפרתי על עצמי! אוהבת אתכן
 
למעלה