עדכוני קריאה

[טיפה בים 87]

ברוכה הבאה למועדון "חיי תמו"

 

[TheSnowQueen]

חחחחחחח בדיוק מה שרציתי להגיד!

מצרפת את שרשור הסוף שלי ושל דנה...
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=40574&msgid=51134887

מה שמכיל ספוילרים מסומן

 

[Cordillia]

קראתי ובסכמתי עם כל מילה.

אני מרגישה כמו בגמילה עכשיו

 

[TheSnowQueen]

למה להגמל כשאפשר לקרוא שוב לנצח?

 

[ורדונה2]

 

[D e l i l a h]

אני כבר פוחדת מהרגע הזה חחחח

מאמצע הספר הראשון אני פוחדת מזה שאני אגיע לסוף השלישי כי אני יודעת שזה יהיה סוף חיי חחחחחח
כרגע בעמוד 150 ומשהו של FSD ואני רואה את חיי רצים אל מול עיני לפני המוות! חחחחח
וואו זה דרמטיXD

 

[ורדונה2]

חחחחחחחחח חמודה את

אכן, תנצרי כל רגע!!

 

[TheSnowQueen]

הו עולם אכזר...~~

 

[דנה18 האחת]

הו מבינה לגמרי את ההרגשה שלך

זה קשה בהתחלה, לא אשקר

אבל מתרגלים בסוף לתחושה הזאת.. הירקנות האינסופית

אבל אני מדי פעם פותחת לי פרק וקוראת

ומסכימה לגמרי עם הפרקים שאהבת הם גם האהובים עליי!!
וגם פרק 23!

ודיי באמת? כריסצ'ן? איכס זה נשמע מוזר חחח לא חשבתי על זה!

 

[D e l i l a h]

ו.. שוב פעם לא הבנתי משהו.

FSF

לא הבנתי משהו. היא כל הזמן חוזרת על זה שהם רבו על הנדרים בחתונה, אבל הם בכלל לא סיפרו על זה כאילו, היא כל הזמן אומרת את זה אל אין לי מושג מה היה הריב.
יכול להיות שפספסתי את זה? שזה היה ושכחתי או משהו?
הלפ מיייייי

 

[D e l i l a h]

ואל תגידו ספוילר מפרק 10 והלאה של FSF

 

[TheSnowQueen]

הם לא אמרו

בספר השלישי יש קטע של להחסיר מאיתנו מידע ואז לדבר עליו בדיעבד ובחלקים קטנים וגזורים ... לא יפה אריקה~!

והקטע שהכי דיברו על הריב על הנדרים זה דווקא בהקדמה של הספר ....

 

[D e l i l a h]

טנקיו

שונאת שהתחילו חודש קדימה!
שונאת שמחסירים פרטים!
שונאת שאני עומדת לסיים את הספר!
מאוהבת בכריסטיאן גריי!

 

[TheSnowQueen]

ברוכה הבאה למועדון

ספות לבנות מעור מימין, שמפניה ורודה משאל - התכבדי

 

[דנה18 האחת]

כל מה שאת אמורה לדעת

זה שלפני החתונה היה להם ויכוח לגבי הנדרים, כריסטיאן התעקש שהיא תגיד שהיא מבטיחה לציית לו, כי לפעמים נהוג בחתונות שהאישה אומרת
i promise to obey זה מיושן ומסורתי
ואנה לא הסכימה והיה להם ויכוח בנושא, ובסוף כריסטיאן הסכים
הייתי מתה לדעת יותר על הויכוח ואיך זה היה ומה בדיוק נאמר אבל אריקה מתעללת בנו

אבל תמשיכי לקרוא

 

[D e l i l a h]

איך את יודעת את זה?

כאילו זה נאמר ופשוט שכחתי? או זה מה שהסקת ממה שכתוב?

אוף ההחסרת פרטים הזאת מעצבנת לי את החיים. גם שהיא אמרה שהיא ספרה לקייט על כל מה שהיה עם כריסטיאן אחרי שהיא מצאה את האימייל שלה לגבי הסכם. ממש רציתי לדעת איך זה הלך!

 

[דנה18 האחת]

אני יודעת

את זה מהפרולוג... שכריסטיאן מתעורר מהחלום... ואומר לאנה שהוא לא רוצה לריב איתה ושהוא מסכים ל no obeying בנדרים....
יכול להיות שלא קראת את הפרולוג??
זה הקטע ממנו שמדבר על הנדרים-
(אם לא את הפרולוג עדיף לך לא לקרוא כאן, ממני... תחזרי לקרוא אותו בשלמותו)

“Christian! Christian!” Her voice is urgent, pulling him from the depths of his
nightmare, the depths of his despair. “I’m here. I’m here.”
He wakes and she’s leaning over him, grasping his shoulders, shaking him,
her face etched with anguish, blue eyes wide and brimming with tears.
“Ana,” His voice is a breathless whisper, the taste of fear tarnishing his
mouth. “You’re here.”
“Of course I’m here.”
“I had a dream . . .”
“I know. I’m here, I’m here.”
“Ana.” He breathes her name, and it’s a talisman against the black choking
panic coursing through his body.
“Hush, I’m here.” She curls around him, her limbs cocooning him, her
warmth leeching into his body, forcing back the shadows, forcing back the fear.
She is sunshine, she is light . . . she is his.
“Please let’s not fight.” His voice is hoarse as he wraps his arms around her.
“Okay.”
“The vows. No obeying. I can do that. We’ll find a way.” The words rush out
of his mouth in a tumble of emotion and confusion and anxiety.
“Yes. We will. We’ll always find a way,” she whispers and her lips are on
his, silencing him, bringing him back to the now.

 

[D e l i l a h]

אהההה אוקי עכשיו נזכרתי

קראתי את זה ופשוט שכחתי שזה היה שם.. הייתי כל כך מעורער מהפרולוג עצמו זה עשה לי ממש רע כל מה שהיה שם

קיצר טנקס

 

[דנה18 האחת]

חחחחח בכיף

 

[TheSnowQueen]

איייש ...

איזה מקסימים הם!
ואהבתי שזה כתוב מנקודת מבט עליונה כזו... שמתארת גם מה הוא מרגיש

“Christian! Christian!” Her voice is urgent, pulling him from the depths of his
nightmare, the depths of his despair. “I’m here. I’m here.”
He wakes and she’s leaning over him, grasping his shoulders, shaking him,
her face etched with anguish, blue eyes wide and brimming with tears.
“Ana,” “You’re here.”
“Of course I’m here.”
“I had a dream . . .”
“I know. I’m here, I’m here.”
“Ana.” He breathes her name, and it’s a talisman against the black choking
panic coursing through his body.
“Hush, I’m here.” She curls around him, her limbs cocooning him, her
warmth leeching into his body, forcing back the shadows, forcing back the fear.
her lips are on
his, silencing him, bringing him back to the now.
אההאהאה

וניסיתי להעתיק רק משפט או שניים באמת שכן... אבל זה פשוט... שלמות!
ומסכנה היא כל הזמן בוכה...