📴sign OFF the times⌛

[It's Always Sunny]

ואולי רק בטחון עצמי נמוך, נטיה לפקפוק עצמי ושיפוט עצמי נוקשה... לא יודעת. אבל אני מאוד מאמינה שאיך שאת תופסת את עצמך לא משקף נכונה את המצב.
אבל איך אפשר לשנות את האופן שאת תופסת את עצמך? זה אני לא יודעת זה אחד הדברים הקשים כנראה.

כן! זאת בדיוק תיאור שלי ואני מודעת לעובדה שזה לא נכון. אבל כמו שאמרת זה דבר שקשה לשנות (אם כי אני חושבת שלא בלתי אפשרי, רק צריך התמדה?)

וכן לימודים זה קשה ושנה א' זה מאד קשה. כולם מרגישים ככה לדעתי (אני יודעת שזה לא באמת עוזר כי מכפת לי/לך מכולם??)

נכון, התסכול בעיקר מגיע מהתחושה שאני משתדלת (באמת משתדלת) ומנסה להספיק כמה שיותר אפילו בסוף שבוע וזה לא מספיק טוב.

יש מישהו בחיים האמיתיים שלך שאת מרגישה איתו בנוח לדבר על זה?(קבוצת התמיכה, הורים, אחים, חברה קרובה). אנחנו פה תמיד, ואף פעם אל תרגישי שלא בנוח לפרוק כאן, אבל אולי כדאי לדבר עם מישהו שמכיר אותך קצת יותר טוב פנים אל פנים.

אני באמת צריכה למצוא מישהו שיתמוך בי, יצא לי לשתף כמה אנשים אבל תמיד כשאני אומרת שאני מרגישה לא משהו מיד אני מרגישה שאני צריכה להוריד ברמת הקושי כי כולם עוברים אותו קושי ואני נשמעת מאוד.. דרמטית.

אני חושבת שיותר מהכל הגעתי מעט לשחיקה, נדמה לי שיותר מהצד הפיזי, לא יודעת אם סיפרתי את זה פה בכלל אבל בשבוע שעבר נפלתי כשעליתי לאוטובוס

 

[It's Always Sunny]

אגב, אני יודעת שאני לא נשמעת חיובית מאוד כרגע ואני באמת מרגישה רע לגבי זה, פשוט אתמול רציתי לקחת את המקלדת של הטאבלט שלי ולדפוק אותה לעצמי בראש אבל לעשות דבר כזה באמצע השיעור בהחלט היה יוצא לי דרמטי (אם כי פחות דרמטי מלדפוק את הראש בקיר? שקלתי גם את זה לשנייה...)

 

[didalf]

אני באמת צריכה למצוא מישהו שיתמוך בי, יצא לי לשתף כמה אנשים אבל תמיד כשאני אומרת שאני מרגישה לא משהו מיד אני מרגישה שאני צריכה להוריד ברמת הקושי כי כולם עוברים אותו קושי ואני נשמעת מאוד.. דרמטית.

וואי אני מזה מכירה את זה שזה שלכולם קשה לא עוזר כי זה סתם גורם לך להרגיש דרמטית ולהקטין את הקושי שלך וזה לא נכון לעשות (ועדיין עושה את זה)
אין לי ממש עצות לתת לך על איך להיות יותר טובה ממני בלהתמודד עם דברים אבל אני מקווה שתצליחי

אני חושבת שיותר מהכל הגעתי מעט לשחיקה, נדמה לי שיותר מהצד הפיזי, לא יודעת אם סיפרתי את זה פה בכלל אבל בשבוע שעבר נפלתי כשעליתי לאוטובוס

מה יהיה עם האוטובוסים האלה?

אגב, אני יודעת שאני לא נשמעת חיובית מאוד כרגע ואני באמת מרגישה רע לגבי זה, פשוט אתמול רציתי לקחת את המקלדת של הטאבלט שלי ולדפוק אותה לעצמי בראש אבל לעשות דבר כזה באמצע השיעור בהחלט היה יוצא לי דרמטי (אם כי פחות דרמטי מלדפוק את הראש בקיר? שקלתי גם את זה לשנייה...)

חבל על הטאבלט
תנסי לצרוח לתוך כרית אומרים שזה משחרר.

 

[It's Always Sunny]

וואי אני מזה מכירה את זה שזה שלכולם קשה לא עוזר כי זה סתם גורם לך להרגיש דרמטית ולהקטין את הקושי שלך וזה לא נכון לעשות (ועדיין עושה את זה)
אין לי ממש עצות לתת לך על איך להיות יותר טובה ממני בלהתמודד עם דברים אבל אני מקווה שתצליחי

למה? מה את עושה כשאת צריכה להתמודד במצבים כאלה?

מה יהיה עם האוטובוסים האלה?

אה אוי, נראה לי שכן כתבתי על זה פה, פשוט לא זכרתי שכתבתי אל דאגה, שום דבר לא קרה מאז התקרית ההיא

חבל על הטאבלט
תנסי לצרוח לתוך כרית אומרים שזה משחרר.

ניסית?
הבעיה שלי שאני לא מסוגלת לצרוח את יכולה להזדהות או שדווקא את ההפך?

אגב, בלי קשר, היום בבוקר בזמן שהייתי תקועה בפקק, הרדיו באוטובוס היה דלוק והייתה הקדשה של Shake It Off והאמת שהיא שזה שיר ממש מרים על הבוקר

 

[didalf]

למה? מה את עושה כשאת צריכה להתמודד במצבים כאלה?

כלום מדחיקה ומחכה שהבעיה תעלם מעצמה. (זה לא תמיד עובד)

אה אוי, נראה לי שכן כתבתי על זה פה, פשוט לא זכרתי שכתבתי אל דאגה, שום דבר לא קרה מאז התקרית ההיא

אה יופי אז

ניסית?

לא חחח מרגיש לי מוזר מידי

הבעיה שלי שאני לא מסוגלת לצרוח את יכולה להזדהות או שדווקא את ההפך?

כנל. אני לא חושבת שאני מסוגלת לצרוח.
*חוץ מבהופעה של הארי. יצאו ממני קולות שלא ידעתי שיש בי

אגב, בלי קשר, היום בבוקר בזמן שהייתי תקועה בפקק, הרדיו באוטובוס היה דלוק והייתה הקדשה של Shake It Off והאמת שהיא שזה שיר ממש מרים על הבוקר

יאיי
אבל איך את יושבת באוטבוס בלי אוזניות??

 

[It's Always Sunny]

כלום מדחיקה ומחכה שהבעיה תעלם מעצמה. (זה לא תמיד עובד)

ואם זה לא עובר מה את עושה אז?

כנל. אני לא חושבת שאני מסוגלת לצרוח.
*חוץ מבהופעה של הארי. יצאו ממני קולות שלא ידעתי שיש בי

ומה הייתה תגובת אחותך?

יאיי
אבל איך את יושבת באוטבוס בלי אוזניות??

לפעמים כן באה עם אוזניות, לפעמים אני יותר מדי חושבת על דברים שאין לי פנאי להקשיב למוזיקה או שהנהג שם את הרדיו על פול ווליום ואז אין טעם לשים אוזניות בכלל, גם אם הבאתי. זה בטח קרה לך מתישהו ויותר מפעם אחת.

 

[didalf]

ואם זה לא עובר מה את עושה אז?

ממשיכה להדחיק עד שמשהו יתפוצץ

ומה הייתה תגובת אחותך?

היא חשבה שזה חמוד חח

לפעמים כן באה עם אוזניות, לפעמים אני יותר מדי חושבת על דברים שאין לי פנאי להקשיב למוזיקה או שהנהג שם את הרדיו על פול ווליום ואז אין טעם לשים אוזניות בכלל, גם אם הבאתי. זה בטח קרה לך מתישהו ויותר מפעם אחת.

לא אני לא מסוגלת להיות באוטובוס בלי אוזניות זה מטריף אותי, הרעש של אנשים או המוזיקה של הנהג. ואם זה חזק אני מגבירה יותר ויותר.
יום אחד שכחתי אוזניות רציתי למות (אבל זה היה בבוקר ולמזלי כולם היו בשקט והנהג אפילו לא שם מוזיקה)

 

[Lhuna3]

אני באמת צריכה למצוא מישהו שיתמוך בי, יצא לי לשתף כמה אנשים אבל תמיד כשאני אומרת שאני מרגישה לא משהו מיד אני מרגישה שאני צריכה להוריד ברמת הקושי כי כולם עוברים אותו קושי ואני נשמעת מאוד.. דרמטית.

העובדה שאחרים עוברים קושי דומה לשלך ולא משתפים את זה כמוך, לא עושה אותך דרמטית. זה אומר שאת מביעה את הרגשות והקשיים שלך יותר. זה לא דבר רע. אני חושבת שרוב הפסיכולוגים יגידו לנו שזה דווקא דבר חיובי ומעיד על יכולת חשובה שיש לך, ולא לכולנו יש.

ואולי בלי לדעת את גם קצת עוזרת בזה לאחרים, כי כשאת משתפת אז הם מגלים שהם לא לבד ומרגישים יותר בסדר, ואולי אומרים לך "כן גם אני ככה" אז את מפרשת את זה כ"אוקיי, גם לי קשה ככה, אבל אני לא עושה מזה עניין" (= ביקורת עליך),
ובעצם הכוונה היתה "וואי, אני שמחה שאמרת את מה שאני לא העזתי, ואני מרגישה פחות לבד בזה עכשיו".
?

 

[טוני החתול]

אוף, כל מסגרת שיצא לי להיות בה בחיי הבוגרים (שזה לא הרבה אבל עדיין) אני מגיעה למצב של אומללות ושחיקה אבל לא ציפיתי שזה יקרה מהר, גם לא ציפיתי שארגיש כל כך לא מתאימה ללמוד מרגישה מרבית הזמן כמו טיפשה, וגם כשלא תמיד יהיה שיעור אחר שיגרום לי להרגיש ככה.
תמיד חשבתי שאני בסדר בלימודים אבל אם אני לא, אז מה בעצם נשאר לי?

אני מחזק את כל מה שאמרו קודמים לי.
אני מאוד מאוד מזדהה עם ההרגשה של האומללות והשחיקה.
אני זוכר את עצמי יושב בהרצאות ורוצה פשוט לצרוח בקולי קולות שהכל חרא.
שתדעי שכל פעם שאת כותבת כמה קשה לך עדיין, וכמה שאין לך זמן לראות טלוויזיה כי את לומדת כל הזמן, אני כל כך מתרשם כי את לא מוותרת.
אני הרגשתי נורא בלימודים גם כשהייתי מצליח בלימודים וגם כשבמהלך השנה הראשונה באיזה נס התחברתי עם כמה אנשים ממש נחמדים.
עדיין היה לי קשה ובתחילת השנה השנייה כבר לא הצלחתי לסחוב יותר ופרשתי.
ואז התחלתי לעבוד במקום ואחרי שנה פרשתי. ואז התחלתי תואר אחר ופרשתי כבר בסוף הסמסטר הראשון. ואז עוד עבודה ופרשתי. ואז לימודים בבית ספר לתכנות ופרשתי. ועוד עבודה ופרשתי ועוד.
אני בן 40 ורק ממש לאחרונה אני מרגיש בערך בסדר במקום שאני בו (וזה אחרי שלפני שנתיים וחצי לקחתי חל"ת של שלושה חודשים ורק תמיכה מקצועית עזרה לי לחזור)

את כל זה אני אומר לא בכוונה שתראי כמה לכולם קשה ולא רק לך.
אני בטוח שקשה לך באמת ואת לא צריכה להרגיש שלא מגיע לך לשקוע בזה כי לכולם קשה (אני גם בטוח שלאנשים רבים פחות קשה).
אבל הדבר העיקרי זה שתראי שבאמת רק התחלת את החיים הבוגרים שלך. ומה שעברת עד כה ובטח החודשיים הראשונים של הלימודים הם לא מצביעים על כל מה שיהיה.

לגבי "מה בעצם נשאר לי?"
אפילו אם באמת היה אפשר לשפוט על סמך החודשיים האלו שאת "לא בסדר בלימודים", זה ממש ממש לא הכל בחיים ויש כל כך הרבה יותר מזה. גם ההגדרה "לא בסדר בלימודים" היא מאוד לא קשורה. איך שלומדים במסגרות ה"רגילות" בארץ זאת דרך אחת שלא מתאימה לכולם. כמו שכיום יש מסגרות לימודים שונות לילדים גם למבוגרים לא דווקא מתאים המסגרת הרגילה. יש למשל אנשים שמתאים להם ללמוד באוניברסיטה הפתוחה כל פעם קורס אחד.
אני למשל (שוב אני חוזר לעצמי, אבל זאת באמת הדוגמה שהכי קל לי להביא) הבנתי שלא מתאים לי לימודים באוניברסיטה. שזה היה לי מאוד מוזר כי בבית ספר הייתי תלמיד מעולה, סיימתי עם ממוצע בגרות של 112 (חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית), אבל שום מסגרת של לימודים לאחר מכן לא התאימה לי עד שבגיל 37, יותר מעשור אחרי שהפסקתי לנסות, התחלתי קורס מדריכים בשביל העבודה. הוא היה מאוד קשה, למרות שזה היה רק יום בשבוע, והצלחתי בו אבל גם הייתי די שבור ממנו ולכן לא מפתיע שכמה חודשים אחרי שסיימתי אותו יצאתי לחל"ת.
בכל מקרה הנה אני דוגמה באמת למישהו שמאוד מרוצה כרגע מהעבודה שלו ולא מתאים לו לימודים (אני אומר שבועיים לפני שאני מתחיל קורס חדש, אם כי הוא רק 6 מפגשים, אבל כולל עבודות בית ואני לחלוטין נלחץ).
ובאמת יש כל כך הרבה אופציות נוספות.
שלא לדבר על זה שהרבה אנשים גם משנים כיוון בחיים בכלל בגיל 40 או 50.

*חבל שאין לך זמן, כי הסדרה One Day בעצם עוסקת ממש בכל מה שאני מדבר עליו.


כל זה לא משנה שאת בנתיים מרגישה חרא. אני מקווה שהתגובות שלנו עוזרות, אבל ברור שזה לא שמחר פתאום הכל יהיה קשתות ופרחים.
בכל זאת תשמרי את התגובות שלנו בלב שלך.
וחוץ מזה בנתיים תנסי ליהנות ממה שיש.
תמשיכי לשים לב לשירים יפים ברדיו.
יש סיכוי שבאמת תהיה קשת מחר (גשם ושמש) אז תחפשי אותה ותחייכי.

 

[didalf]

העובדה שאחרים עוברים קושי דומה לשלך ולא משתפים את זה כמוך, לא עושה אותך דרמטית. זה אומר שאת מביעה את הרגשות והקשיים שלך יותר. זה לא דבר רע. אני חושבת שרוב הפסיכולוגים יגידו לנו שזה דווקא דבר חיובי ומעיד על יכולת חשובה שיש לך, ולא לכולנו יש.

ואולי בלי לדעת את גם קצת עוזרת בזה לאחרים, כי כשאת משתפת אז הם מגלים שהם לא לבד ומרגישים יותר בסדר, ואולי אומרים לך "כן גם אני ככה" אז את מפרשת את זה כ"אוקיי, גם לי קשה ככה, אבל אני לא עושה מזה עניין" (= ביקורת עליך),
ובעצם הכוונה היתה "וואי, אני שמחה שאמרת את מה שאני לא העזתי, ואני מרגישה פחות לבד בזה עכשיו".
?

מילות חוכמה!

אני מחזק את כל מה שאמרו קודמים לי.
אני מאוד מאוד מזדהה עם ההרגשה של האומללות והשחיקה.
אני זוכר את עצמי יושב בהרצאות ורוצה פשוט לצרוח בקולי קולות שהכל חרא.
שתדעי שכל פעם שאת כותבת כמה קשה לך עדיין, וכמה שאין לך זמן לראות טלוויזיה כי את לומדת כל הזמן, אני כל כך מתרשם כי את לא מוותרת.
אני הרגשתי נורא בלימודים גם כשהייתי מצליח בלימודים וגם כשבמהלך השנה הראשונה באיזה נס התחברתי עם כמה אנשים ממש נחמדים.
עדיין היה לי קשה ובתחילת השנה השנייה כבר לא הצלחתי לסחוב יותר ופרשתי.
ואז התחלתי לעבוד במקום ואחרי שנה פרשתי. ואז התחלתי תואר אחר ופרשתי כבר בסוף הסמסטר הראשון. ואז עוד עבודה ופרשתי. ואז לימודים בבית ספר לתכנות ופרשתי. ועוד עבודה ופרשתי ועוד.
אני בן 40 ורק ממש לאחרונה אני מרגיש בערך בסדר במקום שאני בו (וזה אחרי שלפני שנתיים וחצי לקחתי חל"ת של שלושה חודשים ורק תמיכה מקצועית עזרה לי לחזור)

את כל זה אני אומר לא בכוונה שתראי כמה לכולם קשה ולא רק לך.
אני בטוח שקשה לך באמת ואת לא צריכה להרגיש שלא מגיע לך לשקוע בזה כי לכולם קשה (אני גם בטוח שלאנשים רבים פחות קשה).
אבל הדבר העיקרי זה שתראי שבאמת רק התחלת את החיים הבוגרים שלך. ומה שעברת עד כה ובטח החודשיים הראשונים של הלימודים הם לא מצביעים על כל מה שיהיה.

לגבי "מה בעצם נשאר לי?"
אפילו אם באמת היה אפשר לשפוט על סמך החודשיים האלו שאת "לא בסדר בלימודים", זה ממש ממש לא הכל בחיים ויש כל כך הרבה יותר מזה. גם ההגדרה "לא בסדר בלימודים" היא מאוד לא קשורה. איך שלומדים במסגרות ה"רגילות" בארץ זאת דרך אחת שלא מתאימה לכולם. כמו שכיום יש מסגרות לימודים שונות לילדים גם למבוגרים לא דווקא מתאים המסגרת הרגילה. יש למשל אנשים שמתאים להם ללמוד באוניברסיטה הפתוחה כל פעם קורס אחד.
אני למשל (שוב אני חוזר לעצמי, אבל זאת באמת הדוגמה שהכי קל לי להביא) הבנתי שלא מתאים לי לימודים באוניברסיטה. שזה היה לי מאוד מוזר כי בבית ספר הייתי תלמיד מעולה, סיימתי עם ממוצע בגרות של 112 (חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית), אבל שום מסגרת של לימודים לאחר מכן לא התאימה לי עד שבגיל 37, יותר מעשור אחרי שהפסקתי לנסות, התחלתי קורס מדריכים בשביל העבודה. הוא היה מאוד קשה, למרות שזה היה רק יום בשבוע, והצלחתי בו אבל גם הייתי די שבור ממנו ולכן לא מפתיע שכמה חודשים אחרי שסיימתי אותו יצאתי לחל"ת.
בכל מקרה הנה אני דוגמה באמת למישהו שמאוד מרוצה כרגע מהעבודה שלו ולא מתאים לו לימודים (אני אומר שבועיים לפני שאני מתחיל קורס חדש, אם כי הוא רק 6 מפגשים, אבל כולל עבודות בית ואני לחלוטין נלחץ).
ובאמת יש כל כך הרבה אופציות נוספות.
שלא לדבר על זה שהרבה אנשים גם משנים כיוון בחיים בכלל בגיל 40 או 50.

*חבל שאין לך זמן, כי הסדרה One Day בעצם עוסקת ממש בכל מה שאני מדבר עליו.


כל זה לא משנה שאת בנתיים מרגישה חרא. אני מקווה שהתגובות שלנו עוזרות, אבל ברור שזה לא שמחר פתאום הכל יהיה קשתות ופרחים.
בכל זאת תשמרי את התגובות שלנו בלב שלך.
וחוץ מזה בנתיים תנסי ליהנות ממה שיש.
תמשיכי לשים לב לשירים יפים ברדיו.
יש סיכוי שבאמת תהיה קשת מחר (גשם ושמש) אז תחפשי אותה ותחייכי.

אוקי גם לניק יש מילות חוכמה כשהוא רוצה

 

[dilia snake]

אני באמת צריכה למצוא מישהו שיתמוך בי, יצא לי לשתף כמה אנשים אבל תמיד כשאני אומרת שאני מרגישה לא משהו מיד אני מרגישה שאני צריכה להוריד ברמת הקושי כי כולם עוברים אותו קושי ואני נשמעת מאוד.. דרמטית.

זה נשמע כאילו את קצת קשה מידי עם עצמך. זה בסדר שקשה ואסור לך להרגיש רע רק כי לאחרים קשה כמוך או קשה יותר. בסוף אם לא תדברי עם אף אחד את עלולה להחמיר את הבעיה או לפתח בעיות נוספות(ואז את חושבת שאת טיפשה או לא מספיק טובה).

בטוח שאת לא יכולה לדבר אפילו עם אימא שלך או מבוגר אחר שאת סומכת עליו?

בכל מקרה הנה אני דוגמה באמת למישהו שמאוד מרוצה כרגע מהעבודה שלו ולא מתאים לו לימודים (אני אומר שבועיים לפני שאני מתחיל קורס חדש, אם כי הוא רק 6 מפגשים, אבל כולל עבודות בית ואני לחלוטין נלחץ).

אני למשל טיפוס אוטודידקטי. מה שאומר שכל עוד אני לומדת לבד בקצב של עצמי זה בסדר, אבל ברגע שתשימי אותי בכיתה עם שיעורי בית ומבחנים זה יהיה סבל נוראי עבורי. אז עשיתי מאמץ ולמדתי להיות מזכירה רפואית במקום לעשות תואר וזה עבד עבורי.

אל תלחצי, את צעירה. את תביני לבד מה טוב עבורך.

 

[didalf]

כיוון שאנחנו אוהבים לספר חלומות אז הלילה חלמתי שאני בהופעה של הארי אבל האולם חצי ריק והקהל מאד לא זורם ורק אני התלהבתי. ואיכשהו אבל עדיין הסתירו לי
והיו כל מיני דברים מוזרים כמו זה שגודל האולם כל הזמן השתנה וכו'.
אבל ממש השירים היו כמעט לפי הסדר הנכון בהופעה.
ואז חצי התעוררתי כזה וניסיתי לחזור לישון ולשכנע את המוח שלי לחזור לחלום ולגרום להארי להעלות את טיילור לבמה אבל ללא הצלחה, ואז כבר קמתי
אז בדרך לעבודה החלטתי שהיום שומעים הארי
אולסו תראו איזה חתיכי חזר לחיי בתמונת HD ולא פפרצי מרוחק ומטושטש מזה כמה חודשים טובים

 

[Aranel Nenharma]

משעמם לי וזהו אין פואנטה
ראיתי כבר 4 סרטים הסופ"ש (אין לי באמת כוח להכנס לעוד סדרה)
אחד מהם היה "Pain Hustlers" עם אוהבי אז קבלו..

 

[didalf]

משעמם לי וזהו אין פואנטה
ראיתי כבר 4 סרטים הסופ"ש (אין לי באמת כוח להכנס לעוד סדרה)

החיים קשים בלי באפי ואנג'ל הא?

אחד מהם היה "Pain Hustlers" עם אוהבי אז קבלו..

חתיכי אפילו עם הזקן הזה

 

[Aranel Nenharma]

חתיכי אפילו עם הזקן הזה

זה אפילו חתיכי יותר כשיודעים מה הוא אומר (לא באמת הורס את העלילה של הסרט)you can kiss me everywhere you want on this perfect body

 

[Lhuna3]

חלמתי שמאט סמית' גם חוזר להיות הדוקטור לפרק ספיישל של דוקטור הו, כמו שטננט עשה (וגם אני בעצמי הייתי גלגול של הדוקטור ודוקטור טננט העביר לי את כל המחשבות שלו) אז בקיצור תירוץ לתמונות חמודות:

 

[dilia snake]

מישהו פה הולך להצביע לרשויות המקומיות?(אני כן).

 

[didalf]

מישהו פה הולך להצביע לרשויות המקומיות?(אני כן).

כמובן, אפילו שזה מצריך ממני לנסוע להורים כי לא שיניתי כתובת ואני מצביעה לעיריה שם ולא איפה שאני גרה באמת.
אבל תיכף. קודם אני גם נהנית מלקום מאוחר באמצע שבוע

 

[dilia snake]

כמובן, אפילו שזה מצריך ממני לנסוע להורים כי לא שיניתי כתובת ואני מצביעה לעיריה שם ולא איפה שאני גרה באמת.
אבל תיכף. קודם אני גם נהנית מלקום מאוחר באמצע שבוע

למה ללכת להצביע אם את לא גרה שם?

 

[didalf]

למה ללכת להצביע אם את לא גרה שם?

כדי לשמור על העיר חילונית.
ההורים שלי עדיין גרים שם ואני נמצאת שם הרבה.