** שרשור צוהריים היום ה-94 בבית - עדכונים **

מצב
הנושא נעול.

אופה קטנטנה

Well-known member
ועדיין,

נשים שמייללות על התעללות של גבר באשה,
ובאותה נשימה מתעלפות על שי חי,
שהוא האב טיפוס של השיטה באח הגדול,


מעוררות בי חלחלה.
מ צ ט ע ר ה.

כי זו התעללות נפשית, וגם זו.
ונשים שאומרות לאחת אוי יוי יוי
ולאחרת, לא נורא, אבל הוא חתיך ומסכן,
וכבר לא באח הגדול,

אני כאן לומר כפמיניסטית,
לא יקרה.
 

wellcome2

Well-known member
ועדיין,

נשים שמייללות על התעללות של גבר באשה,
ובאותה נשימה מתעלפות על שי חי,
שהוא האב טיפוס של השיטה באח הגדול,


מעוררות בי חלחלה.
מ צ ט ע ר ה.

כי זו התעללות נפשית, וגם זו.
ונשים שאומרות לאחת אוי יוי יוי
ולאחרת, לא נורא, אבל הוא חתיך ומסכן,
וכבר לא באח הגדול,

אני כאן לומר כפמיניסטית,
לא יקרה.
אני לא הייתי חלק מזה .. מסכימה בגדול, כל התעללות היא שווה לאחרת
 

Christina 1001

Well-known member
ועדיין,

נשים שמייללות על התעללות של גבר באשה,
ובאותה נשימה מתעלפות על שי חי,
שהוא האב טיפוס של השיטה באח הגדול,


מעוררות בי חלחלה.
מ צ ט ע ר ה.

כי זו התעללות נפשית, וגם זו.
ונשים שאומרות לאחת אוי יוי יוי
ולאחרת, לא נורא, אבל הוא חתיך ומסכן,
וכבר לא באח הגדול,

אני כאן לומר כפמיניסטית,
לא יקרה.
מייללת: אברהם החמוד מתעלל בסתיו, ואני חולעל שיחי.
מיאו.

מה זה אומר עליי?
 

אופה קטנטנה

Well-known member
חחחחחחחחח
מאמי, עשית שיעורי בית?
שאני אמות.


הנה, אני שוכבה למרגלותייך,
עשי בי כבשלך,
כפכפיני נא, כאילו הפטמות שלי לא מזדקרות מעצם המחשבה.
 

אופה קטנטנה

Well-known member
בסדר, פייר אינאף.
אז גם את אייל גולן.


רגע, ממש ביקשת שאקדיש לך.
אז, הנה, יפה שלי.
 

אופה קטנטנה

Well-known member
אם הוא יעז רק לחשוב בכיוון,
הבולבול שלו יצלף

רדיואקטיבית.


והוא בכלל טרוד בטורטיש, שיסתום.
 

ל א ר ה 1

Well-known member
אני מבינה את מעתוק.
בתור אחת שתמיד היתה פליזרית, אני יכולה להזדהות עם החולשה שלה. בחורה שכל חייה הרגישה לא מספיק טובה, מגיעה לתכנית טלויזיה עם רייטינג גבוה ומוכנה לעשות הכל כדי להיות אהובה. אהובה על הקהל בבית ועל החברים שלה בפנים. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה/נערה מנסה להיות תמיד בסדר עם כולם, לא פעם מצאתי את עצמי באמצע בריב בין חברות, לא יכולתי לקחת צד כי לא יכולתי לשאת את המחשבה שיכעסו עלי, חשבתי שאני לא ראויה לחברות נאמנות ואהבה רק מעצם היותי אני.
אז באמת תמיד הייתי אהובה ותמיד מוקפת חברים, כמו מעתוק, אבל באיזה מחיר? במחיר ויתור על עצמי, במחיר פגיעה בעצמי. הרבה פעמים הבלגתי וויתרתי ואפילו עשיתי את עצמי סתומה ולא מבינה כשירדו עלי או פגעו בי רק כי לא רציתי להכנס לעימות, פחדתי פחד מוות מעימותים ומריבות.
אז מעתוק אמנם כבר לא ילדה קטנה, והיא באמת מנסה לעמוד על שלה אבל גם נבהלת כשהאסטרטגיה שלה דל להתחבב על כולם נסדקת ונשברת והיא מוצאת את עצמה מותקפת ע"י חבריה הטובים אחרי כל המאמץ והמחיקה העצמית שהיא עשתה, זה לא קל.
אני לא מעריכה את התכונות האלה לא אצלי ולא אצל מעתוק אבל אני יכולה להבין את הבכי ואת הקושי שהיא נמצאת בו בימים האחרונים.
לפעמים במשחק זה נראה שאנחנו שוכחים שהדמויות על המסך הן אנושיות, וואלה גם אברהם שנוא נפשי המתעלל, גם הוא בן אדם, ההתעללות שלו בסתיו קשה לצפיה אבל גם הוא כנראה אדם שכבר הגיע לקצה והאשם העיקרי בעיני בהתעללות ובהתעמרות הזאת זה האח הגדול הרופס והעלוב שמאפשר את הפארסה הזאת.
אני מאחלת לכולם שיצאו משם שפויים ובריאים נפשית, נסיון העבר מראה, לצערי, שרוב הסיכויים שלא כולם יצאו ככה.
 

אופה קטנטנה

Well-known member
❤️

על הווידוי האישי הכה כן, הכה אמיץ.

ופעם אחרת אומר לך, מדוע זה לא רק לרצות, ולא בהקשר שלך כלל,
אלא של מעתוק.
מדוע אדם פליזר, כהגדרתך מפיק תועלת ממושאי שירותו,
לא פחות משהם ממנו.
 

גליה 1211

Well-known member
פל​
❤️

על הווידוי האישי הכה כן, הכה אמיץ.

ופעם אחרת אומר לך, מדוע זה לא רק לרצות, ולא בהקשר שלך כלל,
אלא של מעתוק.
מדוע אדם פליזר, כהגדרתך מפיק תועלת ממושאי שירותו,
לא פחות משהם ממנו.​
פליזר לא מרצה מתוך טוב לב אלא מתוך פחד שללא ריצוי לא יראו אותו, לא ירצו אותו ולא יקבלו אותו כפי שהוא. אז הוא מרצה ולוקח על עצמו תפקידים שונים מתוך מקום מרצה.
קבלה, האדרה, תחושה טובה אלו התועלות שלו.
האחרים נהנים.
האם זה מודע? סביר להניח שלא

 

גליה 1211

Well-known member
אני מבינה את מעתוק.
בתור אחת שתמיד היתה פליזרית, אני יכולה להזדהות עם החולשה שלה. בחורה שכל חייה הרגישה לא מספיק טובה, מגיעה לתכנית טלויזיה עם רייטינג גבוה ומוכנה לעשות הכל כדי להיות אהובה. אהובה על הקהל בבית ועל החברים שלה בפנים. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה/נערה מנסה להיות תמיד בסדר עם כולם, לא פעם מצאתי את עצמי באמצע בריב בין חברות, לא יכולתי לקחת צד כי לא יכולתי לשאת את המחשבה שיכעסו עלי, חשבתי שאני לא ראויה לחברות נאמנות ואהבה רק מעצם היותי אני.
אז באמת תמיד הייתי אהובה ותמיד מוקפת חברים, כמו מעתוק, אבל באיזה מחיר? במחיר ויתור על עצמי, במחיר פגיעה בעצמי. הרבה פעמים הבלגתי וויתרתי ואפילו עשיתי את עצמי סתומה ולא מבינה כשירדו עלי או פגעו בי רק כי לא רציתי להכנס לעימות, פחדתי פחד מוות מעימותים ומריבות.
אז מעתוק אמנם כבר לא ילדה קטנה, והיא באמת מנסה לעמוד על שלה אבל גם נבהלת כשהאסטרטגיה שלה דל להתחבב על כולם נסדקת ונשברת והיא מוצאת את עצמה מותקפת ע"י חבריה הטובים אחרי כל המאמץ והמחיקה העצמית שהיא עשתה, זה לא קל.
אני לא מעריכה את התכונות האלה לא אצלי ולא אצל מעתוק אבל אני יכולה להבין את הבכי ואת הקושי שהיא נמצאת בו בימים האחרונים.
לפעמים במשחק זה נראה שאנחנו שוכחים שהדמויות על המסך הן אנושיות, וואלה גם אברהם שנוא נפשי המתעלל, גם הוא בן אדם, ההתעללות שלו בסתיו קשה לצפיה אבל גם הוא כנראה אדם שכבר הגיע לקצה והאשם העיקרי בעיני בהתעללות ובהתעמרות הזאת זה האח הגדול הרופס והעלוב שמאפשר את הפארסה הזאת.
אני מאחלת לכולם שיצאו משם שפויים ובריאים נפשית, נסיון העבר מראה, לצערי, שרוב הסיכויים שלא כולם יצאו ככה.​
אני גם חושבת שהריצוי שלה מגיע ממקום אמיתי ולאו דווקא כטקטיקה. זה מה שהיא מכירה וזה מה שיודעת
יכול להיות שיש על זה עוד מלבושים שהיא חושבת שיעזרו לה לזכות,
אבל לדעתי היא פליזרית מהבית.
והרקע הלא פשוט שלה עם אח חולה סביר להניח שתרם לזה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה