תסכימו לקבל גם אותי

[amir_aikido]

תסכימו לקבל גם אותי

אני מקווה שאתם מוכנים להפתח ולשמוע גם דעות אחרות, ולא רק מהמתאמנים באומנויות המגע המלא. אני מתאמן בקורינדו אייקידו (כ 11 שנים ובטייקוואנדו (כשנתיים), וגם אני מפליטי IOL. אני חושש שאינני מסכים עם הדעה הדי מוצקה שאתם מפגינים פה בקשר להכרח במגע מלא באומנויות הלחימה, לפחות לא בצורה בה נדמה שאתם מגדירים מגע מלא, אז למה הכוונה במגע מלא ? מותר לעשות הכל ? או שיש חוקים ומותר להכות רק לאיזורים מסוימים (לא לראש / לא אצבעות לעיניים / לא לביצים / לא לגב )? לשתי הגישות יש מגבלות, אם אין חוקים - אז נכון זו סימולציה של קרב רחוב אמיתי, אבל כשהוא נעשה גם במהירות ובעוצמה זה הופך להיות קרב רחוב אמיתי, עם אותו פוטנציאל לנזק לא מבוקר ולו בטעות. ואם יש חוקים, אז בד``כ הם אוסרים בדיוק את המכות שהן הכי מסוכנות למותקף - כמו אגרופים לפנים, ואז המתאמן מתרגל שלא תוקפים אותו פנים. פתרון אין לי, אבל אני בפירוש כופר ברעיון שרק המגע המלא עונה לצורך, נכוןבלי מגע בכלל אי אפשר להתאמן אבל בפירוש אפשר ללמוד מעבודה איטית כמעט ללא חוקים ומעבודה מהירה יותר עם מגבלות. אני יודע, אורח חדש וכבר עושה צרות ... כנראה שצריך להתאמן עוד קצת אמיר

 

[בן טל-שחר]

לפי הבנתי,

רכישת מיומנות הלחימה באופן מושלם דורשת מכשור שאין בידינו כיום: איזה שהוא סימולטור דמיוני שהיה מאפשר לנו להילחם עד מוות, בלי מגבלות, כולל תחושת הכאב המתלווה לכך - אך בלי שניפגע באמת. חבל שאין לנו כזה דבר. אפילו אם מאטריקס היתה קיימת לא היה לנו בדיוק כזה דבר (כי אפילו במטאריקס אי אפשר למות בכאילו מבלי שהדבר יגרור מוות אמיתי). ובהעדר אופציה, לא נותר לנו אלא ליצור מערכת מורכבת ואמינה ככל האפשר של ``פירוק והרכבה``: אנחנו מפרקים את לחימת-האמת למרכיביה ומתמחים בכל חלק בנפרד. לאחר מכן אנחנו צריכים גם להרכיב הכל ביחד בצורה נכונה, כך שתפעל במציאות - וזה כבר הרבה יותר קשה ומורכב. אלפי שנים של ידע ונסיון בתחום זה מאפשרים לנו לעשות זאת כיום במידה סבירה של אמינות. לבסוף אנחנו צריכים לפתח דרכים יעילות לבדוק אם אכן המיומנות שלנו עומדת במבחן המציאות - וזאת מבלי שנצטרך להעמיד את עצמנו במצב של סיכון לחיינו או לבריאותנו. וגם זה לא קל בכלל! עקב מגבלות אלה, חלק בלתי-מבוטל מהטכנולוגיה של לימוד אמנות הלחימה עוסק בדיוק ביצירתו של ``סימולטור`` כזה, שיהיה גם בטוח וגם אמין. מובן ששום סגנון של ספורט או שיטה מצומצמת, ה``דוגלים`` במגע מלא או בהעדרו, אינם יכולים לספק מענה יעיל לבעיה זו. רק אמנויות שעובדות בצורה שלמה (גם מגע מלא, גם מגע חלקי, גם העדר-מגע וגם כל הואריאציות שסביבם) יכולות איכשהו לספק את הסחורה. זו דעתי, לפחות! באהבה, בן

 

[untitled]

אני שמח שאתה אומר את זה

בדיוק בגלל שאיןם אף אחד אחר שיגיד את זה. אני לא מכיר את (מכיר, אבל לא מתאמן) בשיטת הפוינט סיסטם, ואם תוכל לפרט את היתרונות של השיטה, והרעיון שעומד מאחורי אי שימוש במגע נשמח מאד. פשוט אני מתאמן מגע מלא, ולפי איך שאני רואה את זה, מגע מלא זה באמת הדבר הקרוב ביותר, כאשר למקומות שאסור לפגוע בהם משתמשים בסימונים (לראש לדוגמא)